מתכון

טמאגויאקי

חביתה יפנית שמאוד מתאימה לשלוב בתוך קופסת הבנטו

2,413 בשלנים התעניינו במתכון זה
דצמבר 2015
טמאגויאקי של ניבה קרן אור. צילום: shutterstock
טמאגויאקי של ניבה קרן אור. צילום: shutterstock

כשאני שואלת את הבנים שלי, מתן (14) ועמית (16) מה ירצו לאכול ביום הראשון של בית הספר, התשובה יכולה להיות בנטו קארה-ריזו, בנטו רילקומה, בנטו דומו-קון, בנטו אוניגירי-טמאגו, או אלף ואחת תשובות אחרות.

דבר אחד ברור: זה לא יהיה כריך.
אם אתם קוראים אותי כאן אתם כבר יודעים ש״בנטו״ פירושו ״ארוחה לדרך״ בשפה היפנית, וכל השמות האחרים שנוספו לתיאור הבנטו מתארים שמות של מאכלים יפניים או דמויות מתוך סדרות אנימה יפניות. וכן, קופסאות בנטו זה בדיוק מה שעמית ומתן לוקחים איתם לבית הספר בארבע השנים האחרונות. זו הדרך הפרטית שלי לשלוח להם ד״ש חמה ממני באמצע הבוקר.
הרבה פעמים שואלים אותי איך זה מתקבל בבית הספר מבחינה חברתית, אחרי הכל מדובר בארוחה מאוד יוצאת דופן.
אני הנחתי שאם הם מבקשים בנטו שוב ושוב סימן שזה כנראה בסדר, והיום כשחברה שאלה את עמית בדיוק את השאלה הזו , הבנתי שאכן- אינני טועה. עמית חייך ואמר לה, שזה דווקא די אטרקטיבי. ושזה בעיקר טעים הרבה יותר מסתם סנדוויץ פסטרמה.

יש לא מעט הורים מסתכלים על קופסאות הבנטו שאני מכינה, ונרתעים: ״למי יש כלכך הרבה זמן בבוקר?!״ הם מפטירים, כמעט בכעס. אלא שהאמת היא שזה נראה הרבה יותר מסובך ממה שזה באמת. בעיקר אם עובדים בשיטתיות, ומתארגנים נכון.
נכון שכשממש רק התחלתי, נגיד בשלשת הפעמים הראשונות שהכנתי בנטו, זה לקח לי נצח. כמובן שלא הייתי מנוסה, והכל היה חדש וזה, אבל – זה לא רק בגל הדברים הברורים מאליהם האלה.בניתוח לאחור, אני מבינה זה קרה בעיקר בגלל שלא באמת ידעתי כמה ואיך ומה בכלל להכניס לקופסה. למעשה, נראה לי שזה החלק הכי חשוב – החלק הזה של האירגון. בלעדיו- הכל הרבה יותר מסובך ובעיקר ארוך.
כשאני מכינה בבוקר את הבנטו, אני כבר מכינה גם את ארוחת הצהריים לאותו יום. נגיד אם אני מכינה שעועית ירוקה, אורז, אטריות, פשטידה כלשהי, עוף בתנור – אז חלק מזה ייכנס לבנטואים, לכל ילד יש העדפות שונות והכנת הבנטואים היא בהתאם, אבל הרוב ישאר לארוחת הצהריים.
אם כל האוכל מוכן, אז להכין 3 קופסאות בנטו זה פשוט לסדר את האוכל בפנים באופן אסתטי, ואני בהחלט יודעת מה כל ילד אוהב – אז זה עניין של פחות מחמש דקות לקופסה. בשנה הראשונה ממש תכננתי בסקיצות איך תראה כל קופסת בנטו. אחר כך עברתי לרשימת תכולה. כיום מספיק לי לתכנן בראש. אני תמיד זוכרת שאני צריכה לשאוף לחלוקה של 3 חלקי פחמימה, 2 חלקי ירקות, ו-1 חלק חלבון. אצל מתן, יש 2 חלקי חלבון וחלק אחד לירקות, לא נורא.

אז כמה זמן זה לוקח לי? בין שלוש דקות לרבע שעה לכל קופסה. אני מעדיפה את השלוש דקות לרוב, אבל לפעמים אני משקיעה יותר- סתם כי זה בכיף שלי.
וכן, גם אם אלו של רק שלוש דקות -זו השקעה, אבל היא לא מטורפת והיא בהחלט משדרגת את התזונה של הילדים שלי. אז לי זה כדאי, במאזן הכללי. עובדה – כמעט ארבע שנים 🙂

החומרים טבלת מידות ומשקלות

אופן ההכנה

1

מערבבים את כל חומרי הטמאגויאקי ויוצקים שליש מהתערובת אל מחבת חמה קטנה.

2

כשהקצוות מתחילים להתמצק מקפלים שליש מהחביתה כלפי המרכז. ״מושכים״ את החביתה אל כיון החלק הריק, ומוזגים עוד שליש מהתערובת אל המחבת. מקפלים את השליש המקופל פעם נוספת, לכיוון המרכז, וחוזרים על ההליך כולו פעם נוספת. לאחר שנגמרת התערובת. ממשיכים ומקפלים את החביתה שליש-על שליש עד שהיא מקופלת לחלוטין, ונראית כגליל.

3

את החביתה פורסים לרצועות אלכסניות ברוחב ס״מ וחצי בערך.