מאפה פילו ממולא בדלעת ערמונים

שמן קוקוס הוא סוג של קסם. קחו אותו בטמפרטורת החדר (24 מעלות ומעלה), והוא נראה כמו כל שמן אחר: נוזלי, שקוף, מתאים להקפצה ולבישול. בזכות ניחוח עדין של קוקוס הוא מועמד טבעי להקפצות אסיאתיות, אבל לא רק – גם דלעת אוהבת אותו מאוד וגם פטריות ואגוזים.

עכשיו חממו אותו. עוד. עוד קצת. הגעתם ל-177 מעלות? השארתם מאחור את שמן הזית, שמן התירס ושמן החמניות האיכותיים ביותר, שנשרפו בדרך, בעוד שמן הקוקוס רק מתחיל להתחמם. בכימיה קוראים לזה נקודת שריפה גבוהה, והמשמעות היא, למשל, צ’יפס נהדרים שטוגנו בשמן שלא התחמצן, לא התפרק ולא נשרף. לא ניסחף ונגיד שקיבלנו צ’יפס בריאים, אבל ברור שהם עדיפים על החלופות.

ועכשיו לקסם האחרון, הטריק הכי מדהים שהקוסם שומר לסוף המופע: הכניסו שמן קוקוס למקרר רק לכמה דקות ו… פלא, הוא מוצק (!) ללא עיבוד כימי, שהופך את כל הטוב, הבריא והמזין שבו לשומני טראנס רעילים. כן, כמו שהוא, טהור ובתולי, בכבישה קרה, שמן קוקוס מתמצק בקירור. ולמה זה טוב? כי אפשר להכין ממנו בצק פריך ומענג לקיש ממש כמו עם חמאה, אבל בניגוד לחמאה הוא חף מכולסטרול. על המרגרינה אני אפילו לא רוצה לדבר. ומה שטוב לקלתית של פאי מצוין גם לעוגיות עשירות או למעמולים עסיסיים, והבצק כל כך נוח וכיפי לעבודה, שגם הילדים ישמחו לשחק איתו. אפילו למריחה על טוסט או על פנקייק הוא יצלח. ויש עוד הרבה אפשרויות. רק חשוב לזכור, שהניחוח העדין של הקוקוס ממש נחמד, אבל לא מתאים לכל דבר. לא הייתי משלבת אותו בבורקס עם חצילים וגבינת פטה. תוך כדי עבודה תלמדו את העדפותיו. מה שבטוח: אחרי שתנסו פעם אחת הוא יהפוך לחבר קבוע במזווה שלכם.