כשהייתי ילדה ביפו אף חנות לא החזיקה קוקה קולה. המשקה הרשמי היה חלב שקדים לבן, מתוק וקר כמו קרח. בבית אמא שלי היתה מכינה רוזטה (תרכיז שקדים) רק בהזדמנויות חגיגיות. שקדים היו מצרך יקר והם היו שמורים למרציפן ולחלב שקדים לאורחים. כשהיינו הולכים לחנות המוכר היה תמיד מוסיף שקית קטנה עם שקדים מרים, “שיהיה, בשביל הטעם.”
חלב השקדים, אחד המשקאות הכי טעימים ומרווים לקיץ, היה כאן מאז ימי הרומאים. הערבים והנוצרים אימצו אותו, בייחוד בימי צום, כיוון שהוא כל כך מזין – מי ששותה כמה כוסות ממנו שבע במשך יום שלם. רוכלים בשוק רמלה גם סיפרו לי לא פעם מה קורה לגברים ששותים חלב שקדים, אבל לזה אני כבר לא ערבה.
להכין או לקנות?
אודה ולא אבוש: בדרך כלל אני קונה רוזטה. זו של “פרג” אהובה עלי במיוחד, כי יש בה איזון טעמים של רוזטה ביתית, אבל אפשר גם להכין רוזטה בבית – זה די פשוט.
החומרים טבלת מידות ומשקלות
אופן ההכנה
1
חולטים שקדים בסיר עם מים רותחים במשך 5 דקות עד שהקליפה נפרדת בקלות. מעבירים לקערה עם מים קרים לצינון ומסננים.
2
קולפים את השקדים וטוחנים במעבד מזון.
3
מרתיחים את השקדים הטחונים עם 2 כוסות מים בסיר במשך 5 דקות. מניחים מסננת בקערה גדולה ומסננים לקערה את מי השקדים (הם הבסיס לחלב). סוחטים את השקדים היטב, כדי שיפיקו טעם.
4
מרתיחים את מי השקדים עם סוכר בסיר עד שהסירופ מסמיך ונותר על גב כף (30-20 דקות). בסיום אפשר להוסיף טיפת מיץ לימון, מסטיקא או מי פריחת הדרים. שומרים בבקבוק, וכשרוצים להשתמש מדללים במים קרים.