דלג על Banners
Banners
חודשיים במתנה
מתכונים
דלג על בר עליון
בר עליון
דלג על חיפוש
חיפוש
חיפוש
 
דלג על בר ימני
בר ימני
דלג על ניווט מהיר
ניווט מהיר

דלג על עגלת קניות
עגלת קניות

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.
דלג על סקר
סקר

סקר

החמין שלי...
 
דלג על Banners
Banners

מתכונים | בישול – על השולחן - עמוד הבית

לכו בעקבות האף

Bookmark and Share
28/08/2011
הגדל

חלוקת העבודה של הגוורצטרמינר פשוטה: תפקיד האף הוא להמם בריחות של ורדים וליצ’י ותפקיד הפה הוא בעיקר לא לקלקל את הרושם. אבל האם כדאי להשקיע במקור האלזאסי או להסתדר עם הגרסה המקומית? אלדד לוי ואבירם כץ כינסו פאנל טועמים במסעדת "בית תאילנדי" לבדיקה של הזן הלבן הכי אופנתי בשוק

זכרונות הילדות של מדינת ישראל רצופים יינות לבנים. בשנות הצנע, לדוגמה, שתינו בעיקר “כרמל הוק” עם סודה. מספרים שפנחס ספיר, שר האוצר האגדי, התעקש על “שפריץ” אפילו כשהתארח אצל רוטשילד ב”שאטו לאפיט”. אחרי מלחמת ששת הימים הרשינו לעצמנו להתקדם לאמרלד ריזלינג. אולי הוא לא היה מתוחכם, אבל היה לו טעם מתוק שהצלחנו להבין ושם נוצץ של מנצחים. כשפרצה מהפכת הגורמה של שנות ה-90’, נשבינו בקסמו החמאתי של השרדונה, ובשנים האחרונות אפילו למדנו להעריך את הסוביניון בלאן - יין רזה, יבש וקשוח, כמו איכר צרפתי, שבילה את חייו בגבעות סחופות רוח.


ובכל זאת בתוך תוכינו אנחנו אחוזי געגוע לטעמו המתקתק של יין לבן מפעם. כאן נכנס לתמונה הגוורצטרמינר, שמצד אחד נותן לנו את מנת הסוכר מהילדות ומצד שני אוחז בדימוי מודרני וקוסמופוליטי. השילוב הזה פועל עלינו, הישראלים, כמו קסם. “על כל ארגז וחצי קאווה, הלהיט של השנים האחרונות, אני קונה ארגז גוורצטרמינר,” מספר אילן סומך, המנהל של מסעדת “דיקסי” ואחד ממקצועני היין הוותיקים בסצנה. “אנחנו קולטים כמה טון של ענבי גוורצטרמינר,” מוסיף תמיר ארצי, היינן של יקב “טוליפ”, “אבל כשאנחנו מנסים להשיג עוד, פשוט אין. הכל sold out.” הקלף העיקרי של הגוורצטרמינר הוא האף. לא סתם פירוש שמו הוא “המתובל מטראמין” (Tramin הוא כפר בדרום טירול). אי אפשר לטעות בריחו של גוורץ טוב: ורדים וליצ’י. רוב יינות הגוורץ האלזאסיים והישראליים שייכים לקטגוריה של fruit wines - יינות פירותיים, מתוקים וקלילים, שמדגישים את הריח של הזן - אבל יש ז’אנר נוסף של יינות גוורץ, שהאלזאסים מכנים “יינות אדמה” - יינות יבשים ומתוחכמים, שמגיעים לרוב מכרמים מובחרים. הייננים מנסים להבליט בהם את מאפייני הכרם ופחות מתעכבים על מאפייני הזן. גם בארץ יש נסיונות, מוצלחים יותר או פחות, ליצור גוורץ “רזה” כזה.


בטעימה הנוכחית התכנסנו כדי לגבש דעה על הגוורץ הישראלי ולבדוק איך הוא מתמודד מול המקור האלזאסי ומול גרסאות אחרות מחו”ל. את היינות שטעמנו חילקנו לפי שני הז’אנרים: פירותי ומתקתק מול יבש ומתוחכם. קטגוריה שלישית היתה יינות ביניים, על גבול היבשים ועדיין נגישים וזולים. מכיוון שהגוורץ המתובל והניחוחי ממש בנוי לעוצמות ולחריפות של אוכל אסיאתי, ניצלנו את ההזדמנות וערכנו את הטעימה ב”בית תאילנדי” - האסיאתית האהובה עלינו. מתוך מה שטעמנו להלן רשימת היינות המומלצים שלנו בסדר יורד, ובסופה המסקנות הנחרצות.

יבשים ומתוחכמים
בראש הרשימה תמצאו יינות נפלאים ויקרים, שאולי לא דומים לגוורץ המוכר, אבל ההתנסות בהם מתגמלת מאוד.

Domaine Bott-Geyl › Les Éléments Gewürztraminer 2006
ציון: 4.5 › אלזאס, צרפת › איספרווינום › 155 שקל 
יין אינטנסיבי, מינרלי, עם בוטריטיס מודגש, שמציע רבדים ועומק שכמעט לא נתקלים בהם בגוורץ. מכוון גבוה, לקהל מומחי היין, שנוטים לעקם את האף מול הזן.

Domaine Zind Humbrecht › Herrenweg de Turckheim Gewürztraminer 2005
ציון: 4.5 › אלזאס, צרפת › שקד › 180 שקל 
יין שופע פרי, בוטריטיס ולדר. לגוורץ מהכרם הנפלא הזה יש גוון ספציפי של ריחות ליצ’י וורדים, שאפשר לזהות גם עם אף סתום. ”יין של מקום”, עם אישיות ייחודית ומרתקת.

Pfaffenheim › Grand Cru Goldert Gewürztraminer 2005
ציון 4 › אלזאס, צרפת › הכרם › 142 שקל 
הבדל עצום בין אף טרופי בריח ליצ’י ופה מינרלי ומריר. האם יותר מדי תחכום ממסך את האותנטיות? אולי, אבל זה בהחלט יין חווייתי, ששווה את ההתנסות.

Leon Beyer › Gewürztraminer 2008
ציון: 4 › אלזאס, צרפת › הסקוטית ›  105 שקל 
2008 היתה שנה טובה באלזאס, והשנתיים שעברו על היין מאז עשו לו רק טוב. יין מדויק, לפי הספר, עם ריח שמתמוגגים ממנו ופה שמצליח לשמור על הרושם.

צרעה › שורש לבן 2010
ציון: 3.5 › 95 שקל
 
יין יבש עם אף מהודק ופה שופע - שילוב שממש לא מזכיר גוורץ. 15% שרדונה בכלל סוחבים לכיוון של מינרליות ולימוניות. בהתאם לתפיסה של יקב “צרעה”, היין מייצג יותר את ייחודו של הכרם מאשר את הזן. למתקדמים.

מוני › גוורצטרמינר 2010 
ציון: 2.5 › 59 שקל
 
אף נעים ואופייני, אך חסר נפח בפה, והסיום מעט מריר. שימושי בעיקר ככיתת לימוד לריח נכון.

טוליפ › ווייט טוליפ 2010
ציון: 2.5  › 67 שקל 
הגוורץ מקבל חיזוק מ-30% סוביניון בלאן, שמוסיף חמיצות מענגת, אבל מטשטש את האופי הזני המקורי. יין שמטרתו איזון ולא זניות.

 

 

פירותיים ומתקתקים
אמנם אין כאן יינות גדולים, אבל לסגנון הזה בדיוק מתכוונים כשמדברים על גוורץ

בנימינה › רזרב › גוורצטרמינר 2010
ציון: 3.5  › 60 שקל
  › תמורה טובה למחיר

האף נאמן לזן עם טרופיות וורדים קלים לזיהוי. בפה קצת חסר תוכן, אבל המתיקות נעימה והחמיצות הגבוהה יושבת בול. לא יין מבריק, אבל עבודה יפה מאוד. שיפור ענק ביחס לבצירים קודמים.

 

רמת הגולן › ירדן › גוורצטרמינר 2010
ציון: 3.5  › 60 שקל  › תמורה טובה למחיר

יקבי “רמת הגולן” הם אלה שהציגו את הזן בארץ והפכו אותו ללהיט במסעדות. כאן נוספה לטעמים האופייניים גם ירקרקות עשבונית, שגורמת לאף להתפרש ליותר מדי כיוונים. בסך הכל יין מלוטש ומוצלח, אשר קולע לטעם הכי רחב שאפשר.

Paul Blanck › Gewürztraminer 2009 
ציון: 3.5  › אלזאס, צרפת › איסלה ויין › 159 שקל 
האף נעים ונאמן לזן, הפה מתוק, כבד ועשיר. למי שאוהב את הסגנון הבומבסטי ומוכן לשלם עבורו.

Villa Wolf Dr. Loosen › Gewürztraminer 2010 
ציון: 3.5  › פפלאץ, גרמניה › שקד › 54 שקל  › תמורה טובה למחיר

אחד מסוסי העבודה של חנויות היין. אף מהודק, בעבוע קליל (שאריות תסיסה) ומתיקות נעימה. אולי לא היין הכי “גוורצי”, אבל הדודות שלכם, שלא שותות יין, ימותו עליו.

Chateau St. Michelle › Columbia Valley Gewürztraminer 2009
ציון: 3  › וושינגטון, ארה”ב › הכרם › 58 שקל
תאגיד הענק מוושינגטון מציג יין פשוט, נעים ומתקתק. אחלה יין לבתי קפה. נגיש כמו קאווה.

Villa Maria › Private Bin Gewürztraminer 2009
ציון: 3  › ניו זילנד › הכרם › 92 שקל 
הגרסה הניו זילנדית של הזן מציגה אף מרוכז ועוצמתי ששווה ארבע כוסות, אבל פה חסר נפח שמפיל את הציון. גם האלכוהול הגבוה טיפה מפריע. אפשרי, בזכות הריח.

תבור › אדמה II › גוורצטרמינר-סוביניון בלאן 2010 
ציון: 2.5  › 49 שקל 
נמצא בעיקר במסעדות. ממסך של גוורץ עם 40% סוביניון בלאן יוצרים אף מעניין עם המון פרי בשל. בפה המתיקות גבוהה מדי, אבל מי שאוהב מתוק - ייהנה.

כפיר › "נמר השלג" › גוורצטרמינר 2010
ציון: 2.5  › 75 שקל 
יין עם פרי מעודן, שמנסה להיות אלגנטי, אבל בפועל יוצא מתוק מדי. נעים מאוד, אבל אפשר עם פחות סוכר?

פלטר › פלטר › גוורצטרמינר 2010
ציון: 2.5 › 99 שקל 
האף מהודק ומאופק. בפה יש חומר טוב, אבל דל ועם די הרבה סוכר שנותר מהתסיסה. הניסיון לייצר יין רזה יצר יין אנורקטי.

 


באמצע - האף גוורץ, הפה יבש
אוהבים את הריח הגוורצי הטיפוסי, אבל מעדיפים למתן את המתיקות? זו הקבוצה בשבילכם. תמצאו כאן יינות לא רעים בכלל במחירי מציאה

Columbia Crest › Two Vines › Gewürztraminer 2009
ציון: 3.5  › וושינגטון, ארה”ב › הכרם › 50 שקל  › תמורה טובה למחיר

האף לא זני קלאסי, אבל היין מלא תוכן ועולה פרוטות. קצת טכני, אבל עשוי היטב, במחיר פצצה.

Pfaffenhiem › Gewürztraminer 2009 
ציון: 3.5  › אלזאס, צרפת › הכרם › 78 שקל 
”פאפנהיים”, אחד הקואופרטיבים המוצלחים באלזאס, מאגד את המגדלים בסביבות הכפר שנושא את שמו. לגוורץ הבסיסי שלו יש אף זני מאוד ופה שמושך לכיוון האלגנטי. לא יוצא דופן, אבל הכל יושב במקום.

Cave de Beblenheim › Tradition › Gewürztraminer 2009  
ציון: 3  › אלזאס, צרפת › שקד › 65 שקל 
אף מלא בכל הוורדים והליצ’י שרק תרצו, והפה מאוזן ומעביר את הזמן עד הרחרוח הבא. יין אקספרסיבי בלי להיות מעיק.

גוש עציון › האלון הבודד › גוורצטרמינר 2010
ציון: 2.5  › 70 שקל 
האף קצת מתכתי, אבל ריחות אשכולית מוסיפים עניין לטרופיות המוכרת. הפה מתקתק ועם סיום ארוך. מאוזן ונעים.

Neethlingshof › Gewürztraminer 2010 
ציון: 2.5  › סטלנבוש, דרום אפריקה › הסקוטית › 59 שקל
גם בדרום אפריקה משתעשעים עם הגוורצטרמינר. האף שופע טרופיות, החמיצות סבירה והסיום מריר. מזכיר את הסגנון הישראלי.


 

בשורה התחתונה:
• מה לקנות
הישראלים נותנים פייט יפה בקטגוריית הבסיס ומציעים תמורה טובה למחיר. ביינות המורכבים האלזאסיים מנצחים בנוק-אאוט, כשרק יקב “צרעה” שלנו מתחרה בכבוד.
ייחוד קל לזהות את האלזאסיים בטעימה עיוורת. גם בקטגוריות בהן היינות הישראליים עדיפים - עדיין האלזאסיים יותר “גוורציים”.

• תמונת מצב ישראל למעט כמה מצטיינים כמו “בנימינה”, “רמת הגולן” ו”צרעה”, הגוורצטרמינר הישראלי מתקשה למצוא את עצמו. רוב היינות נופלים לאחת משתי קטגוריות: או שהם טרופיים ובשלים מדי, או שהם רזים וקצת סתמיים. האבחנה הזו תקפה שבעתיים לגבי היינות שלא נכנסו לרשימת המומלצים.

• לדעתנו הפרטית גוורץ פירותי בסיסי עלול לשעמם בשלב מסוים. אם אתם מחפשים להוסיף לאף הארומטי ולפה המתקתק קצת מורכבות - כדאי שתתוודעו לריזלינג. אחיו המתוחכם של הגוורץ צובר כרגע תנופה אדירה באלזאס ובעולם כולו.

 

• מהקצה השני של הסקאלה גוורץ יבש וקשוח קצת מחמיץ את הנקודה. הסוביניון בלאן מספק אותו איפוק מתוחכם, רק במחיר נמוך משמעותית.

 

איזה אוכל אסיאתי הולך עם גוורץ?

הכל תלוי במתיקות: יינות מתוקים ופירותיים הולכים נהדר עם אוכל מתובל כמו קארי תאילנדי לוהט, נודלס עם תערובת חמישה תבלינים ושיפודי סאטאי ברוטב חמאת בוטנים. אם הגוורץ יבש ומורכב יותר, הישארו עם אוכל עדין כמו ספרינג רולס, פאד תאי וסושי.


השתתפו בטעימה אבירם כץ (עיתונאי יין וסומליה), אהוד ולטר (מומחה יין), אורי כפתורי (יבואן יין), אלדד לוי (עורך יין של “על השולחן”), עמרי רם (סומליה) וערן פיק (יינן)

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

טעימות נוספות

דלג על כניסה לחברים רשומים
כניסה לחברים רשומים

כניסה לחברים רשומים

 
 
דלג על מבזקים
מבזקים

מבזקים

עצור
חדש על מדף הספרים הדיגיטלי
"אוצר מאכלי העדות" מבית על השולחן במהדורה לטאבלטים וסמארטפונים
הדור הבא של כוכבי המטבח בישראל
פרויקט מיוחד בשיתוף יקב רמת הגולן
בואו לעבוד איתנו!
ל"על השולחן" דרוש\ה איש \ אשת טלמרקטינג לחצי משרה
לראשונה מזה 6 שנים – יין ישראלי ברשימה של Wine Spectator
מגזין היין הנחשב ציין לשבח את רקנאטי קברנה סוביניון מסדרת גליל עליון
קהילת על השולחן
בלוגים
פורומים – הודעות אחרונות
מסעדה ירושלמית, עממית שתכניס ... - benyak, פורום ביקורת מסעדות
מסעדות מומלצות ברוטשילד - dafnawe, פורום ביקורת מסעדות
מסעדת גרקו (מסעדה ... - תמי, פורום ביקורת מסעדות
מתכוני גולשים

דלג על Banners
Banners
גשור
דרונט בניית אתרים
© Daronet LTD. דלג על bottom bar
bottom bar
עבור לתוכן העמוד

מתכונים | על השולחן בפייסבוק | שפים |שפים בפייסבוק | JANNA GUR brings you the taste of Israel