 | |
הסוד: המון טעם ותמורה טובה לכסף
אוסטרליה המציאה את "אור השמש בבקבוק". אני מתכוון ליין עם נחשולים של פרי, של בשלות, של הנאה צרופה, ובלי שום הפתעות בלתי נעימות בטעם או במחיר.
ועם זאת מפתיע להיווכח שאוסטרליה נעשתה שחקנית חשובה בזירת היין הבינלאומית רק בתחילת שנות ה-90. לפני עשר שנים נכנסו שרדונה, סמיון, קברנה ושיראז אוסטרליים לרשתות הסופרמרקטים, והם נמכרו תחת "תוויות פרטיות" של הרשת. כיום נמכרים במרכולים הבריטיים עשרות מיליונים של בקבוקי יין אוסטרלי בשנה.
ועוד לא דיברנו על חנויות יין! לפני עשר שנים, כשנתקלו השותים המקומיים ביינות אוסטרליים, הם הגיבו בתערובת של בוז וגיחוך. מלמלנו בשחצנות בדיחות ודילגנו בצעדים קלילים לחופי המבטחים "Kanga-Rouge" קרש על של יינות צרפת. בעולם היין הדברים זזים לאט, ועשר שנים הן פרק זמן קצר מאד. אבל במקרה זה הספיקו עשר שנים כדי לחולל את מהפיכת "הגל החדש" בעולם היין - מהפיכה שאפשרה לאוסטרליה החצופה, המחוספסת וצרובת השמש לתפוס את עולם שותי היין בקרניו ולסחרר את ראשו.
קצת הסטוריה
האנגלים שתלו גפנים באוסטרליה כשהגיעו ליבשת בשנת .1788 הם קיוו שאספקה סדירה של יין שולחני תמתן שתיה לשכרה אצל המתיישבים, שרובם היו אסירים גולים מן המולדת. כיוון שהמשקה הלאומי באותם ימים היה רום נקי עם תה, היה מן הסתם הגיון מסוים בהחלטה זו.
וחוץ מזה, קסם לנו, האנגלים, הרעיון שיהיה לנו "יקב משלנו". מאז איבד הכתר הבריטי את השליטה על בורדו בשנת ,1453 לא היה לבריטים חובבי הטיפה המרה משקה תוצרת בית. וכך, במשך השנים, התגבשו בניו סאות‘ ויילס, בוויקטוריה, בדרום אוסטרליה ובמערבה, מחוזות שלמים של כרמי יין.
בתקופה שבין מלחמות העולם מכרה אוסטרליה את רוב יינותיה לבריטים - היו אלה אדומים כבדים ומחומצנים וגם יינות מחוזקים בסגנון שרי. אחרי המלחמה יצאו היינות הללו מן האופנה. בשנות ה-70 הצטרפה בריטניה לקהילה האירופאית, ומעמדה המועדף של אוסטרליה בענייני הסחר נפגע. רק בשנות ה-80 הופיעו יינות השולחן הפירותיים שכה מצאו חן בעינינו. בשנות ה-90 הצמאון ליינות אלה לא כבר ידע רוויה.
מה מוצא חן בעינינו?
הרבה טעם ותמורה טובה לכסף. אוסטרליה בנתה את המוניטין שלה על יינות שנתנו יותר ערך לכל לירה שהוצאנו. הפופולריות יצרה משבר של היצע וביקוש, והיום אנחנו רואים יותר מדי מקרים של מעט מדי טעם תמורת יותר מדי כסף. שמעו ממני, ידידי האוסטרלים: אל תעשו את זה! יש מספיק ארצות אחרות שישמחו לתפוס את מקומכם.
מהו מה?
באוסטרליה הזנים חשובים יותר מהגיאוגרפיה. החשובים ביותר הם שרדונה, סמיון, שיראז וקברנה. ועם זאת, קיימים הבדלים בין אזור לאזור: המושבה הראשונה ביבשת, ביתה של סידני, - New Sout Wales - העיר החשובה ביותר של אוסטרליה והאזור הראשון שחווה את הנטר הם היינות המצטיינים של Hunter רנסנס היין המקומי בעמק שם נוהגים להשקות ,Riverina האזור, אבל רוב היין מגיע מאזור את הכרמים. יש כאן כמה אזורים של כרמים איכותיים, הנהנים מאקלים קריר יחסית, בעיקר בסביבות מלבורן. יינות מחוזקים . Glenrowan.ןמ Rutherglen -מזהירים מגיעים מ- דרום אוסטרליה - ללא ספק האזור החשוב ביותר מבחינת היין.
כל חברות היין הגדולות יושבות כאן. המסה של היינות מגיעה בשני האזורים הכרמים מושקים.) River Murray - ומ Riverland -מ Coonawara Clare, הקלאסה מגיעה מאזורים קרירים יותר כגון ו- ,McLaren וגם מאזורים שטופי שמש כמו ,Adelaide וגבעות .BarossaVale
מייצרים אדומים River Margaret - מערב אוסטרליה - באזור ולבנים מורכבים ומאריכי ימים, שסגנון עשייתם מזכיר את יינות צרפת.
היינות
שרדונה
מלא, עגול, שופע פרי טרופי וניחוחות מתובלים של חבית.
סמיון
רזה, הדוק אבל מגרה ביותר, ולפעמים דווקא יינות די שטוחים אך שמנתיים ולעיסים.
ריזלינג
יכול להיות ארומטי באורח מופלא עם טעם מעורר של קליפת לימון ופרחי הדרים.
שיראז
אדומים משגעים! ללקק את השפתיים! עמוסים בטעמים של שזיפים, אניס, שוקולד ועשבים.
קברנה סוביניון
ארומות מקסימות של דומדמניות ביינות מלאים אך אלגנטיים.
גרנאש
רק בתחילת דרכו באוסטרליה. אדומים רכים ומלאים עם טעם אלכוהולי מודגש, וטעמים של דובדבנים, עשבים ופלפלים.
המבעבעים
אנחנו לוגמים גאלונים מהיינות האלה. באזור המבעבעים הזולים תיתקלו לא פעם בחוסר אחידות באיכות, אבל בפסגה תמצאו יינות אדירים, ודווקא לא יקרים כל כך, יחסית לאיכותם.
העתיד
כל עוד הכרמים שניטעו לאחרונה ימשיכו לספק את הענבים, אוסטרליה תמשיך לשמור על מעמדה כחביבתם של חסידי הגל החדש. המחירים עשויים לעלות, ואין מה להלין על כך. נבוא בטענות רק אם האיכות תרד.
|
