עומס עומס
עומס, זה כל מה שיש לי להגיד, כל כך עמוס אצלי בזמן האחרון שלא הגזרה שלי ולא
האוכל לא מטרידים אותי כלל – ככה זה כשעובדים ב4 עבודות שונות. החגים מתקרבים ואני
והשף שלי מילינו כל מדף במטבח היפואי שלנו, ביום שישי מחכה לי לילה סדר קיבוצי
מעלף בחברת משפחתו הצ'כית ואני עובדת לאחרונה כמעט 18 שעות ביממה.

אז מה היה
לנו בשבוע וחצי האחרונים?

ביום שישי יצאתי לראות שקיעה בחברת בקבוק בירה וחברה
שהביאה שיכר ביתי שהיא הכינה עם בן זוגה. קפאנו השתכרנו, בדרכי הביתה נהייתי ממש
רעבה, נשמתי זעקה "בשר בשר!" ואיכשהו מצאתי את עצמי ביועזר בר יין עם
סטייק מטורף (בלי לחם וחמה ובלי פירה או יין).

בשבת  הייתי
חייבת לאזן אז אכלתי בבוקר דייסה כמו ילדה טובה, אחרי זה לא התאפקתי והכנתי טוסט
וסלט ובערב גם חביתה עם גבינת סקי, בצל ירוק ונבטים בתוכה וזיתים לידה. כן כן אם
יש בבית לחם ביצים וגבינה, זה כל מה שאני אוכל כל פעם בווריאציה שונה.

ביום
ראשון התעוררתי עם מילה אחת בתוך
מעמקי מוחי - "כבד"! רצתי לקצב שהיה סגור כי יש חוקים שונים לחנויות
ביפו, והסתפקתי בסלט תפוחי אדמה עעעעענק עם קרקרים ובערב אכלתי סלט ירקות עם נשמה.

ביום שני לא הספקתי לאכול לא בבוקר ולא בצהריים, בדרך
לעבודה שתיתי חצי ליטר רויון וכשהגעתי גיליתי ארוחה חגיגית של סושי ופסטה לכבוד מי
שחגג בחודש מרס התבגרות בשנה (כלומר יום הולדת). עבודה חדשה, אתם יודעים אז לא היה
לי נעים אז אכלתי כמו ציפור קטנה למרות שהייתי רעבה ואז כל משמרת הערב נשנשתי את
עצמי למוות (קרקרים, לחמנייה, גבינה וכו'). בחזרתי הביתה גיליתי שהשף הכין בורשט (מרק
סלק רוסי) מפלצתי וקנה לי כבדים בשביל יום למחרת, שתיתי יין, פספסתי את השוקולד
שהיה על השולחן כי הוא נגמר לפני שטעמתי והלכתי לישון חצי רעבה חצי שבעה.

ביום
שלישי אכלתי את ארוחת הבוקר
של החיים שלי בעבודה, בהגעתי הביתה התנפלתי על טיגון הכבד ובגלל שהייתי יותר מדי
רעבה לא סיימתי עד הסוף את המשימה ואכלתי אותם נאים טיפה ועם המון בצל.

ביום
רביעי שברתי את השיא של ארוחת
הבוקר של יום קודם וגיליתי בעבודה את מזווה החלווה וחבל שכך ובערב אכלתי צלחת
ענקית של בורשט של השף. נכון הוא לא היה לגמרי בורשט לפי כל הכללים ואני לא אכלתי
אותו עם שמנת חמוצה אלא עם גבינת סקי אבל למען השם, אנחנו הרי לא ברוסיה, אלא
ביפו!

ביום
חמישי שוב הלכתי לעבודה רעבה,
כל משמרת הערב נשנשתי ונשנשתי, ב-23:00 בסיום העבודה אכלתי פיצה כפולה מזעזעת ב"פיצה
פינו". בצק רע, גבינה ללא טעם אבל בכל זאת סיימתי ובבית שתיתי יין
וקינחתי עם טארט אגסים נפלא.

ביום שישי בצהריים הלכנו עם השף להסתובב בכרם התחמנים
ומתוך שעמום ישר כווננו לאכילה אז עצרנו ב"המנזר" שתינו בירת דוול
החזקה, אכלנו ברוסקטה מעלפת, ריזוטו פיצי עם מולים, צלע לבן בצורת שניצל וקינחנו
עם צ'ייסרים של בושמילס. בבית אני לא יודעת מה בדיוק קרה אבל בישלתי 22 פלמני (כיסוני
בצק רוסיים עם בשר) וטיגנתי אותם על מחבט ואז ירדתי להביא לי מעדן שוקולד ובמבה
ממולאת בחלווה ובלילה אכלתי צלחת ענקית של מרק בורשט עם בשר ובלעתי חצי חפיסת
שוקולד עם אגוזים שהביא לי השף אחרי העבודה.

ביום שבת כמובן שהשקתי את עצמי עם רויון חצי יום,
כשהייתי נטולת כל אנרגיית חיים אכלתי מנה של קוואקר ובערב השף שלי הכין פתיתים הכי
מדהימים בעולם. עם רוטב קארי פשוט, צ'ילי וקופסת שימורים של גזר ואפונה, היה לזה
טעם לילי אלוהי, צבע צהוב מדליק ופיקנטיות ממש מרושעת שהשתלבה נפלא עם המרקם
העגלגל והחלקלק.

ביום
ראשון הקדשתי את ארוחת הבוקר
בהכנה לפרידה הצפויה מהלחם ואכלתי כמה שאני יכולה ובערב הלכתי לבקר את "מסעדת
44". היה מדהים וטעים נורא אבל בת זוגתי לארוחה קרן לא התחברה כל כך
סגנון האיטלקי-ווייטנאמי של מסעדת הnew
way  המקורית הזאת, אז צ'יפרנו אותה
עם נתח קצבים ועוגת שוקולד דחוסה.

ביום
ראשון אכלתי לבראנצ' את
הפתיתים המעולים ובערב לצערי הרב גילו לי את כל סודות המטבח בעבודה ואיפה מסתתר
מה.

ביום שני אכלתי חצי ליטר בירה לארוחת בוקר בבנה ביץ עם דריה,
נשרפתי בפעם הראשונה לעונה בשמש ולבראנצ' שתיתי רויון. בצהריים הכנתי סלט ענק עם
אבוקדו וקרוטונים ובעבודה בלילה נשנשתי חלווה, יוגורט ושתיתי קפה עד שקיבלתי
בחילה.

השבוע אין
סיכום, אין מסכנות ואין ציפיות כי גם אין זמן לחשוב על כל אלה או לנסח אותם בחיבור
קולע ומדויק.