במקום הזה אפשר להזמין 128 כנפיים. עכשיו יש לנו חלום

כל מה שאנחנו רוצים זה עוד 120 כאלה. ווינגהאב (צילום: יחסי ציבור)
כל מה שאנחנו רוצים זה עוד 120 כאלה. ווינגהאב (צילום: יחסי ציבור)

מתן שרון חוזר לזרועותיה של וולט אחר פרידה קצרה ומוצא מטבח משלוחים שמתמחה בכנפי עוף בכמויות. העיר צריכה מקום כזה. מתן צריך מקום כזה. ועם קצת יותר השקעה ברטבים ובדברים הקטנים זו יכולה להיות תחילתה של ידידות מופלאה

22 ביולי 2021

אני יודע שבתקופה האחרונה לא הייתי הכי תקשורתי איתך. במהלך הקורונה והבידוד והריחוק החברתי היינו כל כך צמודים, ובאמת שהיה מדהים ולנצח אעריך עד כמה שתמכת בי כל כך הרבה פעמים, איך שבאת בכל פעם שביקשתי, אבל אני מודה שהקירבה אליך קצת הלחיצה אותי. זה הפך לקשר לא בריא. הייתי תלותי. ברגע שהיה אפשר התרחקתי ולא הסתכלתי אחורה. מדי פעם הצצתי קצת בתמונות שלך על המסך, להיזכר, להתגעגע, לפתח תיאבון, אבל שוב מצאתי את עצמי יוצא לשבוע בחוץ. אני מצטער וולט, זה לא את. זה אני.

בעצם זה לא רק אני. העולם בחוץ מפתה מדי מאז שהחיים חזרו לאוויר הפתוח. המסעדות אמנם השתנו קלות (הדוגמה המובהקת ביותר היא מסכי ההזמנה) אבל אין תחליף לחוויית האכילה בחוץ, על דלפק, על שולחן, על ספסל או על הרצפה מצדי, תנו לי רק לנגוס במשהו טוב באוויר הפתוח. אה, רגע, שיט, יצאתי החוצה. מה זה הגיהנום הזה?! לא חשוב, שכחי מהכל, מחק הודעה, אני שוב שלך וולט. 

פייר, לא הרבה השתנה. התקופה האחרונה אמנם ראתה לא מעט מקומות אוכל חדשים, אבל לא כולם בחרו להצטרף למשלוחים ותכלס, לא מעט מסעדות שבמהלך הקורונה היו זמינות בוולט חזרו לפורמט נטול משלוחים. זה משמח כי זה אומר שהן זוכות למספיק עבודה, אבל גם מבאס כי זה בהחלט מצמצם את האופציות. צרות עולם ראשון, אתם יודעים. ממעט המקומות החדשים שנכנסו בלט לעין אחד חדש ומסקרן, ווינגהאב, מטבח משלוחים שמתמקד אך ורק בפיסת הבשר הכי אנדרייטד – כנפי עוף.

עזבו את הקומבו, פשוט תזמינו עוד כנפיים. ווינגהאב (צילום: יחסי ציבור)
עזבו את הקומבו, פשוט תזמינו עוד כנפיים. ווינגהאב (צילום: יחסי ציבור)

זה לא שכנפיים הם הבשר הכי מופלא, אבל הוא לא זוכה לכבוד הראוי לו בישראל. חוץ מדיקסי, אתם יכולים לחשוב על עוד מקום אחד בארץ שמגיש כנפיים ראויות כמנה עיקרית? ווינגהאב נראים כמו צעד בכיוון הנכון. ואחרי תחקיר אינטרנטי קצרצר מאוד מצאתי שמדובר בשלוחה של הבודגה, ספוט אמריקאי על קרליבך שטרם יצא לי לטעום אבל נראה לג'יט. ווינגהאב, בהתאם לשמו, מרכז את משלוחי הכנפיים שלהם מטוגנות בארבעה רטבים שונים: ברביקיו דבש, חמץ מתוק, צ'ילי מתוק תאילנדי וצבע אדום (צ'ילי חריף). טכנית הם גם מגישים גם כנפיים מטוגנות ללא רוטב, אבל עצוב להזמין את זה, אז הזמנתי את השאר.

שיטת ההזמנה מאד פשוטה: מנה של 8 כנפיים תעלה לכם 29 ש"ח, 16 – 49 ש"ח, 32 – 89 ש"ח, 64 – 159 ש"ח ו-128 יחידות יעלו 299 ש"ח. אוקיי, אולי לא כזה פשוט, אבל אתם חייבים להעריך מקום שמאפשר לכם להזמין 128 יחידות של פריט מזון כלשהו. אפשר גם לעשות את הדבר ההגיוני יותר ולקחת ארוחה בתוספת של 38 ש"ח למנת הבסיס (יעני, 67 ש"ח) עבור סלט קולסלואו נחמד (ולא יותר), צ'יפס (מוצלח ממש, אבל לא מיוחד ולא בכמות גדולה) ושתיה. האם זה שווה? לא ממש, אבל עדיין שפוי יותר מ-128 כנפיים באותו הטעם.

חוץ משיטת ההזמנה המוזרה והתוספות הלא באמת משתלמות לארוחה, הכנפיים עצמן לא רעות בכלל. הן לא הכנפיים הרכות, הגדולות או העסיסיות ביותר, אבל זו בהחלט מנה חמודה מאוד עבור פחות משלושים שקלים (בסוף ויתרתי על הרעיון של 128), ולפחות מקפידים באמת לשים כמות מדויקת של כנפיים וכמות נאה של רוטב עליהן. אלה כנפיים טראשיות, נחמדות מאוד כנשנוש מול המסך, במיוחד אם מזמינים קצת מכל רוטב (חוץ מהכנפיים הערומות). היורו כבר נגמר, אז תקוו שהאולימפיאדה באמת תתקיים.

רוטב אדום חריף זה כל מה שכנפיים צריכות. ומיונז גבינה כחולה גם. ווינגהאב (צילום: יחסי ציבור)
רוטב אדום חריף זה כל מה שכנפיים צריכות. ומיונז גבינה כחולה גם. ווינגהאב (צילום: יחסי ציבור)

הרטבים עצמם מקוריים יותר ממה שלרוב יש בארץ. לא בדיוק חדשניים, אלה רטבים שאפשר למצוא בכל מזללה ממוצעת בארה"ב, אבל הם עדיין מראים מחשבה מסוימת במטרה לגוון בין הטעמים. זה לא לגמרי עובד. הצ'ילי המתוק קצת חסר בצד של הצ'ילי והברביקיו-דבש קצת לוקה בצד של הברביקיו, כך שבפועל ישנם שני רטבים מתקתקים, טעימים כשלעצמם, שאינם באמת נבדלים מספיק זה מז. החמוץ-מתוק הוא לא בדיוק הזוהר האדמדם שאתם מכירים ממסעדות סיניות, אבל ממש נחמד ועושה מה שרוטב כנפיים מצטיין עושה, וזה לגרום לך להרים עוד כנף מבלי לשים לב. הרוטב האדום החריף הוא הניצחון האמיתי, עם גרוב של כנפי באפלו וחריפות נעימה שמעקצצת על השפתיים גם דקות אחרי האכילה. אלה לא באמת כנפי באפלו, אבל זה טייק נחמד עליהן.

מה ששדרג אותן – את כולן – היה דווקא רוטב נוסף שהזמנתי (כמובן שבתשלום נוסף של 2 ש"ח לכל רוטב). היה זה רוטב מיונז גבינה כחולה, סטנדרט לכנפיים בכל העולם המתורבת, וזה היה בדיוק מה שאני אוהב עם הכנפיים שלי. אבל באמת שאני לא מבין איך מנת כנפיים, ממקום שמתמקד רק בכנפיים, לא מגיעה מראש עם מטבל אחד אקסטרה לפחות. זה לא פינוק, זה בדיוק מה שהמנה הזו צריכה, ואלו תמיד הדברים הקטנים שהופכים חוויית אכילה למהנה יותר.

כנפיים בלי רוטב זה עצוב, והנה ההוכחה. ווינגהאב (צילום: יחסי ציבור)
כנפיים בלי רוטב זה עצוב, והנה ההוכחה. ווינגהאב (צילום: יחסי ציבור)

הדברים הקטנים, כמו למשל איך לעזאזל שולחים כנפיים בלי מגבון לסיום? כלומר נחמד, ווינגהאב שלחו ארבעה סטים של כפפות ניילון (שקית ניילון בצורת יד), לא רע  עבור מי שרוצה לאכול ולהקליד תוך כדי (אני!), אבל עדיין מלכלך את אזור הפה, ומפיות ה"בתיאבון" היבשות והנדבקות ממש לא מספיקות למרות שקיבלתי בערך חצי חבילה. ווינגהאב יכולים להשתדרג עם קצת יותר השקעה וחשיבה, כי חסר מקום שכזה להזמין ממנו בכמויות ולפנטז על מסיבת כנפיים. מממממ מסיבת כנפיים. אל תשכחו את המגבונים.

ווינגהאב, קרליבך 14, א'-ה' 11:30 – 23:45, ש' 21:30 – 23:45, להשיג בוולט