מסעדה, סוף: האם סצינת המסעדנות התל אביבית תשרוד את הקורונה?
הפסדים של מאות אלפי שקלים, עשרות עובדים שיוצאים לחל״ת וחרדות באשר להמשך: איך מתמודדים המסעדנים עם מציאות שבה אין יותר מסעדות
סגירת שוק הכרמל היא עוד מסמר בארון הקבורה של ענף המסעדנות. מזה שבוע שמסעדות רבות אינן פועלות, וכעת גם דוכני האוכל, הירקות, הבשרים והגבינות מושבתים. "הכול שומם", נאנח אבירם כץ מהבסטה. "אנחנו עובדים במתכונת טייק אוויי ומשלוחים רק כדי לא להשתגע. בכל בוקר אנו מתעקשים לכתוב תפריט חדש ולהכניס מנות חדשות כדי שללקוחות לא ישעמם. באים לשבת על הבר, אפילו אם זה רק הצוות, לשתות כוס יין ולהעמיד ציר. חייבים להמשיך לקיים את הדבר הזה שנקרא הבסטה".
במסעדת בית תאילנדי נכנסו גם כן למוד חירום: הצוות הצטמצם מ־120 איש לפחות מ־20 עובדים שמתפעלים את מערך המשלוחים. "אני עובד קשה כמו שלא עבדתי הרבה שנים", צוחק הבעלים יריב מלילי. "אני נמצא במסעדה משמונה בבוקר עד עשר בלילה ועוזר בכל מה שצריך. אתמול יצאתי ל־15 משלוחים, ומי שפנוי מהצוות עולה איתי לרכב לסיבוב. לקראת הסגירה אתמול יצא שלקחתי הזמנה מלקוח, בישלתי, ארזתי והבאתי לו אותה הביתה. הילדים ואשתי נרתמו גם כן. מי שהיה ברמן הופך להיות שליח, מי שהיה מנהל עונה לטלפונים ואורז". בהסכמת הצוות הוחלט על שכר אחיד לכל העובדים שעוד נותרו, ולו רק כדי להמשיך ולהפעיל את המסעדה. מנגד, הבר־מסעדה התאילנדי קאב קם סגור כליל. 50 עובדים נשלחו הביתה, כולל חמישה עובדים תאילנדים שאינם יכולים לחזור למולדתם. "אני לא יודע מה יהיה אחרי שכל זה ייגמר. אם מישהו ירצה בכלל לחגוג. וזו הרי כל המהות של קאב קם".
אתה רואה שינוי במשלוחים?
"בימים הראשונים אנשים עוד לא עיכלו והזמינו דברים לחגיגות בבית כמו דגים כבושים וסאקה, כמו בארוחות שהם נהגו לאכול בבית תאילנדי. עכשיו העניין הזה מצטמצם ואנשים חושבים קצת יותר על הכיס ועל טיב האוכל. גם אנחנו לא ששים לקנות דגים יקרים ומתמקדים בבקר ועוף".
מסעדת הבשרים M25 בשוק הכרמל נעולה כבר שבוע, וכך גם אחותה ברמת אביב. "קמים בבוקר ויושבים בבית. לא עושים כלום", אומר הבעלים יהונתן בורוביץ'. "הקצבייה עדיין עובדת קצת במשלוחי בשר אבל ככלל הפסקנו לעבוד. את חומרי הגלם שאפשר להציל איחסנו. כל השאר נתרם או הלך לעובדים. הוצאנו לחופשה יותר מ־50 איש".
כמה זמן תוכלו להחזיק מעמד במצב הנוכחי?
"לא יותר משלושה שבועות-חודש. אבל גם לפתוח אחר כך תהיה בעיה, כי זה כמו לפתוח עסק מחדש. העבודה לא תהיה כמו שהייתה וכמות האנשים שנצטרך להעסיק תשתנה".
המדינה שחררה כמה הבטחות לטובת המסעדנים.
"הפקידים במשרד האוצר לא באמת מבינים את גודל האירוע ואת הצורך לנקוט בצעדים לא קונבנציונליים בשעה לא קונבנציונלית. במקום זאת ממשיכים עם אותו סט תרופות, שזו בדיחה. ההצעות של האוצר נסמכות על הלוואות מבנקים ודחיית תשלומים, צעדים שאינם עוזרים. אף אחד לא צריך עוד הלוואה בבנק, ומרגיז שדוחפים הלוואות בריביות גבוהות בשעה שבשוק הפרטי אפשר לקבל הלוואות בתנאים יותר טובים. אנחנו לא רוצים שיתנו לנו כסף אלא שיעצרו גבייה. אין לנו מקורות הכנסה וברור שאין מאיפה לשלם ארנונה ומיסים".
גם סצינת הברים במצב קשה. בר שירה, מבעלי קבוצת האימפריאל המחזיקה באימפריאל קוקטייל בר, לה אוטרה, אימפריאל כרמים ובושוויק מספר: ״יש הרבה דאגות והרבה סטרס. במיוחד על הצוותים והעובדים. היו לנו שמונים עובדים, כולם נכון להיום בחל״ת. אני והשותפים ממשיכים לעבוד כמה שאפשר. לחלק אוכל שנשאר במקררים לצוותים, להוציא שליחויות של קוקטיילים עד הבית, לבדוק מה קורה עם הצוותים שלנו, גם להם משכו את השטיח מתחת לרגליים. חלק מהם בעלי משפחות. יש תחושה שהמדינה עושה מה שבא לה בהקשר שלנו. מציבים בפניך בעיה בלי שום פיתרון. מאז ומעולם העצמאים היו המגזר הכי דפוק, ועכשיו זה פשוט קורה בבום לכולם״.
אם יגידו לכם שבעוד חודש אפשר לפתוח, תוכלו לפתוח?
״אנחנו כן, אבל אני לא יודע באיזה מצב יהיה הקהל שלי. מצד אחד אני מתאר לעצמי שלאנשים יהיה פחות כסף, מצד שני אני מכיר את התל אביבים כאנשים שיתנפלו על הברים ועל הבילויים ברגע שזה יתאפשר. אנחנו לא אנשים שישבו ויבכו על מר גורלנו. נעשה הכל כדי להתאים את עצמנו למציאות החדשה שתהיה. אני שמח שבנינו עסק יציב, אנחנו נעזור לעובדים שלנו ונקום כמו עוף החול כשכל זה ייגמר. אני רק מקווה שגם כל השאר יעמדו בזה״.
לפני שעה קלה פרסמה קבוצת מסעדנים חזקים יחד כי עתרה לבג"ץ בשם ענף המסעדנות. בין הדרישות שהועלו נמצאים הכרזה על מצב חירום והפעלת קרן הפיצויים, הקפאת מצב ומסגרת האשראי (הלוואות, משכנתאות, ביטולי שיקים), דחיית תשלומים לתאגידי מים וחברת חשמל, איסור הגבלת חשבונות, הכרה בהלוואות בערבות מדינה כמענקים וביטול ארנונה לתקופת הוראת הסגירה של העסקים. "זו ידיעה משמחת אבל אין כבר כוח למלחמות האלו" מסכם בורוביץ'. "את הקורונה האנושות עוד איכשהו תעבור. השאלה היא לאיזה משק נתעורר ביום שאחרי״.