רוטב וורצ‘סטרשייר

באנגלית כותבים Worcestershire – בעברית יש לזה כמה גרסאות: ווסטרשייר, וורצ‘סטייר או ורצ‘סטרשייר – והיד נטוייה.

רוטב ורצ‘סטרשייר הוא אחד הרטבים הבריטיים המפורסמים ביותר בעולם, שכמו רוב הדברים הטובים (ע"ע קוקה קולה) נולד בתור טעות.
במקור, מדובר ברוטב הודי, בתחילת המאה ה-19, בעיצומה של התקופה הקולוניאליסטית משל בבנגל הלורד הבריטי מרקוס סאנדיס, הלורד התאהב ברוטב המקומי ושכר במיוחד שני כימאים (אנגלים, אלא מה) בשם ג‘ון ליאה וויליאם פרין, שירכיבו עבורו את הרוטב הנחשק. השניים שיחדו את הטבח והוציאו ממנו את המתכון, עמלו שעות ארוכות ובסוף יצא להם רוטב מגעיל בצורה שלא תאמן. מפח הנפש היה עצום. צמד הכימאים דחק את החביות לפינה חשוכה וניסה להתגבר על המפלה. כעבור מספר שנים, בשנת 1837 ליתר דיוק, גילו פתאום את החביות הנשכחות ולהפתעת כולם הרוטב שבפנים היה מצויין. ללא היסוס התחילו ליאה ופרין להפיץ ולמכור את הרוטב שבחביות. מהר מאוד טעם ההשפלה התחלף בטעם הכסף… הצמד קרא לרוטב על שם עירם האהובה וורצ‘סטר.
ובכל זאת מה יש ברוטב הנפלא הזה? המתכון נשאר סודי, אבל אנחנו נגלה לכם שהוא מכיל חומץ, תמרינד, שעורה, פלפלוני צ‘ילי, ליים, מולסה, אנשובי, בצלי שלוט, שום ורוטב סויה. על המרכיבים מתבשלים ומתיישנים במשך שלוש שנים לפחות.

ומה עושים איתו? מתבלים איתו בשר, פשטידות ומאפי בשר, ובעיקר רטבים כבדים ("גרייבי", למי שמתעקש על הטרמינולוגיה הבריטית), ירקות ומרקים. הוא גם מרכיב חשוב ב"בלאדי מרי" הקוקטייל המדמם.