חיפוש מתקדם

בין יוזו לפינגר ליים: הפרדס הסודי בדרום השרון

לימון מתוק בניחוח ברגמוט, פינגר ליים אוסטרלי ויוזו יפני-ישראלי. הפרדס המרחף של מיכאל קורן הוא גן עדן של טעמים וניחוחות חדשים. קבלו הצצה לגיליון החורף הקרוב
הכל התחיל מגעגוע לתפוזי שמוטי. קורן
הכל התחיל מגעגוע לתפוזי שמוטי. מיכאל קורן

“גדלו שם תפוזי שמוטי שאין כמותם יותר. היינו יושבים, הילדים, כל אחד תחת עץ אחר ואוכלים, ואוכלים ואוכלים,” מספר החקלאי מיכאל קורן. “אחד מחברי הילדות שלי מחפש את השמוטי האלה עד היום. הוא עובר בארץ בין פרדס לפרדס ובודק אם איפשהו עוד נותר הזן הזה. בינתיים הוא לא מצא.” הפרדס בו גדלו השמוטי המושלמים הוא זה שעבד בו קורן כילד בקיבוץ שריג. הגעגועים אליו הובילו את קורן, שחקלאות אינה העיסוק העיקרי שלו, לייסד שנים אחר כך פרדס קטן משלו במושב אלישמע בדרום השרון. פרדס כזה לא ראינו בשום מקום – הוא נטוע כולו בעציצי ענק ולא על הקרקע. העצים הגדלים בו הם מה שקורן מכנה הדרי נישה.

> ואם אתם חוזרים עם שקית מלאה בלימונים, הנה עוגת ריקוטה לימונית משגעת ליום חורף קר

“לחקלאי קטן כמוני אין מה לנסות ולהתחרות בגידולים המסחריים הגדולים והוא צריך למצוא פירות מיוחדים, שיש להם קהל קטן אבל יציב. התחלתי מאתרוגים, אחר כך הוספתי יוזו (אתרוג-לימון יפני מלא ניחוח. י.נ.), פינגר ליים אוסטרלי, תפוז אדום ותפוז ולימון מתוקים. “הלימון המתוק מוכר במיוחד בקרב עולי צפון אפריקה, שם הוא היה נפוץ כפרי מאכל וכחומר גלם להכנת ריבות. לינדה, אשתו של קורן שנולדה בתוניס וגדלה בצרפת, הפצירה בו לגדל את הלימון הזה ואת אחיו, התפוז המתוק. הלימון המתוק, שקליפתו דקה והוא קטן ועגול ונטול חמיצות לחלוטין, לא מזכיר במאום את הלימונים שאנחנו מכירים. הניחוח שלו נפלא ועשיר ודומה לניחוח המבושם של תפוזי הברגמוט. אפשר לקלוף אותו ולאכול פלחים-פלחים, אבל נוח יותר לחתוך אותו לסירות עם הקליפה. המיץ שלו יעשה פלאים למנות דגים נאים והפרי על קליפתו יניב ריבה מצוינת ומבושמת, שאפשר להכין עם פחות סוכר מהרגיל.

רוב ההדרים כאן הם מזנים קדומים שלא עברו הרבה הכלאות
רוב ההדרים כאן הם מזנים קדומים שלא עברו הרבה הכלאות

הלימון המתוק לא גודל עד כה בארץ כפרי מסחרי, אלא בעיקר כעץ נוי, והשנה תוכלו למצוא אותו בדוכן של קורן בשוק הנמל בתל אביב.. החודש יקטוף קורן גם תפוז מתוק מזן פרנסוואי, שגם הוא הגיע לפרדס בעקבות זכרונות הילדות של לינדה. זהו תפוז עגול וקטן (כמו קלמנטינה) בעל קליפה עבה, בשר עסיסי ורמת מתיקות גבוהה. בעצם אין בו אפילו לא תו חמוץ אחד. חבר נוסף וטעים במיוחד, שיחכה בדוכן של קורן בינואר, הוא תפוז הדם הספרדי סנגוינלי, ששונה מעט מתפוזי הדם שאנחנו רגילים בהם. הוא מתאפיין בנימה מעט מרירה ובחמצמצות פחות בועטת משל ההדרים (מזכירה חמצמצות של פירות יער). רוב ההדרים של קורן הם מזנים יחסית קדומים, שלא עברו הרבה הכלאות ופיתוחים אלא שמרו על רבות מן התכונות הראשוניות שלהם. “רוב ההדרים שאנחנו אוכלים נולדו בעצם מ-3 זנים קדומים: סוג מסוים של לימון, סוג מסוים של פומלו וסוג מסוים של אתרוג. הם עברו הכלאות, פיתוחים ושינויים, שנועדו להתאים אותם לגידול בהיקף גדול, לחזק תכונות של עמידות וחיי מדף וכולי. מה שאני מגדל, ודי במקרה, אלה זנים ותיקים יחסית, שתהליך השכלול שלהם לא היה כזה אינטנסיבי,” מסביר קורן. 
מלבד ההדרים יחכו לכם בימי שישי בדוכן של קורן גם ריבות יוזו או חבושים ויוזו, שהוכנו מלימוני יוזו (שכבר תמה עונתם) ושקליפתם מעט נפגמה בקטיף. ההדרים יורדים מהעץ יום לפני שהם מגיעים לדוכן והריח שלהם הוא כל מה שצריך בשביל ממש לאהוב את החורף.

סקרנים? פרטים נוספים על הפרדס הסודי תמצאו במדור “שוק” בגיליון החורף הקרוב. עוד במדור: הסנדוויץ’ המושלם שנולד למאפיית הבוטיק, ארוחות פופ סודיות בנמל תל אביב, איטלקית סמויה מהעין ששווה להכיר, וגם צעצוע בריא למטבח שישכנע את הקטנים לאכול ירוקים. לכל הפרטים ולהזמנת הגיליון במבצע לחצו כאן

תגובות

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *