ברבור אדום ברבור לבן

הם כל כך עדינים ומפתיעים עד שקשה להסיר מהם את העיניים, נראים קצת כמו תעתוע, אפילו טעות. “הם באמת היו סוג של בן חורג, מין ברווזון מכוער,” מספר רבינוביץ’, חקלאי מהישוב צופית, שמגדל בשדותיו את התות הלבן. ניר רעי, או כפי שמכנה אותו רבינוביץ’ “דוקטור תות”, מומחה להכלאה ופיתוח זני תות במכון וולקני, סיפר לרבינוביץ’ על הברייה המשונה והצחורה שלו ורבינוביץ’ החליט לתת לה צ’אנס: “פיניתי חלקה קטנה והתחלתי לגדל את התות הלבן באופן מסחרי למרות שאין בו כרגע רווח גדול. אם תות רגיל מניב טון פרי לדונם, אז הלבן רק 150 קילו. זה אומר שהמחיר שלו לצרכן הוא כרגע בשמיים. אני משווק עד 2 קילו ליום באריזות קטנות.” התות הלבן רך וקטן, הטעם הדומיננטי הוא של אננס והמתיקות עדינה ונעימה. רבינוביץ’, שהוא מאמין גדול בחדש ובשונה, החל למכור את התותים הלבנים בדוכן שלו בשוק הנמל בתל אביב. “סיכום חוויות הטעם שאספתי עד עכשיו הוא כזה: פיטנגו, אננס וקוקוס, שהטעמים שלהם מתפוצצים בפה רק אחרי ביס או שניים,” הוא מספר.

תות לבן נמכר באירופה ובארה”ב (שם קוראים לו pineberry על משקל pineapple בשל הדמיון בטעם) כבר שש שנים. הוא נולד אחרי שחקלאים אירופאים הכליאו תות בר לבקן שמוצאו בצ’ילה עם תות שדה מתורבת. הפיתוח הישראלי גם הוא מבוסס על אותו צ’יליאני חיוור והוא נקרא “סומק” (משום שהוא מכוסה סומק ורדרד בהיר ועדין שבעדינים). רבינוביץ’ מקווה שרעי ימשיך את הפיתוח, כך שהתנובה לדונם תגדל והמחיר יוכל לרדת: “אנשים בארץ פתוחים וצמאים לשינויים. התות הלבן הוא לחלוטין גידול שיכול להתקבל פה בכל בית, אם יהיה לו את המחיר הנכון.”

תותים מרהיבים שכמותם טרם פגשתם.

בינתיים תוכלו למצוא אותו (עד סוף מאי — אז תמה העונה) בדוכן של אורי בשוק הנמל בכל יום בשבוע למעט ימי ראשון ב-15 שקל לסלסילה של 120-100 גרם (או 25 שקל ל-2 סלסילות). לצידו בדוכן יש גם תות מלאך נהדר (זן ישראלי מתוק, עסיסי וריחני) שאינו מאוד נפוץ, גזרים צבעוניים, סלקים בכל מיני צבעים, בטטות סגולות, תפוחי אדמה נשיקה — כולם ילדיו החריגים של רבינוביץ’, שהאמין בהם וטיפח אותם, והיום הם כבר אהודים ומוכרים.

הדוכן של אורי רבינוביץ' [האנגר 11, שוק הנמל תל אביב].