חיפוש מתקדם

הבלוגר שמפחיד את תעשיית היין בישראל

הרכילויות הכי עסיסיות מן הענף פורצות מדי שבוע בבלוג של השף אלון גונן. הוא יכול להחניף, אבל גם אין לו אלוהים

אלון גונן

תככים ומזימות תמיד היו בענף היין הישראלי, בו באורח מסורתי יקב ליקב זאב, וכורם לכורם – שועל. ככה זה אצל חקלאים. אבל כל זה קרה בפנים, רק במסגרת הבראנז’ה ואז עוד לא היה אינטרנט, ובעיקר, לא היה הבלוגר אלון גונן. כי מי יכול להעלות בדעתו שמסגרת הפלטפורמות הדיגיטליות החדשות יצוץ לפתע בלוגר שלא עושה חשבון לאף אחד? רוב מה שהוא כותב לא ממש מעניין מי שלא נמצא בתוך המעגל המצומצם, אבל שם, בתוך המעגל – לפי גונן – שמחה וששון.
לפני כשלוש שנים הוא לא היסס להאשים את קברניטי החקלאות בארץ במכת הוירוסים הקטלנית שאיימה לחסל את רוב כרמי היין בישראל. מדובר בוירוס שאיים לחסל עשרות אחוזים מהכרמים בארץ. כדי למנוע אותו, המשתלות היו אמורות לספק חומר ריבוי נקי מוירוסים. בשנת 2007 התריע יקב רמת הגולן על חומר ריבוי נגוע בוירוס שקיבל ממשתלה ישראלית, אבל משרד החקלאות לא ביצע חקירה ואיפשר להמשיך לשווק חומר ריבוי לא נקי. התברר גם שחומר ריבוי שהגיע נקי מחו”ל, “זוהם בארץ”. גונן גם טען שצוות שמונה לבדוק את העניין מורכב מהאחראים למחדל. הוא לא זכה לשום תביעת דיבה וגם התגובות שקיבל היו מגומגמות.

גונן, שחי עם בן זוגו בתל אביב, הוא שף, קייטרר והיה גם בעלים של מסעדות, “אל באריו” למשל. מעמדת הלא תלוי הוא חובט בכולם ומעלה את הפיוז לאנשי התעשיייה. גונן כותב באתר “אכול ושאטו” באורח שוטף על יין וכן בכלי תקשורת אחרים.

יקב ברקן

מדובר באמת בעניין לא נעים: שמואל בוקסר והאיש שהקים את יקב ברקן, היקב הגדול בישראל, מעביר את כס המנכ”ל והבעלות לתשלובת “טמפו” בתהליך שנמשך כבר שנים רבות. ובמקומו מגיע איש טמפו, ז’יל אסולין שעושה איתו חפיפה של כמה חודשים. בינתיים ממשיכה אירית, בתו של בוקסר להיות מועמדת לייננית הראשית של היקב ואיש אינו מעלה בדעתו שימיה ביקב ספורים. אסולין עוד נפרד בצניעות מבוקסר במסיבת עיתונאים. בוקסר יוצא לארצות הים בתפקיד מנהל היצוא, שבו גם נשא קודם, ובחו”ל הוא שומע שעידו לוינסון מונה ליינן ראשי. לוינסון, שפעל עד היום ביקב רקנאטי. לווינסון הוא ללא ספק יינן מצויין. הדרך? על זה כותב גונן.

גונן הוא בן אדם מורכב. כי באותה מסיבת עיתונאים הוא נפרד מבוקסר במלים נרגשות. שעל גבול החנופה. כך לפי דברי הפרידה שהוא עצמו פירסם:
“היום אנחנו נפרדים ממך מהתפקיד של מנכ”ל היקב; יקב שבעשור האחרון הצליח להגיע לכל מקום: מסעדות, חנויות, רשתות שיווק, בתי מלון, כן גם בפריז, ניו יורק, סין, ועכשיו גם ביפן. לסיכום: תפקיד שר החוץ של היקב הולם אותך. יש לך הפאסון, הגינונים, הצבריות, וכן כן גם הלוק (ובלוק של גברים אני מבין). אז דלג לך ממדינה למדינה, קדם את היין, קדם את ישראל היפה, ושיהיה לך המון מקום במזוודות למתנות לנכדים. מי לא היה רוצה סבא כזה. קבל מאיתנו חיבוק ומתנה קטנה, שליקטנו מהתמונות שלך שהופיעו אצלנו באתר”…. אצל גונן, אם כן, הכל מעורבב.

← מה דעתכם על המיתוג החדש של יקב הרי גליל? 

יקב כרמל

יקב כרמל עובר בשנים האחרונות תהפוכות לא ברורות, לאחר שהחליף בעלים. דורית בן סימון, מנהלת היצוא המעולה של יקבי כרמל פוטרה בפתאומיות ובמקומה מונה ארנון הראל, שהיה לפני כן מנהל השיווק של יקב רמת הגולן. לפי גונן – זהו מינוי תמוה והוא מדבר על “חרושת של שמועות”. זה מה שהוא חושב על המנכ”ל: “התעלמות המנכ”ל משאלות של עיתונאים, והשתיקה שמלווה את כל המהלכים האחרונים, יוצרת את הרושם כי במקום להביא את היקב לגדולה, כפי שהבטיח בנאום שלו כשנכנס לתפקיד, יש פגיעה ביקב בשיטת הסלאמי. כל חלקה טובה נשרפת, כל איש טוב מועף. אין מסורת, אין חקלאות, אין אהבה אמתית ליין ביקב כרמל. וחבל”.

יקב רמת הגולן

לרגל יציאת מהדורה חדשה של “קצרין” סדרת הדגל של היקב, עוסק גונן בויקטור שונפלד, היינן הנצחי של היקב. שונפלד הגיע ליקב כמה שנים לאחר הקמתו מקליפורניה ותחתיו עברו דורות של ייננים. גונן מנסה לברר אם שונפלד מהפכן או ריאקציונר. גונן מעדיף את האפשרות השנייה ומחרפן את ראשי היקב.

אלא שעד כמה שזה ישמע מוזר, רוב הקביעות של גונן הן ברמת הקונצנזוס. ככה חושבים במקומות שבהם הוא מסתובב, והוא מסתובב לא מעט. הוא גם יכול לכתוב שטויות כמו להציע לאחד את השיווק של יקב הרי גליל ויקב רמת הגולן ובכלל, הוא חוטא לפעמים ביהירות ובפזיזות.
אבל הוא אמיתי.

תגובות

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *