חיפוש מתקדם

שמנמנות וטוב להן: הסופגניות הכי טובות לחנוכה 2016

סופגניות יווניות טבולות בסירופ מכושף, דונאט אמריקאי חצי מלוח ובצק מחמצת שהאיץ את דפיקות הלב - אחרי תחקיר גופני, סינון ודיאגנוזה, מצאנו שמונה סופגניות אלוהיות שמצדיקות את הקלוריות ומעלימות רגשי אשמה
גורמות ללב לפעום בחוזקה, תרתי משמע
גורמות ללב לפעום בחוזקה, תרתי משמע

אגדה יהודית עתיקה מספרת שקלוריות שמגיעות מסופגניות שנאכלות במהלך החג, מתפוגגות כלעומת שבאו, בטלות בשישים ולא נאגרות בגוף. האגדה גם מדגישה את הפשט ומכנה את המקרה “קלוריות גדולות של אושר”, ומכאן המצווה לשמוח בחג המשמין ביותר בשנה. יכול להיות שאנחנו קצת משקרים ומעגלים פינות, אבל הסופגניות היו חייבות להיאכל עבור מבחן הטעימה המקיף, גם אם הגיעו למערכת שלוש קופסאות ביום וגם אם חלק מחבריה נשכבו על הרצפה בתנוחה עוברית ונשבעו בצעקה השמיימה “לא עוד”.

> האחות הפיצית של הסופגנייה

התוצאה: אחרי סינון קפדני, ביקורים תכופים במכון כושר ואינספור כדורים סותרי צרבת, מצאנו את הסופגניות הכי מעולות, כאלה שמצדיקות כל רגש אשמה ומרפדות את הגוף בפחמימות של עונג.

ההיפסטרית: סופגניית במבה של ביסקוטי

שום דבר לא הכין אותנו לשיגיונות של ביסקוטי, שהחליטו השנה ללכת על קולקציית סופגניות (5-9 שקלים) המבוססת על חטיפי ילדות דוגמת שומשומית, אגוזי, במבה ומרשמלו. נוסטלגיה או לא, כל אחת מהסופגניות סחפה מחמאות בזכות בצק חמאתי ואוורירי, טיגון מדויק שהביא את השמנמנה למצב שחום אידאלי ומילויים עשירים שהוזרקו בנדיבות ומילאו את הסופגנייה במתיקות. חוץ מקרם המרשמלו שהרגיש כמו יציר כלאיים נון גרטה, הקרמים הפתיעו בדמיון עז למקור, במיוחד הנוגט בסופגניית האגוזי וקרם הבוטנים המעט מלוח בסופגניית הבמבה, שגרם לאוהבי החטיף לצאת מגדרם. עוד נציין לטובה את פירורי הבמבה שציפו את הסופגנייה מכל עבר ויצרו ביסים פריכים ובלתי שגרתיים.

תכשיט נאה לבטן. סופגניות של ביסקוטי | צילום: בועז לביא
תגלית העשור: במבה בתוך סופגנייה. קולקציית הנוסטלגיה של ביסקוטי | צילום: בועז לביא

> ואם בא לכם להכין בבית, הנה כמה מתכוני סופגניות שוות במיוחד

החמאתית: סופגניית פרלינה לוז של נומילי

הסופגניות הפריזאיות של נומילי (8-10 שקלים) לא רק יפות וטעימות, אלא גם עשויות מחמצת טבעית, שזאת עובדה משמחת כשלעצמה. המפרט הטכני המבטיח מגלה שכל סופגנייה מכילה חמאה אמיתית, ומבחן הטעימה מוכיח שיש אמת בדברים. גנאש שוקולד חלב, קרם פרלינה, שוקולד בלגי פטיסייר וטופי מלוח – לא משנה איזו סופגנייה בחרנו, הבטן הייתה מרוצה. הבצק החמאתי היה כל מה שאסור לגוף לחוות בלי לחוש ולו מעט רגשות אשם, השיזוף בשמן יצר קרום מעט קראנצ’י והמילויים היו נהדרים ואיכותיים. לא פשוט היה לבחור את המצטיינת כי כולן גרמו לנו לגרגר בהנאה, אבל זאת במילוי קרם פרלינה הייתה נסיכה אמיתית בזכות קרם אגוזי לוז עשיר ועז טעם וציפוי שברי אגוזים מסוכרים שנתן קראנץ’ מעניין בכל ביס.

קום איל פו. הסופגניות של נומילי | צילום: פיני שניר
קום איל פו. הסופגניות של נומילי | צילום: פיני שניר

ההיפית: סופגניית ערמונים וקסיס של ביי דה ווי

בניגוד מוחלט למראה המרושל ולציפוי שצעק בקולי קולות “יום שיער רע!”, הסופגניות של ביי דה ווי (7-9 שקלים) היו בין הטעימות שבאו אל פינו. הבצק הקלאסי רך ואוורירי כענן, מעט שמנמן אבל בקטע מחמיא, ובעיקר שחום ויפה – בדיוק כמו שסופגנייה צריכה להיות. סופגניית הקרמל המלוח הצטיינה במלית קרמלית קרמית ומתוקה-מלוחה במידה, וגם הציפוי היה נהדר, לא דביק אך גם לא דליל וחסר נוכחות. למרות הסופרלטיבים לקרמלית, הזוכה בתואר “המפתיעה והשווה” היא סופגניית הערמונים והקסיס, שהגיעה עם כיפת מרנג מרשימה, קרם ערמונים ומסביב קסיס שהתגלה כבן לוויה נהדר. הבו לנו כאלה שילובים כל שנה, ואנחנו, מצידנו, נפסיק להיות קטנוניים ולהתלונן על מראה מבולגן.

המציאה את הביטוי "אל תסתכל בקנקן" סופגנייה של ביי דה ווי | צילום: אור קפלן
המציאה את הביטוי “אל תסתכל בקנקן” סופגנייה של ביי דה ווי | צילום: אור קפלן

 המורדת: סופגניית קרמל מיסו של בק דור ביי סאני

הסופגניות הנשכניות (8 שקלים) של הקונדיטורית סאני דרעי והשף שחף שבתאי מניטן תאי הן דו קיום תרבותי שעושה נעים מאוד בבטן. רק מה, שלושה ביסים לתוך הסופגנייה עד שהגענו למילוי, וזה קצת הכעיס אותנו כי דווקא הוא היה אחד הטובים והמעניינים שטעמנו. בתוך הבצק הבאמת נהדר מהזן החלבי כמעט שמזכיר בריוש, הוטמן קרם קרמלי מלוח ומתוק על בסיס מחית מיסו וסויה, שהתפוצץ מטעמי אוממי שהציפו את בפה. השילוב בין הבצק הצרפתי לטעמים המלוחים החזקים יצר סופגנייה מעניינת ושונה, כזאת שגם לא אוהבי הסופגניות יפלו ברשתה. הקולקציה כוללת גם סופגניית שוקולד קפה ויאטנמי ואחת עם ריבת תות וליים, שתיהן מוצלחות ומקוריות בטעמן אבל סובלות מאותה קמצנות במילוי. לכן, שתי נקודות פחות באשמת היד הקפוצה.

אסיה פינת צרפת. סופגניית קרמל מיסו של בק דור | צילום: יהונתן בן חיים
אסיה פינת צרפת. סופגניית קרמל מיסו של בק דור | צילום: יהונתן בן חיים

המלכה האם: סופגניית שוקולד של לחמים

לו אנחנו אייל שני, היינו מחברים פואמה שתתאר תחושת העונג שהציפה את הגוף כבר בנגיסה הראשונה בסופגניית השוקולד של לחמים (7-8 שקלים), וזה היה בערך כך: “גוף  של יערות חמאה מבטן האדמה החלבית, שמוקף קרום מכושף שנושק לפה בלהט. בתוכו שוכן השד השוקולדי הארור, תוקף את הפה בטעמים חזקים אבל אז מכבה בקלילותו האינסופית. מדובר באיזון מושלם, בוא תטעם יונתן, שתבין למה אני מתכוון”. הקולקציה כוללת גם סופגנייה קלאסית חמודה וטעימה, אחת עם קרמל עדין וגם סופגנייה במעטפת מרציפן ובמילוי ריבת שזיפים “פובידל”, שעשתה לנו נעים וחמים בבטן השמנמנה.

קלאסיקה שעברה מהפך. הסופגניות של לחמים | צילום: דניאל לילה
קלאסיקה שעברה מהפך. הסופגניות של לחמים | צילום: דניאל לילה

הראוותנית (ובצדק): סופגניית פיסטוק של מיקי שמו

בכל שנה הסופגניות של מיקי שמו (8-10 שקלים) גורמות לחברי המערכת לשלוף את הניידים ולפצוח בסלפי מביך כשברקע הסופגנייה שנראית כתכשיט. השנה התרחש הנוהל הקבוע, עד שאיש אמיץ אחד חטף מהקופסה סופגנייה ונגס נגיסה ששמה קץ להתנהגות המביכה. מעולות, מדויקות, לא שומניות, מטוגנות היטב וכיפיות, היו רק חלק מהמחמאות להן זכו היפות שבקופסה. מתוך מבחר הטעמים המרתקים, כולל אוראו, פררו רושה ופרג, המצטיינת פה אחד הייתה זו במילוי גנאש פיסטוק. הקרם עז הטעם מילא את הפה בטעמים אגוזיים, ומרקמו הקליל אפשר לאכול את הסופגנייה מתחילה ועד סופה מבלי להישכב אחורה עם הכיסא ולהתחרט על מה שזה עתה קרה.

תכשיטים אכילים. הסופגניות של מיקי שמו | צילום: ישראל אלפסה
תכשיטים אכילים. הסופגניות של מיקי שמו | צילום: ישראל אלפסה

האמריקאית: דונאט טופי בייגלה של סוויטבוקס

דחוסה, יציבה ונותנת קונטרה בכל ביס. האחות האמריקאית של הסופגנייה הציונית היא הרבה יותר קשוחה מרקמית, אבל מסבה אושר רב לנוגס ולא רק בגלל כמויות החמאה. מעבר למראה שמשפיע ישירות על בלוטות הרעב (או הקרייבינג), הדונאטס של סוויטבוקס (12 שקלים) עושות עבודה טובה בכל הנוגע לשילוב בין בצק נטול מילוי לציפוי עשיר ומתקתק. המוצלח ביותר הוא ציפוי טופי סמיך-סמיך ועליו שברי בייגלה במלח שעושים קראנץ’ כשלועסים. הבצק פחות שומני ומאוורר מזה של הסופגנייה המסורתית, אך המעטפת העבה הופכת את כל העסק לעסיסי ובה בעת פריך ונהדר.

אמיצות בציפויים. דונאטס של sweetbox | צילום: sweetbox
אמיצות בציפויים. דונאטס של sweetbox | צילום: sweetbox

מטריפת החושים: לוקומדס יווניות של גרקו

אם לא היינו הולכים שבי אחרי מסורת החג, יש סיכוי שהיינו שוקלים להמיר את הסופגנייה הציונית בלוקומדס היוונית הרטובה. בשביל להבין את החוויה החיובית שעובר החך, תארו לעצמכם בצק שמרים מאוורר מעולמות הספינג’, שנטבל בסירופ דבש וקמצוץ קינמון עם יציאתו מסיר הטיגון. לא ברור מה הגניבו לבצק, אבל התוצאה נותרת פריכה מאוד מבחוץ, רכה ככרית מבפנים וטבולה מכל עבר בסירופ המתקתק שגורם לטועם לשקוע לרגע קט לתוך עננת עונג סמיכה. את הלוקומדס (39 שקלים ל-4-5 יחידות) אפשר לאכול במסעדה או לקחת בטייק אווי לאוטו ולחסל בחנייה בלי שאף אחד יידע.

האח המופרע של הסופגנייה. לוקומאדס בגרקו | צילום: דן פרץ
האחות היוונית של הסופגנייה. לוקומדס בגרקו | צילום: דן פרץ

 

תגובות

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *