לחמים מיוחדים – טיפים ופתרונות

לחמים מיוחדים. צילום: דן פרץ | סגנון: עמית פרבר
לחמים מיוחדים. צילום: דן פרץ | סגנון: עמית פרבר

גולשים מתייעצים ונותנים פתרונות ללחמים מיוחדים ולחמי שאור

27 בדצמבר 2015

שאור – תחליף לשאור (מור)
אם אין ברצונך להכין שאור,יש קיצור דרך נחמד, שמוסיף טעם למתכון לחם טוב, שכבר יש לך. יום קודם, אני לוקחת:
1/3 מכמות הקמח [שבמתכון]
1/3 מכמות המים
1/3 מכמות השמרים
לשה לבצק. שמה לתפוח כשעתיים,ומכניסה למקרר ללילה. למחרת מכינה עם הבצק שהכנת, ושאר המצרכים את הבצק כולו – ופועלת כרגיל במתכון. הבצק הראשוני, מוסיף טעם ומרקם שונה.

טיפים ללחם שאור (טל)
שני דברים עיקריים נותנים ללחם השאור את טעמו החמצמץ – השאור עצמו (כמובן) וסוג הקמח. קמח מלא ושיפון במיוחד יעניקו ללחם חמיצות אבל לא הייתי ממליצה להשתמש בשיפון בלחמים הראשונים כיוון שהשאור עדיין צעיר ולא בטוח שיצליח להתפיח אותו. לגבי השאור – ככל שהוא יותר בוגר טעמו עז ועשיר יותר וזו אך ורק פונקציה של זמן. בנוסף – שאור "מורעב" – כלומר כזה שמתקיים על משטר האכלה דל, אף הוא יתן לחם בעל טעם חמצמץ. הכוונה בהאכלה דלה היא פרקי זמן ארוכים בין האכלה להאכלה. אלה דברים שעדיף להתחיל להתנסות בהם אחרי שהשאור מתבגר ומתחזק קצת. למשל – להאכיל פעם בשבוע וחצי. אצלי השאור מואכל פעם בשבוע (אם אני לא שוכחת) והלחמים הם בעלי טעם חמצמץ מורגש אך עדין. כמו שכתבת – כדאי מאד להתנסות וללמוד את התהליך. בשאור אפשר להתחיל להשתמש החל מהיום הרביעי לתהליך (חפשי את ההוראות להכנת שאור שהעליתי בפורום לא מזמן), אם כי אז הוא צעיר וחלש וכדאי לתגבר אותו בקצת שמרים. עקרונית אפשר להוסיף שאור לרוב מתכוני הלחם במקום השמרים בכמות של כוס שאור לחצי קילו קמח. לפני שאת מתחילה בוריאציות מתוחכמות כדאי להקדיש כמה שבועות להיכרות על המתכונים הבסיסיים או בסיסיים + תוספות. בעיקר כדי ללמוד להרגיש את הבצק, זמן התפיחה האופטימאלי וההתנהגות שלו בתנור שלך. יתכן שהלחמים הראשונים שתפיקי יהיו מאכזבים (אני מקווה שלא אבל תהיי מוכנה) ואם הזמן התוצאות ילכו וישתפרו. אני היום אופה כבר בלי מתכונים אלא "לפי הרגש" ובהתאם גם הוריאציות והתוספות.

הדרכה אחד על אחת – לחמי שאור

עידו: לחם שאור אמיתי – שאלה למבינים – אני מנסה כבר כמה זמן לאפות את "הדבר האמיתי": לחם שאור עם חורים "פראיים" לא סדירים ולעיתים גדולים. יצרתי שאור אמיתי (מקמח ומים בלבד !) והלחם תופח יפה ובעל טעם חמצמץ עדין. עד כאן הכל טוב, אבל החורים … החורים עדיין סדירים ולא גדולים, כאילו השתמשתי בשמרים. אז נו, ברור לי שהרוב המוחלט של הקוראים מגחך עכשיו לנוכח הבעיה הנוראית… בכל זאת, יש מי שיודע מה לעשות?? (חוץ מלזנוח את השיגעון הזה)

ענת סלע: עידו, אם הבנתי נכון אז החורים שאתה מדבר עליהם הם עניין של התפחה. החורים האלה הם בועות דו תחמוצת הפחמן שנלכדות בבצק. אתה מתפיח פעמיים? כשאתה "מכה" בבצק, בפעם הראשונה, נסה לא להוציא את כל האוויר מה"מפרשים" של הבצק שלך, כך יווצרו בועות דו תחמוצת הפחמן שתהפוכנה לחורים המיוחלים. (אגב, באותה השיטה בדיוק מייצרים את החורים בגבינה הצהובה. רק ששם מזריקים את דו תחמוצת הפחמן לגבן, באופן מבוקר).

עידו: מתפיח פעמיים כ-6 שעות לכל התפחה. ומנסה לעשות את ה- shaping בעדינות ככל האפשר. בעקרון התפיחה נראית לי בסדר כי הבצק מכפיל נפח. האם יכול להיות שמדובר בבקטריה מיוחדת שרק היא מייצרת חורים כאלה?

ענת סלע: עידו, האמת? לא נראה לי שהמדובר בבקטריה מיוחדת. בכל זאת אלך לבדוק. גג מחר אחזור עם תשובה. עידו שוב, לפני שאני שוברת את הראש ומתרוצצת אנה ואנה בניסיונות להשיג תשובה, אולי אתה יכול לספק יותר פרטים מהמתכון שלך ללחם? באיזה קמח אתה משתמש? כמה אחוזי גלוטן יש בקמח? דחיסות הלחם תלויה בהכרח בכמות הגלוטן בקמח. הלחמים הצרפתיים, לדוגמא, נעשים מקמח עם אחוזי פרוטאין נמוכים במיוחד, וערבול בצק קצר במיוחד. וגם, אם אפשר, איזה קמח שימש להכנת המחמצת? מה מכילה המחמצת, זולת הקמח? באיזה מים השתמשת? מי ברז? מינרלים? וכן הלאה. ספק כמה שיותר פרטים. אל ייאוש. בסוף יהיו חורים כלבבך. עידו, ושאלת השאלות היא איזה אחוז נוזלים מכיל הבצק שלך? ככל שאחוזי הנוזלים גבוהים יותר, כך יתקבלו חורים גדולים יותר ואחידים פחות. הבגט הצרפתי, לדוגמא, מכיל, לפחות, 60 אחוזי נוזלים. ג"בטה איטלקית, אמיתית, תכיל בין 70 ל 80 (ולפעמים יותר) אחוזי נוזלים.

עידו: כל התשובות (כמעט), אז ככה:
* אני משתמש במים מינרלים (קראתי באיזה ספר שהכלור במי הברז מקשה על השאור).
* את המחמצת הכנתי במקור מקמח שיפון ומים בלבד. מאז, אני "מרענן" אותה בתערובת קמח לבן רגיל (2/3) + שיפון (1/3) ומים.
* להכנת הבצק אני משתמש בקמח לבן רגיל (עד כמה שאני זוכר, יש בו 8% גלוטן) וממש מעט שיפון. ניסיתי להשתמש בקמח לחם של שטיבל ולא מצאתי הבדל בתוצאה. אגב, אני מנפה את הקמח …
* נוזלים – כ- 65%. כשהבצק רטוב יותר הוא תופח "לצדדים" ומתקבל כיכר שטוח למדי שאכן מזכיר ג'בטה. ניסיתי להתפיח בסלסלה ואז הכיכר נהיה שטוח ברגע שהעברתי לתנור … מתחת ל-60% גורם ללחם (שלי לפחות) להיות דחוס מדי.
* ערבול – כ-7 דקות במיקסר ואח"כ עוד כ-10 דקות ביד. אני מנסה לא להגזים כדי שהבצק לא יתחמם (לפעמים אני משתמש לכן במים קרים). אז מה, יש סיכוי ?

ענת סלע: עידו, אוטוטו אתה שם (היו מצורפות תמונות.) וכמה הסברים: לחם עם חורים כדי להגיע ללחם עם חורים, כמו זה בתמונה של 70 אחוזי נוזלים, לדוגמא, חשובה, כמובן, איכות הקמח. כי בעוד הקמח בצרפת יסתפק ב 60 אחוזי נוזלים, על מנת לקבל את החורים שבתמונה, הקמח האמריקאי ידרוש 70 אחוזי לחות. בקיצור, עידו, פתחת פתח לקהל שאלות רחב. אם אתה רוצה תשאיר מייל, אני אחזור אליך, ואם יהיו לך עוד שאלות… והיה ובעזרת המידע הזה יצלח לך לחם כלבבך, אני מבקשת חור אחד יפה, בתמורה.

בגרות הסטרטר
בגרות הסטרטר והאחוזים שהוא מהווה בסך כל הבצק, קשורים קשר הדוק לזמן ההתפחה ולהשתטחות הבצק. לדוגמא: סטרטר שמהווה 40 אחוזים מהבצק עצמו ידרוש כ 50 דקות עד לרגע בו הבצק ישתטח. אם אתה משתמש בסטרטר בוגר, כדאי שהוא יהווה לא יותר מעשרה אחוז מסך הבצק. לאחר ערבוב הבצק תן לו לנוח כשעתיים וחצי בטמפ' התפחה, בטרם תעצב אותו לצורה הרצויה. זה יקנה לבקטריה זמן לייצר את הטעם ואת הגזים הרצויים מבלי שישתטח. אז עצב את הכיכר ותן לבצק לתפוח שוב, כשעתיים שלוש. נסה להשתמש בשילוב של סטרטר בוגר עם סטרטר צעיר. על קמחים, פרוטאינים וגלוטן הפרוטאין הוא המכיל בתוכו את הגלוטן. כשאתה כותב שהקמח שלך מכיל 8 אחוזים גלוטן למה בדיוק אתה מתכוון? לפרוטאין, או לגלוטן? (יש נטייה לבלבל בין השניים). הפרוטאין הוא הוא בעל יכולת ספיחת הנוזלים. פרוטאין באחוז גבוה (יחסית) יוכל לספוח יותר מים, ולמנוע מהבצק שלך לצנוח. אם תשתמש בקמח עוגה, לדוגמא, ליצירת הלחם, ונניח תשתמש ב – 80 אחוזי נוזלים – הלחם יקרוס, בעוד אם תשתמש בקמח המתאים, באותם אחוזי נוזלים, תתקבל תוצאה מעוררת שריקות התפעלות. קמח עוגה מכיל בין 7 ל 9 אחוזי פרוטאין ולכן יכולת ספיחת הנוזלים שלו פחותה, ולכן חורים כלבבך תתקשה להשיג. קמח עוגיות מכיל 9 עד 10 אחוזי פרוטאין ולכן אם תשתמש בקמח עוגה ליצירת עוגיות, העוגיות יצאו שטוחות (עין בלתי מזויינת תחשוב שכך העוגיות צריכות להראות, שלא להזכיר מירקם…). קמח all purpose מכיל 10 עד 12 אחוזי פרוטאין בעוד שקמח לחם מכיל 12.5 עד 13.5 אחוזי פרוטאין. שוב – פרוטאין הוא המכיל את הגלוטן. הגלוטן מהווה אחוז מסוים (נדמה לי 45) מהפרוטאין. אולי זו הסיבה בגללה הלחם שלך קרס כשהכיל יותר מ – 60 אחוזי נוזלים. אתה מוסיף שומנים לבצק?

שאור ופעילות גזים נכונה

M: אבל עדיין לא ברור לי למה למרות היובש, מרקם הלחם נראה לח? האם נראה לך שצריך להוסיף מים גם למחמצת וגם לבצק הלחם? כמה מים כדאי להוסיף לבצק?
טל, על השולחן: בענייני שאור M: לחם שאור הוא יותר לח ודחוס באופן עקרוני. ככל שהבצק יותר "רטוב" הלחם יוצא יותר אוורירי (חורים יותר גדולים). אחרי שאת מוציאה את הלחם מהתנור (ושמעת קול חלול מובהק בנקישה על תחתיתו), תני לו לנוח על רשת צינון כשעה, כך הוא מסיים את תהליך האפיה והמרקם הפנימי נשמר טוב יותר

ענת סלע: יתכן שהלחם שלך מתפקע כי: 1. לישה ארוכה מדי – מחלישה את פעילות הגאזים בבצק. 2. התפחה בלחות גבוהה מדי – גם היא גורמת לעיכוב פעילות גאזים. 3. התפחה קצרה מדי – גורמת לחוסר פעילות מספקת של גאזים. בקיצור-נראה לי שהעניין הוא בגאזים. חוסר פעילות גאזים אחידה אז ככה נוסחה פשוטה ללחם על פי האסכולה הצרפתית תיראה כך: קמח = 100% מים = 65% מלח = 2% שמרים = 2% סה"כ = 169% ההתייחסות תמיד היא אל הקמח כאל ה 100% וכל השאר זה הנגזרות. כאשר מערבבים שני סוגי קמחים מתייחסים לחיבור ביניהם כאל ה 100% כאשר משתמשים בשאורים יש לדעת מה אחוז הקמח ומה אחוז המים שבשאור ולחשבם (בין אם כקמח ומים בניפרד ובין אם כתת סעיף, המפוצל לקמח ומים). אם את משתמשת בשמן זית או נוזלים אחרים עליהם להחשב כנוזלים. את מוכנה לתאר את ההתפחה שלך? הלחם יצא דחוס כנראה מפאת אחוזי לחות נמוכים. כמות המים בבצק היא שתסייע בהכתבת אופיו של הלחם שתקבלי. רק שכאן נכנס גורם מכריע במיוחד-התפחה. בעוד המים סופחים את הקמח אליהם מתבצעת פעילות גאזים (שמרים, מחמצות וכו) היוצרים את החורים (האוריריות אותה ביקשת להשיג) זוהי פעילות דו תחמוצת הפחמן והיא המייצרת את החורים. ככל שיהיו יותר נוזלים בבצק כך תתאפשר פעילות הגזים ביתר קלות (=יותר ספיחת קמח =בצק קל יותר, =דחיסה קלה יותר של הגזים את הבצק = יצירת החורים ומניעת דחיסות הבצק- תדמייני שהמים מושכים את הקמח אליהם ואז דו תחמוצת הפחמן נדחפת בכל פינה אפשרית ומנפחת שם מעט אויר. ככל שפחות מים יוכלו לספוח פחות קמח כך פחות דו תחמוצת הפחמן תוכל להדחף. ולהיפך). כל אלה מתקיימים בתנאי ש: 1. זמן ההתפחה ותנאי ההתפחה מתאימים. 2. עיבוד הבצק (ונתינת הצורה ללחם) לפני האפיה נעשים ברגישות ובעדינות – על מנת שלא "לחרב" את המיבנה התאי אותו השגת בהתפחה. 3. שאחוזי המתפיחים למיניהם (שאור, שמרים) עומדים ביחס מתאים לכמות הקמחים, הנוזלים, המלח ושאר מרכיבים במתכון.

גידול שאור

רותי: שלום לכולם! מישהו/י יודע/ת איך מכינים שאור? מה הטיפול שהוא דורש? ובכלל-כל מה שקשור לגידולו. תודה

זושי: על שאור….מה שידוע לי אני מגדלת כבר שנתיים שלושה זנים מרכזיים של שאור… ניתן להכין שאור לבד בבית מבלילת קמח ומים וממש פירור של שמרים…..אבל אין למשל כמו שאור סאן פרנסיסקו…שמקבלים משכן או חבר….במפגש. מה שידוע לי על שאור אני מגדלת זה שנתיים שלושה סוגי שאור…. מכל שאור מניבים לחם בעל ניחוח וטעם אחרים… אני קיבלתי שאור סאן פרנסיסקו בירושה מדוד ממיתר ושתי שאורים שהוכנו בבית… הכי נחמד לגדל את השאור המוצלח שקיבלת במפגש עם מישהו…אבל גם להתחיל מאפס זה לא רע בכלל…בבקשה הקובץ שמסביר הכל.

שאלות לנמרוד בעניין שאור טבעי

אקי: (שאלתי כבר אתמול אבל כנראה שפספסת את ההודעה …) תוכל בבקשה לציין כמויות מדויקות ? כמה חומר אורגאני (יש לי אגסים) ? איך לשלב את הפרי ? לרסק בפומפייה ? לסחוט למיץ ? מה המידה של הכוס (250/220) ?

נמרוד: הכנת שאור
1. כמויות לא ממש חשובות , העיקר לשמור על אותו יחס בין קמח למים
2. אגס אחד אורגאני לכוס קמח וכוס מים מינרלים.
3. האגס צריך להיות שטוף, מן הסתם, ומכניסים אותו כמו שהוא לעיסה ומועכים אותו עם הידיים. חוץ מזה, בהצלחה ותרגיש חופשי לשאול.

טל: נמרוד – לשאלתך בעניין ההתפחה הארוכה – כך עשיתי: השאור שלי הוא על בסיס ענבים.
1. ביום שישי ב-10 בבוקר התחלתי בכוס שאור + כוס קמח לחם + כוס מים – הותפח ביחד 4 שעות.
2. הוספתי 250 גר" קמח לבן + 250 גר" קמח לחם + מים (כמה שלקח) עד שנוצר בצק אחיד שקיבל מנוחה של 20 דק".
3. שלב התוספות – כף מחוקה מלח, 1/2 כוס שיבולת שועל, חופן עשבי תיבול טריים (זעתר, מרווה, תימין) – לישה נמרצת של 10 דק" והתפחה של כ-4 שעות.
4. בוקס רציני בבצק + לישה קצרה והתפחה נוספת של 4 שעות.
5. שוב בוקס ולישה קצרה והבצק אופסן בקערה מכוסה בניילון ללילה ארוך במקרר.
6. בשבת ב-12 בערך הבצק יצא מהמקרר, קיבל שוב אגרוף ולישה קצרה, עוצב לצורת כיכר עגולה והונח לתפיחה בתבנית של 4 שעות.
7. אפיה ב-220 מעלות כ-35 דק".

נמרוד: אתה מחפש את הדבר הנכון!! מחמצת על בסיס של שמרים מלאכותיים לא תחזיק מעמד לאורך זמן מכיוון שהסביבה היא חומצית מדי וקשה להם עם זה. אז לעניין … יום ראשון – יוגורט אורגאני (או כל דבר אחר עם פוטנציאל לריקבון – אגסים, תפוחים , צימוקים, גבינות) כוס קמח מלא אורגאני וכוס מים מינרלים. מערבבים היטב בקערה וסוגרים עם ניילון נצמד. יום שני – כוס קמח מלא וכוס מים מינרלים מערבבים ומכסים. יום שלישי – כנ"ל. יום רביעי – מוציאים חצי מהכמות (ניתן להשתמש בה) ומוסיפים כוס קמח מלא וכוס מים מינרלים. יום חמישי עד שביעי – כנ"ל. זהו יש לך שאור מופלא. הערות: 1.יש להשתמש במים מינרלים תמיד. 2.בימים הראשונים תמיד קמח מלא אורגאני ולאחר מכן ניתן להחליף לקמח לבן. 3.בשלושת הימים הראשונים יש לשים בקערה מחוץ למקרר יש לכסות עם ניילון נצמד אשר יהפוך לבלון סימן וסמל להתרחשות המופלא אי שם בתרקובת 4.סבלנות…. יאללה לדרך נמרוד

האכלת שאור

רזי: מישהו יודע אם שאור צריך טיפול אישי מידי פעם או שמספיק לו "האכלה" רק כשאני לוקח ממנו. תודה!

מיכי: הי רזי לגבי השאור, יש להאכילו פעם בשבוע גם אם אתה לא אופה. כלומר, להוציא כוס מהתערובת פעם בשבוע או לאפות או לזרוק ואז להאכיל מחדש. ההשקעה שווה!

תוספות ללחם

על לחם ותוספות (טל)
כשמכינים את הבצק התהליך הרצוי הוא זה: מערבבים קמח, גורם מתפיח (שמרים או שאור) ומים עד ליצירת בצק אחיד ונותנים לו לנוח 20 דק". מוסיפים מלח וכל תוספת אחרת רצויה ולשים לישה רצינית של כ-10 דק" ומעמידים להתפחה ראשונה. אצלי נאפה אתמול לחם שאור שזכה לסדרת התפחות בזמן כולל של 30 שעות (!) יצא משומשו!

מילויי לחמים (אורי שפט, מגזין "שף")
לחם כפרי אני הכי אוהב עם ממרח זיתים: שמים במעבד מזון 200 גרם זיתים מגולענים, 2 שיני שום קלופות, 2 כפות צלפים מסוננים, פלפל שחור גרוס, 2 פילטים של אנשובי, מעט עלי רוזמרין ושליש כוס שמן זית ומעבדים, עד שנוצר ממרח חלק. מורחים על הלחם ומוסיפים גבינת קשקבל, פרוסות עגבנייה, רוקט או תערובת עלים ומעט אגוזים או גרעיני חמנייה קלויים. לחם דגנים מלא אני מעדיף עם ממרח גואקמולי (המורכב מאבוקדו שלם מעוך, חצי עגבנייה קצוצה, שן שום גדולה כתושה, פלפל ירוק חריף פרוס דק, מיץ לימון, מלח ופלפל). מוסיפים גבינת עיזים, עגבניה, חסה ושמן זית. 3.

קמח סויה

יעל: עזרה – קמח סויה אני מנסה ללא הצלחה לעשות לחמניות עם קמח סויה ופירות יבשים , לפי מתכון של לחמניות מתוקות רגילות (קמח לבן סוכר וצימוקים ) קיבלתי גושים דחוסים של מאפה (לא תפח , יש שמרים) אשמח לקבל הצעות לאיך עובדים עם קמח סויה. המטרה שלי לחמניות ללא גלוטן, ולהוריד סוכר תודה יעל. טוני סופראנו: אין סיכוי שיתפחו. קמח הסויה, כמו קמח תירס אינו יכול לתפוח. אפשר באמצעים כימיים (סודה לשתיה או אבקת אפייה) לנסות.

נרקיס: לחם ללא גלוטן הי יעל, אכן בעיה להכין לחם ללא גלוטן שהרי הגלוטן המצוי בקמח החיטה נותן ללחם את הרכות והגמישות שלו. הכנת לחם מקמח סויה או קמח תירס ללא הוספת קמח לבן נותנת תוצאות לא כ"כ נעימות (וקצת כבדות) בכל אופן אולי אוכל לעזור. לפי מה שידוע לי ניתן להשיג קמח שאינו מכיל גלוטן אולי של מרמוליט (אבל יתכן שיש גם חברות אחרות). אם אין בסופר נסי בחנויות טבע. בנוסף יש אתר ובו מתכונים ללחמים ללא גלוטן (לחמניות, פיתות וכו).לא ניסיתי מתכונים משם אבל אולי שווה לך להציץ: http://www.gastro.org.il/index.php3?vars=00132
לחמים דיאטטיים – אין דבר כזה צר לי, אין כזה דבר לחם דיאטטי ירדתי במשקל עם לחם…..אבל, אין כזה דבר לחם דיאטטי, לחם מעצם היותו לחם הוא עמילן וגלוטן הכרוכים זה בזה עם מים ועוד תוספות…. ולכן.. אני אשמח לתת לכם כאן מתכונים ללחם. כל המתכונים שאתן לכם הם בעקרון מתכונים שהכנתי בשנה האחרונה מקומבינציות של קמח לבן (הכי פחות בריא) עם קמחים נוספים: קמח מלא, קמח שיפון, סובין, קמח טף אתיופי…לבן, אדום או שחור….שניתן לרכוש בחניות שהאתיופים מנהלים בבאר שבע, או בפתח תקווה או אולי בערים מרכזיות אחרות. העיקר שהלחם יהיה טעים, עשיר בסיבים ולכן יספג לאט במערכת העיכול ואז יגרום לשובע….אך בראש ובראשונה טעים. בנוסף אני מכניסה גרעינים או פיסטוקים או פקאנים או כל מני אגוזים אחרים, כדי שאהנה מטעמם של אגוזים ומערכיהם התזונתיים מבלי שהשומן שלהם יצרך במכה אחת…. אז קדימה לעבודה אני מתחילה לתת לכם כמה מהמתכונים …

לחם כפרי שחור

רות: מאיזה קמח מכינים את הלחמים הכפריים השחורים? אני אודה למי שיודע את התשובה

קרין: תעלול של נחתומים. את הלחם הכהה מאוד מכינים מקמח מלא או שיפון. את הצבע המיוחד מקבל הלחם מקרמל שחור – או שמכינים לבד – שורפים קרמל עד לצבע שחור, מקררים, מדללים אם צריך ומוסיפים לתערובת. האופים קונים אבקת קרמל שחור, ממיסים במים וצובעים איתה את הלחם. מנסיון, זה מוסיף טעם קצת תעשייתי ללחם.