חיפוש מתקדם

בין עונג לכאב: הכירו את דור ההמשך של “בית תאילנדי”

ביקור באחות הקטנה של "בית תאילנדי" הוא הרבה יותר מארוחה. האווירה סקסית ומשכרת, התפריט שונה ונועז והאוכל לא משאיר את החך אדיש, אבל האם כל זה מספיק?
שילוב שמאתגר את החך. סטיקי רייס ולברק מטוגן 
שילוב שמאתגר את החך. סטיקי רייס ולברק מטוגן

עתידות: ביציאה ממסעדת “קאב קם” של יריב מלילי תנסו ללא הצלחה לכבות את האש ששורפת את הלשון. פלפלים חריפים הם חלק מהעניין כאן, ולפעמים אפילו שלושה סוגים שונים מהם שוכנים בצלחת אחת. אחותה הקטנה של “בית תאילנדי” הוותיקה לקחה את המטבח התאי צעד אחד קדימה וחיברה לאוכל צורת בילוי תאית מסורתית הכוללת שתיית אלכוהול לצד “קאב קם”, מנות קטנות שמלוות את הדרינקים וסופגות היטב את האלכוהול. עד כאן זה אולי נשמע כמו כל ערב שתייה אופייני, לא משנה על איזו נקודה על הגלובוס הוא מתקיים, רק שבתאילנד כמו בתאילנד המנות חריפות, מתובלות, ריחניות ובועטות בפה, וזה מה שראה יריב מלילי לנגד עיניו כשפתח את המקום.

המסעדה שמאחדת בין סנטה קתרינה לקלארו

הדבר האדום הזה מסכן חיים, אלא אם אתם עמידים לחריף. נקניקייה מתובלת
הדבר האדום הזה מסכן חיים, אלא אם אתם עמידים לחריף. נקניקייה מתובלת

כבר בקריאת התפריט מבינים שיש כאן “מקום עם ביצים”, עם נוכחות נאה למנות דוגמת רגל חזיר עם העור, בטן חזיר שמנה, לשון, לב וכליות פרה. ליד רובן מצויירים 2-4 פלפלים חריפים שמתארים את מידת הכאב הממכר שיחווה הפה במהלך אכילתן. שלא כמו בתאילנד, שם הנוהג יומיומי ופשוט באופיו, כאן מלווה הבילוי באווירת בר סקסית (התאורה הצהבהבה גורמת להכל להיראות חמים וחריף הרבה יותר, וצורת הישיבה הכמעט צפופה מייצרת אינטימיות עם השכנים), מוזיקת לאונג’ נעימה שמגיעה מעמדת הדי.ג’יי, ותפריט אלכוהול רחב כמעט כמו תפריט האוכל, הכולל יינות ומבעבעים בכוס או בבקבוק, שבעה סוגי סאקה ומעל 10 קוקטיילים, חלקם תאיים וחלקם קלסיים.

קוקטיילים תאיים מתובלים ושבעה סוגי סאקה. הבר של קאב קם
קוקטיילים תאיים מתובלים ושבעה סוגי סאקה. הבר של קאב קם

חדי העין יבחינו במנות מוכרות ממסעדת האם, אך ב”קאב קם” כולן קטנות-בינוניות יותר ומתפקדות על תקן מלווה ולא כלב העניין. כל אחת מהן מגיעה מאזורים אחרים של הממלכה ושונה בתיבולה ובטכניקת הכנתה מקודמתה, כך שאם פותחים שולחן יחווה החך המון טעמים ומרקמים. הוסיפו לכך את עשבי התבלין שגדלים בחווה של מלילי ואת החלקים שונים של הבשר והדגים – החל מהפילה הרך ועד העור הנמס או הפריך – והרי לכם חוויה פסיכדלית לבלוטות הטעם.

ביס קטן עם בשורה גדולה

מעל 30 מנות מונה התפריט, כולל קלסיקות דוגמת טום יאם (בגרסה שמבעירה את הפה) וסלט פפאיה, לצד לא מעט אופציות צמחוניות וטבעוניות, שבאופן מפתיע מחירן כמחיר מנות הדגים והבשר. גם החזיר הוא אורח של כבוד כאן ונמצא על נתחיו השונים בהרבה מנות. אחרי שהתייעצנו עם המלצרים וקיבלנו הסברים מלומדים, כולל היכרות עם הקראצ’אי (Finger root), שורש אסייתי שמזכיר במרקמו ג’ינג’ר אך טעמו עדין יותר, הזמנו כמה מנות מייצגות.

לא בטוח שתצליחו לכבות את הבערה. ברוסט חזיר בקראצ'אי ופלפלים
לא בטוח שתצליחו לכבות את הבערה. ברוסט חזיר בקראצ’אי ופלפלים

“סאיי הואה” (52 שקלים) היא מנת פתיחה המורכבת משלוש נקניקיות קטנות מבקר והמון תבלינים ועשבים, שהבולטים הם למון גראס וגלנגל. הנקניקיות השחומות המתפקעות מבשר מוגשות בתוך עלי כרוב בשרניים יחד עם גבעול בצל ירוק, גפרור ג’ינג’ר עבה ונגיס – ולאמיצים גם זנב פלפל חריף. הרעיון הוא לקפל כל עלה כפי שאחוזים טאקו, לארוז בתוכו את הנקניקייה והתוספות וללכוד בביס אחד את הכל. הבשורה הטובה היא שזה טעים מאוד, והגלנגל הטרי מציף את האף והפה רגע לפני שחריפות הג’ינג’ר משתלטת על הכל. הבשורה הרעה היא שבשישה ביסים מחסלים את המנה עד תומה, וזה עוד מבלי לחלוק.

> ביקרנו בפארק השעשועים הקולינרי של צביקי עשת

מנה נוספת מצוינת היא “מיאנג פלה לואי סואן” (48 שקלים), שמורכבת משלוש “קעריות” חסת אייסברג ובזיליקום תאילנדי, ובתוכן פיצוץ מרקמים וטעמים – פיסות לברק בטיגון עמוק, המון למון גראס, רוטב דגים, שאלוטס מקורמלים ולימוניים, ג’ינג’ר ובוטנים. כל ביס חושף את הפה לטעם אחר – חמוץ, חריף, מלוח ומתקתק או לכל הטעמים ביחד בבת אחת. אם אתם הולכים רק על מנה אחת, בחרו בזו.

בה התאהבנו. מיאנג פלה לואי סואן
בה התאהבנו. מיאנג פלה לואי סואן

שתי מנות פחות מוצלחות הן ה”סופ מקאה פלה טוט” (58 שקלים), צלחת בינונית עם פרוסות פילה לברק מטוגנות, ולצידן חביתה, שיפוד של סטיקי רייס ומטבל חצילים חריף. הסטיקי רייס ש”קובב” סביב שיפוד עץ ואז נצלה, היה יבש מבחוץ ודחוס מאוד מבפנים, וכל ניסיון להפריד אותו מהמקל ולשדך לשאר מרכיבי המנה ולה בתוהו וייצר גושים גדולים של אורז יבש. גם החביתה שמוגדרת כאן בתפריט כ”ביצה צלויה” לא מוסיפה או מעשירה את המנה, ורק מטבל החצילים הריחני ועתיר התבלינים מייצר עניין וטעם מעניין.

> מצאנו מאפייה שוודית סודית בלב תל אביב

מנת ה”מו קרופ פאד צ’ה” (68 שקלים), המורכבת מבטן חזיר, בזיליקום תאילנדי, שום וקראצ’אי (חברנו מלמעלה), היתה יכולה להיות נהדרת אלמלא שתי בעיות. המחיר גבוה ביחס לכמות הקטנה, ושני הפלפלים המצויירים לצידה בתפריט לא תואמים את מידת החריפות האמיתית, שתגרום גם לחובב הז’אנר לתפוס את המלצר בשרוול ולהתחנן למשהו שיכבה את הבערה. את הפונקציה הזו תופסת ב”קאב קם” צלחת יעילה מאוד של כרוב פריך ופרוסות מלפפון. הכניסו לפה חופן ולעסו כארנב נמרץ, ואתם כמעט בטוחים. לבד משתי הבעיות מדובר במנה עם פוטנציאל, והוא התגלה כשהשתמשנו בפרוסות הכרוב כפיתה ועטפנו בהן את התבשיל. אז הודגש מרקמה הנהדר של בטן החזיר, שעורה השמן היה פריך וגרילי בטעמו, בעוד חלקה הפנימי רך ובשרני. גם הבזיליקום התאילנדי שפע טעמים ושורש הקראצ’אי העבה נתן קראנצ’ים נעימים בכל ביס.

יותר בר ממסעדה. קאב קאם
בין בר למסעדה. קאב קאם

כרגע לא מוגשים כאן קינוחים, אך בימים אלה עובדים על פיתוח מתוק ייחודי שנשמר כרגע בסוד, ואמור להיכנס לרשימת המנות הארוכה. המחירים כאמור לא זולים ביחס לגודל, ונעים סביב 48-62 שקלים למנות קרות שיכולות לשמש כפתיחים, ו-68-108 שקלים למנות חמות בגודל בינוני. כדי לשבוע צריך להזמין שתיים-שלוש מנות לאדם ולתגבר באלכוהול, כך שהעסק לא ממש זול. עצתנו – בואו ברביעייה או שישייה (גם מספרים לא זוגיים יעבדו), פיתחו שולחן ונסו לשמור על פרצוף מכובד גם במהלך המפגש הראשוני עם אחד מהפלפלים החריפים.

קאב קם [לינקולן 11, תל אביב]

תגובות

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *