חיפוש מתקדם

“לילות רמדאן” – סיור בטייבה עם “דרכים שלובות”

חודש הרמדאן – ביום צמים, בלילות לא מפסיקים לאכול, יצאנו לסיור בטייבה עם "דרכים שלובות" וחזרנו עם רשמים.

החמה מראש האילנות עוד לא נסתלקה ובטייבה מנסים המאמינים לסחוב איכשהו עוד שעה עד שיפוג צום הרמדאן. בחנויות האוכל מקיימות הנשים את הקניות האחרונות וייצרני המתוקים –עובדים על טורים גבוהים. צריך באמת להיות מאמין אדוק כדי להכין קטאייף ריחני מעל לפלאנצ’ה ענקית ולשרוד את הצום. קהל גדול של מאמינים עט על החנויות וחוזר עם מאפים, פיתות, מיצי פירות טריים, וגם פלאפל, הרים של פלאפל. חלק מהדוכנים הם דוכני רמדאן בלבד, שקמים בכל מיני פינות בעיר.

tay_4_650

טייבה די מוזנחת, ועד לפני כשנתיים עוד היתה כאן ועדה קרואה. בכניסה מוסכים לרוב, עם שלטים בעברית, מכוניות מאובקות שבהן נוהגות בעיקר נשים. בכלל, נראה שהנשים שורדות יותר טוב את הצום מאשר הגברים.
במסגדים כבר יושבים להם רבים מהמאמינים עם קפה מהביל, תמרים וקצת עוגיות, במרכז המסגד המרכזי פרשו על הריצפה יריעת פלסטיק גדולה ועליה תקרובת. עשרות צמים, בהם ילדים רבים מכונסים סביב המאכלים, מריירים, וכולם מחכים למואזין של המסגד הגדול שיכריז על סיום הצום. אנחנו אורבים עם המדריך שלנו פריד חאג’ יחיה בסמטה שליד המסגד לקריאה הגואלת. עוד נותר זנב אור אחרון של ערב, עת עולה הודעת המואזין. פאריד שלא אכל כבר 17 שעות והוא מוסלמי אדוק, יכול כבר לאכול, אבל הוא תקוע עם חבורת שמאלנים שבאו לראות רמדאן בכפר ערבי. טוב שהיינו עירניים והצענו לו חצי בקבוק מים שכבר שתינו ממנו. פאריד לא הסס לרגע. “תראו”, הוא אומר כששבה אליו רוחו, “לא ידעתי שמים יכולים להיות כל כך מתוקים”. הרחובות ממש כמו בעוצר – כולם מסבים בבתים לארוחות.

← 10 עוגות הקיץ שלנו
← אופים ומבשלים עם הפרי הנחשק של העונה

tay_1_650
פורום “דרכים שלובות” פועל לקירוב בין יהודים לערבים ולשיוויות הזדמנויות לערבים. בחודש הרמדאן מגביר הפורום פעילות ומקיים סיורי רמדאן בשורה של ישובים ערביים, מהצפון, דרך המרכז ועד הדרום. הסיורים מלאים ואנחנו יצאנו לסיור בטייבה, העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל. התכנסנו בתחנת הדלק של כוכב יאיר, כחמישה קילומטר מטייבה.
פאריד מוביל אותנו למסגד, אחד מתשעה שפועלים בטייבה. אנו שומעים דרשה שאנחנו לא מבינים ופאריד מסביר לנו את עיקריה של דת האיסלאם. משם – לחנות חיאזרן. כמו בישובים ערבים אחרים – זהו שילוב של בית קלייה וחנות תבלינים עם עוד מוצרים שאינם צריכים קירור, מניירות אפייה, דרך טחינה ועד שפע של תבלינים. הקפה של חיאזרן הוא הזול ביותר שנקלנו בו מעולם: 34 שקלים (!) לקילו. הרכב התערובת לא ברור, אבל האיכות מצויינת.

← מה אוכלים בסופ”ש ישראלי?
← הקוקטיילים הקלאסיים הטובים בת”א

tay_2_650 משם אנחנו ממשיכים ל”רחיבה”, מוסד שמתמחה במתוקים כמו עטאייף, בקלאווה, עוגות סולת ועוגיות. לצידם מייצר המקום, שקרוי על שם אם המשפחה, חומוס ופלאפל והתורים ארוכים. אנחנו אורזים חבילות של ממתקים ויוצאים אל תחנתנו האחרונה – הבית של משפחת חאג’ יחיה, קרובי משפחתו של מדריכנו ואחת החמולות הגדולות באזור.

tay_3_650
רופיידה, בעלת הבית מקבלת את פנינו ואנחנו מסבים אל שולחן ארוך בחצר. בין היתר אכלנו עוף בתערובת תבלינים, כדורי פלאפל (לא ממש טריים), קציצות קבאב ברוטב עגבניות ובטחינה, וגם מקלובה צמחונית ושתינו תמרהינדי.
נכון, ישובי המשולש הערביים נופלים מישובי הגליל הערביים באיכות האוכל שלהם. זה נובע, בין היתר מכך שחומרי הגלם הזמינים שלהם מעטים יותר, ומכך שבגליל ניכרת השפעה לבנונית רבה יותר, ושל המטבח הסורי שאמי של האזור. אז אולי האוכל הוא לא הקטע הכי חשוב, אבל ברור שחשוב להגיע לישובים הערבים ולהכיר מקרוב את בני דודנו.
← לפרטים נוספים והרשמה לאירועי “לילות רמדאן” לחצו כאן. 

tay_5_650

אולי יעניין אתכם גם:
← הפיצות הטובות בארץ
← ביקרנו בפופ-אפ של המסעדה הטובה בעולם
← המתכונים שהכי אהבתם החודש

תגובות

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *