חיפוש מתקדם

עכשיו העונה: חוזרים לשורשים

יש להם תדמית של אוכל עניים ולוק צנוע וכמעט תמיד הם מתחבאים בתוך תבשילים ומרקים על תקן שחקני חיזוק. שיא העונה שלהם היא הזדמנות מצוינת להעניק להם את תשומת הלב שמגיעה להם ולהראות כמה מתוקים, פריכים ועסיסיים הם יודעים להיות.

בגיל 22, בתום טיול ממושך בדרום אמריקה, הגעתי לניו יורק. בעודי מנסה להתמודד עם ההלם של תחילת חיי הבוגרים ניסיתי להבין מה ארצה להיות כשאהיה גדול. לאחר מחשבה לא ממושכת מדי הבנתי שאני רוצה לבשל. הגעתי ל-French Culinary Institute) FCI). אחרי הסבר קצר על חוקי ההיגיינה הבסיסיים אמרו לנו, בלי הרבה טקסים, לגשת למשימה הראשונה שלנו: טרין ירקות. השף הדגים בפנים חמורות סבר את המנה הבסיסית הזו, שמלמדים בכל בית ספר לבישול צרפתי קלאסי: כיצד פורסים ומהי טכניקת הבישול המתאימה לכל ירק. לא הבנתי על מה המהומה: בסך הכל כמה ירקות שורש, קישוא וחציל — בשביל זה הגעתי לפה? אבל צללתי אל המשימה: פרסתי, חלטתי, אפיתי, טיגנתי ולבסוף סידרתי את הפרוסות בשכבות דקיקות וצבעוניות ובין לבין ריפדתי בגבינה רכה. הייתי גאה מאוד בתוצאה, אם כי כיום בטח לא הייתי מגיש מנה כזאת במסעדה.
כבר אז, לקראת סוף השיעור, הבנתי מדוע זו הייתה המשימה הראשונה שהוטלה עלינו. דרכה למדתי כמה מרקמים, צבעים וטעמים אפשר להוציא מקצת ירקות וגבינה, אם רק מקפידים לטפל בהם נכון. עד היום השיעור ההוא מהדהד בעשייה הקולינרית שלי, במיוחד בחודשי החורף, כשירקות השורש מוצקים, פריכים ומתוקים כל כך. כשאני יוצא לשוק אני פשוט ממלא את הסל בכל מה שהעונה מציעה, חוזר למטבח ומתחיל לשחק.

מתחילים לבשל:

אולי יעניין אתכם גם: 
המתכונים הבלתי נשכחים של רות אוליבר
מדריך הריזוטו השלם עושה לכם סדר
ארוחות סתוויות שמכינים בצ’יק

מתוך גיליון 311, ינואר 2017: חורף מקומי להזמנת הגיליון
תגובות

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *