פותחים שולחן עם חן ואלון קורן: טיפים ממומחי האירוח

צילום: דניאל לילה
צילום: דניאל לילה

חן ואלון קורן, מארחים בחסד, מנחי סדנאות בישול ואפייה וסיורים בשוק מחנה יהודה חושפים טיפים לאירוח

29 באוגוסט 2017

אנחנו אוהבים לארח, באמת. התכנונים, הארגונים, האווירה, הבישולים ואפילו שטיפת הכלים בסוף – כל אלה עושים לנו הרגשה טובה. אבל יש משהו באירוח בחגים שמכניס אותנו ללחץ: לפנות את כל הסלון שיהיה מקום ל-30 איש, להכין אוכל שיספיק ל-50 איש (שלא יחסר) ולהצליח גם ליהנות.
לקראת ראש השנה פנינו לנבחרת של מומחי אירוח, כאלה שיארחו אתכם גם בהתראה של חמש דקות ויגרמו לזה להראות קל להכעיס, כדי לסחוט מהם את כל הסודות, הטיפים וקיצורי הדרך שלהם לאירוח. מה הם מחביאים במזווה ובמקפיא? מה שובר הקרח האולטימטיבי שלהם? מהי המנה המנצחת שלהם ומה הדבר שהם הכי פחות אוהבים באירוח?

המארחים: חן ואלון – חן, מאמא אוניברסלית בת פחות מ-30 ואלון, קיבוצניק שגדל לבשלן מוצלח נגד כל הסיכויים, ההורים של בארי ומארחים מקצועיים: חן ואלון מארחים תיירים לארוחות שישי מסורתיות ומעבירים סדנאות בישול ואפיה, שכוללות לפעמים גם ביקור מודרך בשוק. מספיק ביקור חפוז בעמוד האינסטגרם של השניים כדי להכנס לאווירה.

מקסימום אורחים: חמין בשבת בצהרים ל-55 אנשי חינוך מכל העולם (האתגר האמיתי היה להצליח לקרר את החדר ברמה מספקת). חן מספרת שכבר יצא להם לארח 50 איש בהתראה של כמה שעות, שזה קצת מכניס אותנו לפרופורציות לקראת ארוחת השישי הקרובה.

למה אנחנו רוצים להתארח אצל חן ואלון?

בין אם זו הפעם הראשונה שאתם שומעים על הפאוור קאפל הירושלמי, ובין אם פגשתם בהם על המסך בריאליטי האפייה "בייק אוף" או פנים-אל-פנים, באחת הארוחות או הסדנאות שלהם, בטח הבנתם שמדובר בתופעה. חן, שגדלה בבית דתי ואלון, יוצא קיבוץ, מצליחים לחיות ולבשל יחד בהרמוניה מעוררת קנאה. היינו שמחים להתארח אצלם גם כדי לקחת ביס נוטף ביצה מהבריק המפורסם או מהבקלוואה המגולגלת של חן, אבל גם כדי לקבל טיפ או שניים לחיי זוגיות יציבים כל-כך.

ככה אנחנו אוהבים לארח

אנחנו מארחים קבוצות אצלנו בבית מאז שעברנו לגור יחד כזוג. כמעט כל שנתיים אנחנו עוברים לדירה גדולה יותר וזה אף פעם לא מספיק – הביקוש רק הולך וגדל.
בשנים האחרונות ארחנו אלפי אנשים מכל העולם שרצו להגיע ולחוות בית ישראלי אותנטי מפנים, ולכל קבוצה יש את האופי ותחומי העניין המיוחדים שלה: תיירים מארה"ב, למשל, מתעניינים מאוד בכל מה שקשור לחינוך ולפוליטיקה בישראל, בעוד שתיירים מסין יכולים לשאול אותנו במה היינו עוסקים אם היינו מיליונרים.
בכל פעם מחדש נכנסים אלינו הביתה אנשים זרים, ולאחר שלוש שעות של אוכל משובח, יין טוב ושיחה קולחת אנחנו מרגישים כמו משפחה. אנחנו אפילו משתדלים לשמור על קשר עם כולם ולשלוח ברכות בחגים. חלקם גם חוזרים פעם שניה ושלישית וזה תמיד תמיד מרגש, הלב שלנו נפתח לכולם.

התוצאה: מישמש ביתי, ישראלי וטעים נורא.
התוצאה: מישמש ביתי, ישראלי וטעים נורא.

מנת הג'וקר שלנו

כרוב ממולא בבשר טלה. זו מנה של 5 מרכיבים (כולל התבלינים) והיא פשוט גן עדן בפה. המתכון שלה מסתובב ברחבי העולם כי כולם מבקשים אותו.

כוננות אירוח

לא תמצאו אותנו בלי עלי בריק במקפיא. כשאורחים "נוחתים" עלינו אני מפשירה אותם ומטגנת בריקים מגרים נוטפי חלמון.

הטיפ שלנו לאירוח

1. עם כל הצער שבדבר, אנחנו כבר בקושי יוצאים לעשות קניות, אלא מזמינים את הדגים, הבשר והירקות אלינו הביתה. שזה חבל, כי אנחנו גרים במרחק יריקה משוק מחנה יהודה, אבל כך נחסך לנו הרבה זמן ומאמץ. כמו בכל שוק שמכבד את עצמו, גם במחנה יהודה יש ימים חזקים וימים חלשים. את הדגים שלי למשל, אני מזמינה מדוד, שאליו הכי טוב להגיע ביום שלישי, כשהסחורה מגיעה. פירות וירקות אני מזמינה ברביעי בבוקר. בימי ראשון ושני בעיקר מסיימים את הסחורה שנשארה מהסופ"ש הקודם, אז מי שמחפש לקנות בזול- זה הזמן בשבילו.
2. כשאנחנו מתחילים לבשל, אלון שם מוזיקה ואנחנו נכנסים לקצב. ככה אנחנו עובדים מהר יותר וגם נהנים ומהאווירה ומהתהליך ואולי גם מספיקים לחטוף בירה לפני שנגמר היום.
3. זה החוק של אלון – כשצריך להכין קינוחי פרווה לא לוקחים קינוח חלבי ומפרוותים אותו, פשוט משתמשים בחומרי גלם שהם פרווה מיסודם- פירות, ביצים, אגוזים ועם קצת יצירתיות יוצרים מהם קינוח שעומד בפני עצמו, למשל פבלובה עם קרם קוקוס, פיסטוקים ופטל – יש יותר טוב מזה?

שומרים על אווירה טובה

חן: בנסיעות שלי בשווקים סביב העולם אני תמיד דואגת לקנות כלים יפים ואביזרים שעושים אווירה שמחה וצבעונית. בנסיעה האחרונה שלי לטורקיה הבאתי כלי הגשה עתיקים מנחושת, שרשראות של פלפלי אדומים וצלוחיות מאויירות לסלטים. יחד עם מפות צבעוניות ופרחים, השולחן המושקע כבר עושה מצב-רוח טוב לכל מי שנכנס.
המטבח שלנו הוא מטבח של תבשילים- סיר ממולאים, סיר עם בשר ודלעת ענקית, סיר עופות עם שומים שלמים, כל סיר הוא בצבעים אחרים והכל מסודר נורא יפה לעיניים. אז אנחנו פשוט מביאים את הסיר מהגז ישר למרכז השולחן. אלו תמיד סירים נמוכים יפים שאספנו מכל מיני מקומות בעולם, למשל מחבתות נחושת מתוניס או כלי אמייל מאיסטנבול. לחמים או מאפים גדולים אנחנו אוהבים להגיש על קורות עץ שמניחים במרכז השולחן.

האצלת סמכויות

כשאנחנו מארחים חברים אנחנו מבקשים מהם להביא יין, אבל לא מעבר לזה.

מה אנחנו נוהגים להביא?

בדרך כלל את מה שאנחנו רוצים לאכול באותו ערב. אלון די נוח בדברים האלה, אבל חן מפונקת.

פחות אוהבים באירוח

החסרון של אירוח בבית הוא שבשבתות הסלון הקטן שלנו הופך לחדר אירוח עמוס שולחנות ארוכים ומפות לבנות. אחרי שהאורחים הולכים אנחנו צריכים לקפל את כל הכסאות, לסחוב את השולחנות החוצה ולהחזיר את החדר הזה להיות סלון עם ספות ושולחן קפה, זה החלק שאנחנו פחות נהנים ממנו.