סל וחומר
שומר הסף
בגבול שבין הקיץ לחורף מפציע השומר ונשאר עד האביב. מדהים לגלות כמה הוא ורסטילי בכל מנה ובכל שיטת הכנה
בבית של סבא שלי רחשו כבוד גדול לשומר. צנצנות של שומר כבוש עמדו כדרך קבע על אדן החלון, ובעונה הוא היה מוגש בכל ארוחת שבת, בין אם טרי ועטוף בהמון מיץ לימון או מבושל ארוכות, יחד עם עוף, עד שהפך למעין ריבה סמיכה.
יש מי שמכנים אותו בטעות "פקעת", אך למעשה השומר גדל מעל האדמה ולמעשה מדובר בגבעול עבה במיוחד. אחד המאפיינים הידועים שלו, מעבר לטעמו האניסי וסגולותיו הבריאותיות הרבות, הוא הורסטיליות שלו – הן בשיטות הבישול המתאימות לו והן בסוג המנות; אפשר לשדך אותו לסלטים, מרקים, תבשילים, מאפים ואפילו קינוחים, והוא נפלא טרי, צלוי, מבושל או כבוש.
זכרו כי ככל שהשומר גדול יותר, כך הוא סיבי יותר. לכן, במתכונים שבהם השומר עובר בישול קצר או נשאר שלם, בחרו בשומר קטן. מעבר לכך, נהוג להשתמש בכל חלקי הצמח, מהזרעים שלו, הגבעול עצמו, עליו הדקיקים ואפילו בפרחים, שמעבר ליופי מוסיפים המון טעם.
קרמבל תפוח ושומר עם מרציפן ואמרטו
דג שלם בתנור בציפוי שומר ואוזו