הבוקר שמלווה את הפרות עד לצלחת

אורן פודור מניר ישראל, רפתן ומגדל עדר בקר לבשר. שותף בקצביית The Blue Cow בשדרות, המשווקת בשר בקר ישראלי מהעדר של משפחת פודור

מי אני?

נולדתי למשפחה של בוקרים. המשפחה שלי מטפחת עדר פרות חלב ואת הילדות שלי ביליתי בחברת בעלי חיים ובעבודה במשק. זה אולי קצת מוזר לשמוע את זה ממי שמגדל פרות לבשר – אבל אני אוהב פרות וזו הסיבה שבגללה אני מגדל בקר; אנשים לא יפסיקו לאכול בעלי חיים, אבל בעלי החיים האלה צריכים לקבל יחס מכבד ותנאי מחיה טובים, וזו השליחות שלי."

איך מגדלים בקר ישראלי?

"כשחושבים על פרות חלב התמונה שעולה בראש היא של פרות הולשטיין שחורות־לבנות רועות באחו, אבל מגדלי בקר משביחים את העדרים באמצעות עירוב של גזעים. כך עשתה גם משפחת פודור, שהביאה לארץ פרות ג'ינג'יות מגזע סימנטל שנחשב רב תכליתי, שמתאים גם לחליבה וגם לפיטום. אורן ראה את הפוטנציאל והחל לטפח במקביל עדר בקר לבשר. "פרות מגזע סימנטל הן אימהות טובות ומסתדרות היטב בשטחי המרעה הקטנים שיש בארץ. בשנים האחרונות אני משלב גם אבות מגזע אנגוס; זה גזע שצובר שומן מהר יותר, כך שהעגלים מבלים פחות זמן בפיטום ויותר במרעה".
אורן מלווה את הפרות בעדר שלו בכל שלב של חייהן – ממש עד לפתח בית המטבחיים – אבל שם לא מסתיימת העבודה של משפחת פודור. שתי אחיותיו של אורן עובדות במפעל שמפרק את הבשר. משם עוברים הנתחים – מראש עד זנב – לקצביית The Blue Cow שבשדרות, שאורן הוא אחד מבעליה.
"זה הכי Farm to Table שיכול להיות: הלקוחות יכולים לדעת מאיזה גזע הפרה, מה היא אכלה, כמה זמן בילתה במרעה והכי
חשוב – איך כל זה משפיע על הנתחים השונים. מעבר לזה שהלקוחות מעריכים את המומחיות שלנו ואת הטעם של בשר בקר ישראלי שקיבל את הטיפול הטוב ביותר, כשהם גם עומדים מול החקלאי שמגדל את האוכל שלהם אין סיכוי שהם ילכו לקנות בשר מיובא.
"לגדל בקר בישראל זה לא קל, אנחנו מתמודדים עם טריפות של עגלים, גנבות של ראשי בקר ועבודה פיזית לא קלה. במדינות אחרות יש שטחי מרעה אינסופיים והמדינה מסבסדת גידול בקר לבשר. כאן יש מעט מאוד שטחי מרעה (בעיקר באזור ניר ישראל) ובמקום לסבסד את גידול הבקר – המדינה מייבאת עגלים ובשר. אבל למרות כל זאת האהבה שלי נטועה עמוק באדמה. לא הייתי מחליף את החיים האלה בשום דבר אחר. יותר מזה – הייתי שמח אם גם הילדים שלי יגדלו להיות חקלאים".

נתחים שכדאי להכיר

"אחת מאחיותיי, שהיא שפית, גרמה לי להתאהב בשייטל. לרוב אני צולה אותו כסטייקים על האש, אבל היא מכינה ממנו רוסטביף ושניצל מופלאים, או חותכת לנתחים ומשלבת אותם בתבשילים אסייתיים. כשהוא מיושן כמו שצריך, הוא ייצא תמיד עסיסי ורך, לא משנה מה מכינים ממנו".