קאובוי ישראלי תוצרת בלגיה: טיירי מונס, מרעה גולן

מסע בין משקים חקלאיים כדי ללמוד שיטות עבודה הביא אותו ארצה, וכאן הוא החליט להישאר. טיירי מונס הגיע ארצה מבלגיה לפני 30 שנה, וכיום הוא מגדל עדר בן 200 ראשי בקר והמנכ"ל של קואופרטיב מגדלים שמבטיח שלצלחת שלנו יגיע בשר הרבה יותר איכותי

מי אני?

טיירי מונס, נאות גולן. הבעלים של בקר מונס, מגדל 200 פרות ו־15 פרים לרבייה. ממקימי מרעה גולן, קואופרטיב חקלאי של מגדלי בקר מרמת הגולן הדוגל בגידול בקר בדרך אנושית ומכובדת ובשקיפות מלאה.
"בגיל 15 נכנס לי ג'וק לראש והחלטתי שאני רוצה להיות חקלאי. נרשמתי ללימודי חקלאות בבלגיה שבה גדלתי, ובסיום הלימודים תפסתי טרמפים ברחבי אירופה. עברתי מחווה לחווה במטרה ללמוד שיטות חקלאיות שונות. הגעתי עד יוון ושם עליתי על אונייה לישראל. אני לא יודע איך ההורים שלי הסכימו לטירוף כזה. בישראל התאהבתי לגמרי, ואף שלא הכרתי כאן אף אחד ולא ידעתי מילה בעברית, החלטתי שפה אני מעביר את חיי".

איך מגדלים בקר ישראלי

מאז סוף שנות ה־80 מטפח טיירי עדר של בקר לבשר ברמת הגולן. לפני שלוש שנים הוא החליט שהוא רוצה להיות הרבה יותר מקאובוי והוא הקים עם 11 מגדלים נוספים את מרעה גולן – קואופרטיב של מגדלי בקר מרמת הגולן. כיום הוא וחבריו הם האחראיים הבלעדיים על כל שלב ושלב בדרך מהמרעה לצלחת: החל מהרבעת הפרות (באופן טבעי בלבד וללא הפריה מלאכותית), דרך בחירת הגידול וההזנה במרעה טבעי ללא זרזי גדילה ואנטיביוטיקה מניעתית, עד לשחיטה הנעשית לפי הזמנה בלבד. את הבשר שלהם הם מקפידים לשווק לקצביות הדוגלות בשיטת Nose to tail.
"מכיוון שאנחנו לא מתפשרים על תנאי הגידול של הבקר, הבשר שלנו מעט יותר יקר מבשר מיובא. בהתחלה חששנו שלא נצליח לשווק אותו, אבל גילינו שהלקוחות שלנו מוכנים לשלם יותר עבור השקיפות והאיכות: פרוטוקול הגידול שלנו פתוח לציבור והלקוחות מוזמנים לסייר במרעה ולראות את תנאי הגידול של הפרות. זכינו לקבל את תו האיכות של חי בריא שמנטרים את כל שלבי הגידול, הם אפילו מבצעים בדיקות DNA לסטייקים כדי לוודא שמקורם באמת בבשר שנולד וגדל ברמת הגולן". הביקוש לבשר האיכותי עלה על הציפיות והיום לא מצליחים טיירי וחברי הקואופרטיב לעמוד בביקוש. "אני עובד על הרחבת העדר, אבל זו עבודה אטית שתישא פירות רק בעוד שנתיים ויותר. בינתיים אני מזמין עוד מגדלים מרמת הגולן להצטרף אלינו, וגם מייעץ למגדלים מאזורים אחרים שרוצים להקים קואופרטיבים דומים".

נתחים שכדאי להכיר

"אחד המגדלים בקואופרטיב הוא גם קצב, והוא הכיר לי את הפיקנייה. אבל באופן כללי אני ממליץ לא להיצמד לנתח מסוים אלא לבקש המלצות מהקצב ולנסות בכל פעם את הנתחים הכי טריים שהוא קיבל. אם פעם כשהייתי מזמין אליי חברים הייתי קונה כמה ק"ג מאותו נתח, היום אני קונה כמויות קטנות מנתחים שונים כדי לגוון. הטעמים השונים מעוררים גם שיחה סביב השולחן".