ירקות גספצ'ו קם ונופל על טיב הירקות. השתמשו בירקות טריים ורעננים בשיא עונתם. יוצאת דופן היא העגבנייה: עדיף להשתמש בעגבניות אובר-בשלות שהתרככו מעט, כי אז הן מתחילות לאבד נוזלים והמתיקות שלהן מודגשת יותר.
לחם תפקידו לאחד בין החומרים המוצקים לנוזלים ולהעניק גוף ומרקם קרמי. ללא הלחם, הגספצ'ו הוא פשוט סלסה. המתאים ביותר הוא לחם פשוט, נטול תוספות, עדיף לבן – חלה, בגט, ג'בטה, לחם אחיד או אפילו פיתה. משתמשים בכל פרוסת הלחם -החלק הרך והקשה. הנמנעים מגלוטן יכולים להחליף את הלחם באבקת שקדים – גם היא מאחדת ומקרימה את הגספצ'ו.
שמן זית טחינה של שמן זית מוציאה ממנו טעמים מרירים, ולכן לטחינה עדיף להשתמש בשמן מזני זיתים עדינים ופירותיים כמו ברנע או קורנייקי המקומיים. לתיבול מומלץ לבחור זנים דומיננטיים יותר כמו סורי או קורטינה.
פלפל חריף גספצ'ו לא חייב להיות חריף, כך שאפשר להשמיט את הפלפל החריף או להפחית מכמותו במתכונים. אם כן משתמשים בפלפל חריף, השתדלו להתאים את צבע הפלפל לצבע המרק כדי לשמור על הגוון היפה שלו.
משחקי מרקם יש שאוהבים גספצ'ו חלק לגמרי, אחרים מעדיפים להשאיר את המרקם מעט גס. במתכונים הבאים מצוינת טחינה עד לקבלת מרקם חלק. אם תעדיפו טחינה גסה, קלפו את העגבניות מראש ואל תסננו את הגספצ'ו. דרך מצוינת ליצור משחק מרקמים מענג היא להוסיף לגספצ'ו החלק טופינג של ירקות קצוצים. גספצ'ו טוחנים בבלנדר או במעבד מזון. בלנדר מוט פחות מתאים למשימה.
לו"ז משרים את חומרי הגספצ'ו במקרר לילה מראש (בקערה לא ריאקטיבית — זכוכית או נירוסטה) כדי שחומרי הגלם יתמזגו ויתקררו היטב. הטחינה מחממת מעט את הגספצ'ו, ולכן מעבירים אותו למקרר לפני ההגשה, אך אין לשמור אותו יותר משעתיים במקרר – גספצ'ו צריך להיות טרי ורענן. במהלך אחסון ממושך יותר הבצל והשום יתחילו להעלות ריחות ויפתחו טעמי לוואי.
