הדשא של השכן

קבוצת רכישה אורבנית בלב תל אביב. צילום: שני בריל
קבוצת רכישה אורבנית בלב תל אביב. צילום: שני בריל

בתקופת הסגר נולדו קבוצות אורבניות לרכישה ישירה של פירות וירקות מחקלאים. האם הן כאן כדי להישאר?

24 ביוני 2020

שמונה במרץ התחיל רע עבור ליה גבאי, מעצבת גרפית ואימא לשלושה מגבעתיים, עם שיחת טלפון מלקוח שהסביר כי הוא נאלץ להקפיא את הסכם העבודה שעליו חתמו לאחרונה. הטלפון הבא כלל התנצלות מרגשת אבל נגמר בהקפאה דומה וכך גם יתר השיחות באותו הבוקר.

“תוך רגע מצאתי את עצמי בלי עבודה", היא משחזרת, "אני עצמאית, לא זכאית לחל”ת ולא היה לי מושג מה יחזיק אותי. תוך כדי התקפי בכי נכנסתי לפייסבוק למצוא תשובות. לא מצאתי, אבל נתקלתי בפוסט של חקלאי משדה עוזיהו שנתקע עם 250 אלף ראשי חסה וחיפש קונים. החלטתי שאם אני לא מצליחה לעזור לעצמי לפחות אעזור למישהו אחר”. העליתי פוסט שדיבר על הנתונים המשווים מספרי מתים, חולים ונדבקים בכל העולם והצעתי שישראל תוסיף נתון שימדוד כמה אנשים מצליחים לעזור ולהושיט יד זה לזה – והזמנתי אנשים לקנות”.

מה שבמלאי משאית פורקת סחורה בלב תל אביב. צילום: שני בריל
מה שבמלאי משאית פורקת סחורה בלב תל אביב. צילום: שני בריל

הפוסט התפוצץ ועד הערב כל החסה נמכרה. מאותו רגע (ועד לימים אלו) חלק ניכר מזמנה של גבאי מוקדש לניהול “מצבקורונה – עוזרים לעסקים כחולבן” – קבוצת פייסבוק המונה כבר 30 אלף חברים שהפכה לפלטפורמה המפגישה בין קונים לחקלאים והצמיחה קבוצות רכישה עירוניות (המתנהלות בווטסאפ) בכל הארץ. החקלאים מודיעים מה במלאי, הרוכשים מזמינים מראש ומדי יום רכבים עמוסי תנובה מגיעים לאלפי נקודות חלוקה. רכישה ישירה הופכת ליותר ויותר נפוצה בשנים האחרונות, אבל הסגר שמנע ייצוא של סחורה חקלאית הוביל לפריחה חסרת תקדים בתחום.

ניסיונות להסדיר את המכירה הישירה משאית פורקת סחורה בלב תל אביב. צילום: שני בריל
ניסיונות להסדיר את המכירה הישירה משאית פורקת סחורה בלב תל אביב. צילום: שני בריל

קבוצה תל אביבית (שנולדה במנותק מקבוצת הפייסבוק) בשם "השכנים של גרץ" נולדה גם היא מתוך מצוקה חקלאית כשהילה גליק נענתה לפנייה מחבר חקלאי שנתקע עם קילוגרמים של תות שדה. “כתבתי לשכנות, לאימהות של חברים של הילדים, ותוך שלוש שעות נקנתה כל הסחורה", היא מספרת. הרוכשים התלהבו והילה פנתה לחקלאי נוסף שמגדל תירס.

משם העניינים הלכו וגדלו וכיום הקבוצה מונה 260 איש ומוכרת תוצרת של מאגר גדול ומשתנה של חקלאים ויצרנים קטנים. על אף ההצלחה, מהרגע שהסגר נגמר “הקבוצות העירוניות קצת ירדו למחתרת, בגלל חוק עזר שאוסר על רוכלות ופקחים שמזהירים וקונסים”, אומרת גליק. היא ומנהלי קבוצות אחרים פנו במשותף לעירייה בבקשה להסדיר את אפיק המכירה הישירה אבל “אני חוששת שהם מפחדים שזה יגרע מהעסקים בשוק הכרמל ולא ימהרו לעזור”.

הסחורה במכירות הישירות שונה מזו שבשוק – לרוב היא נקטפת שעות אחדות בלבד לפני המכירה, ונוסף על כך, חלקה הגדול כלל לא היה מגיע לצרכן הישראלי – מדובר בסחורה שבשגרה מופנית ליצוא. כך למשל עשבי התיבול של משק מלר מנעמ”ה שבעת הסגר מכרו ישירות לצרכנים העירוניים.

“זה היה נהדר ועזר להשאיר את הראש מעל המים, אבל אנחנו מוכרים בחודש יותר מטונה לייצוא כשבמכירה הישרה מוכרים כמות קטנה בהרבה”, אומרת אנה מלר, בעלת המשק. אז האם עכשיו, כשנגמר הסגר, תיפסק המכירה הישירה? “זה ערוץ שיווק חדש שאנחנו עדיין לומדים אותו, אז מוקדם להגיד, אבל מה שכן – זה כיף לקבל תגובות חמות מהקונים”, מסכמת אנה.