כתבות

הפשטידה הזו מנצלת לא רק את שאריות מרק הבצל, אלא גם את הנלווים שלו להגשה: קרוטונים, טוסטים וגבינה מגוררת

אגוזי קשיו קלויים הם נקודת אל-חזור. מרגע שלוקחים אחד זה אבוד, אי אפשר להפסיק

גרסה לימונית לטרייפל האנגלי, שהאיטלקים אוהבים לכנות בשם Zuppa Inglese (“מרק אנגלי”). הטרייפל מבוסס על Lemon Curd, ובמקום להניח בישקוטים נימוחים מניחים ביסקוטים פריכים

אצל הטורקים קוראים לו brek ואצל הבולגרים — banitza. בשני המקרים מדובר במאפה גבינות עשיר על בסיס בצק פילו או יופקה.

בדומה לפיקניה, נתח הפַלְדָה (הידוע גם בתור פלאנק סטייק או נתח מס' 17) הוא נתח לא שגרתי שהפך לחביב השפים. עם סיבים גסים וטעם בשרי מובהק, הנתח מתאים בעיקר לטחינה, מילוי ובישול ארוך.  

הקלתית אגוזית ופריכה בזכות מחית פקאן, המלית הקרמית נהנית גם היא מטעם פקאני נפלא, ובתוכה נחים פלחי אגסים מקורמלים

ומשתמשים בפסטו ובערמונים קלויים קנויים. בצורה זו כמות העבודה מזערית. אפשר לשחק עם המלית ולהשתמש בטפנאד, פסטו עגבניות, חצילים ופלפלים קלויים, קשקבל וגבינת עיזים צעירה

נוח: “אמא שלנו, אלופת המטבח, ידעה להסתדר עם מה שיש. כשלא יכלה להרשות לעצמה להכין גבינה או לקנות מוכנה, היתה מבשלת פאלק פאניר עם תפוחי אדמה. רק כשגדלתי הבנתי, שזה נבע ממחסור ולא בגלל גחמות קולינריות שלה. במסעדה אנחנו מכינים את המנה המקורית — עם גבינה תוצרת המקום.” נכון לעכשיו אי אפשר לקנות גבינת פאניר בארץ. אם לא הספקתם להכין גבינה, תוכלו להחליף אותה בגבינת פטה מליחות מעודנת או בקוביות טופו. את התרד מבשלים עם סודה לשתייה, שעוזרת לשמור על צבע ירוק חי.