סיכום עשור
הטרנדים הקולינריים המאוסים של העשור
המבורגר מושחת. צילום: Shutterstock
כפיים, מנות מוגזמות ומסעדות שאי אפשר להזמין אליהן מקום: הטרנדים שהיינו שמחים להשאיר מאחור עם העשור שנגמר
- אווירת הכפיים והריקודים על השולחנות. אתם מאולצים, סאחים ומביכים ולנו כואב הראש.
- אקססורי חובה: פתאום לכל שף יש סבתא מסעודה עם סינר ומטפחת, שבילדותו נהג לשבת לצדה על השיש ולצפות בה מכינה ממולאים, מפרום או מחלצת אפונה טרייה מהתרמילים.
האקססורי הלוהט של השפים סבתא מסעודה. צילום: Shutterstock
- מסעדות שאי אפשר להזמין אליהן מקום התבגרנו, התברגנו, ספונטניות היא מאיתנו והלאה והמונה של הבייביסיטר דופק. לחכות 45 דקות לשולחן זה לא לג'יט, רשימות המתנה בכניסה זה לא לג'יט ולהגיע למקום ולגלות שבתכלס הוא שלושת רבעי ריק – ממש לא לג'יט.
- תפריטים מתישים עם תיאורי מנות ציוריים מדי ומופשטים מדי. באנו לאכול, לא לשיעור ספרות.
- ואם כבר תפריטים – תדליקו את האורות במסעדה, כדי שנוכל לקרא אותם (בלי להדליק פנס בטלפון) ולראות מה יש לנו על הצלחת (בהנחה שאתם מעוניינים בכך). ואם אפשר גם תחלישו קצת את המוזיקה. זה לא מועדון. זאת מסעדה.
- בואו נדבר רגע על צילחות. תפסיקו למרוח לנו דברים על הצלחת (בטח לא פירה, מה ההגיון?) או להניח תלתלים ירוקים בכל מנה; מה אנחנו מפספסים בקשר בין מיקרו אפונה לסופלה שוקולד?
אל תמרחו אותנו צילחות יתר. צילום: Shutterstock
- קלישאות של יח"צנים. לחלוטין הגיע הזמן להוציא מהז'רגון כינויים שיווקים שהפכו כבר לריקים מתוכן, שהרי כולם אורגנים, אותנטים, מקומיים, עונתיים, דוגלים בפארם טו טייבל ובנוז טו טייל, ואיך אפשר בלי "שמתי את עצמי על הצלחת". בנאדם, אתה מכין פלאפל.
- ואם כבר, אחרי "מנחם", הגיע הזמן לעשות דה־לגיטימציה גם ל"אוכל מרגש".
- קלישאות של מלצרים. די כבר עם "חברים, טעים לכם?", "איך אנחנו?" ו"אוכלים הכל?". אוכלים הכל, תתקדמו.
- פה זה לא איקאה. מנות עם הוראות הרכבה מסובכות מתישות אותנו. ואם כבר – תביאו לנו בבקשה גם צלחת וסכו"ם כי נמאס לנו לאכול על נייר אפייה מקומט; זה לא בלאדי וזה לא מגניב, זה גנרי להחריד.
- תפסיקו לבשל לאינסטגרם. בסופו של הלילה, המדרכה בשדרות רוטשילד מלאה בגביעי גלידה שחורים שלקחו מהם רק ביס אחד.
מי אוכל את זה? המבורגר מושחת. צילום: Shutterstock
- מושחתים, נמאסתם. אין לנו בעיה עם אוכל שמן, להפך; הבו לנו צ'יפס, פריקסה, ניוקי מוקרם או מקושקשת אמיתית על בסיס שמנת, אבל למה להגזים ולשים את כל אלה ביחד על בצק פיצה? מי אתם, אנשים שמסוגלים לאכול המבורגר בן 6 קומות או מתגרים מוופל בלגי עמוס בקצפת, שלושה סוגי שוקולד, סוכריות קופצות, סוכריות עדשים, סוכריות גומי, עוגיות מפוררות ודובדבן אחד? בזבוז מזון משווע ומיותר.
- כל סועד עם סמארטפון ו־400 עוקבים באינסטגרם הפך למבקר מסעדות מפולפל; אכלתם לנו את הראש.
ספרו לנו עוד מה חשבתם על כל מנה ומנה תיעוד אוכל ברשתות חברתיות. צילום: Shutterstock
- אוקיי, קוקטיילים מצטלמים מעולה וכולנו חזרנו מברלין מתוחכמים יותר אחרי שהייה של שלושה ימים וטיסת לואו קוסט. זו לא סיבה להציע אותם בכל מקום ולקפוץ מעל הפופיק; אם אין לכם צוות מיומן מאחורי הבר, לנו אין סבלנות לחכות 45 דקות לקוקטייל בינוני, עמוס סוכר ופירוטכניקה, שעולה לנו 60 ש"ח. ואם אנחנו כבר מדברים על סוכר – מתוק ואלכוהול לא ממש הולכים ביחד, הגיע הזמן להפחית במינון של המתוק.
זמן המתנה מייגע ומחיר מופקע קוקטיילים בכל מקום. צילום: Shutterstock
- תארים ריקים מתוכן. כל פרח טבחים שהרגע קיבל תעודה או סימן וי על 3 מסעדות בשנה וחצי נהיה שף, מיקסולוג או מסעדן.
- בלי גלוטן, טבעוני וסופר פוד. שלא תבינו לא נכון – אנחנו בעד להתחשב במגבלות תזונתיות, אבל באנו למסעדה, לא לבית מרקחת.
- קרמל מלוח, כי מיצינו אחרי עונה אחת. סורי.
מיצינו קרמל מלוח. צילום: Shutterstock