יום הטקילה הבינלאומי

מקפיצים: מהמיתולוגיה המקסיקנית ועד לקוקטייל מנצח

טקילה. צילום: shutterstock
טקילה. צילום: shutterstock

הטקילה הוא המשקה הלאומי של מקסיקו. מה מקורו, למה שותים אותו עם מלח ולימון ואיך מכינים את המרגריטה המושלמת?

18 ביולי 2019

טֶקילה (Tequila) הוא המשקה הלאומי של מקסיקו ואחד מענפי היצוא הגדולים והחשובים במדינה. מקור שמו בראשית המאה ה־16 בעיירה טקילה, הנמצאת בפריפריה של העיר הגדולה גוודלחרה. ממשלת מקסיקו מחזיקה בזכויות על השם טקילה, וגם חוקקה חוקים נוקשים המגדירים איזה משקה רשאי לשאת שם זה. לפי תקנות ממשלתיות, כדי להיקרא טקילה חייב המשקה להכיל לפחות 51 אחוז מיצים מותססים המגיעים מצמח האגבה הכחולה. 49 האחוזים הנותרים יתקבלו ממגוון סוכרים המתווספים בתהליך התסיסה, לרוב מקני סוכר או ממולסה.
מותגי טקילת הפרמיום, העשויים 100 אחוז אגבה, חייבים להיות מבוקבקים בתוך מקסיקו ונתונים לפיקוח ממשלתי קפדני. אפשר לייצר טקילה בחמישה אזורים בלבד במקסיקו. משקה שנוצר מחוץ לאזורים אלו ייקרא מֶסְקָל (Mezcal). כל בקבוק טקילה חייב להכיל NOM – מספר המאפשר לדעת איזה מפעל ייצר את הטקילה שבאותו בקבוק. ריכוז האלכוהול במשקה צריך להיות 35־49 אחוז. אחרי כל אלה אפשר להתרווח, ללגום ולומר "טקילה טוב" (Tequila Bueno) – טקילה הוא זכר בספרדית.

קלאסיקה עולמית מרגריטה. צילום: shuttetstock
קלאסיקה עולמית מרגריטה. צילום: shuttetstock

דמה של האלה

השימוש בצמח האגבה התחיל לפני כ־9,000 שנה, כאשר שבטים במקסיקו החלו להשתמש בצמח למאכל ולאריגת בדים מסיביו. המיתולוגיה המקסיקנית מספרת כי צמח האגבה הוא גלגולה של האלה מאיהואל, וכי לשד הצמח הדבשי הוא דמה. האגדה מספרת כי ילידי המקום חזו יום אחד בברק הפוגע בלב אחד מצמחי האגבה השכיחים באזור ומבשל אותו בחומו. לשד הצמח המבושל החל לתסוס מהחום, והנקטר הארומטי שנזל נראה להם כמתת האלים לאדם.

מייצר אנרגיות מיוחדות צמח האגבה. צילום: shutterstock
מייצר אנרגיות מיוחדות צמח האגבה. צילום: shutterstock

צמח האגבה נתפס כצמח המייצר אנרגיות מיוחדות, והמשקה המקסיקני הראשון מצמחי האגבה, הפולקה, הפך להיות בעל כוח סמלי חזק המייצג לידה מחדש בטבע וסגולות אחרות. המשקה היה מקודש ושתו אותו רק משפחות האצולה המלכותית וכוהני הדת, בעוד על שאר העם נאסר להשתמש במשקה למעט ביום המתים – חגיגה דתית החלה בסיום השנה. הכובשים הספרדים הראשונים שהגיעו למקסיקו גילו את הפולקה החמוצה ודלת האלכוהול. הם זיקקו את המשקה המקומי, שנראה כמו בירה, וייצרו משקה שכונה יין מסקל. המרכז הראשון שבו ייצרו את המשקה היה בסביבות העיירה טקילה.

שקשקו בעצמכם:

טוויסט בעלילה: קוקטייל טקילה וטוניק

קיץ בכוס אחת: קוקטייל Love and Lust

בשנת 1758 נתן מלך ספרד אדמות לדון חוסה אנטוניו קווארבו באזור טקילה. קווארבו גידל את צמחי האגבה ופתח במקום מזקקה שהפיקה לראשונה אלכוהול מצמחים תרבותיים. תחילה אסרו הספרדים את ייצור המשקה מכיוון שהעדיפו שמקסיקו תרכוש את המשקאות האלכוהוליים שלה דרך ספרד, אך בשנת 1795 ניתן הרישיון הראשון להפקת המשקה המקומי. שנים רבות לאחר שהתחיל דון חוסה לזקק את יין המסקל הופיעו מזקקות נוספות שהחלו ב־1873 לייצא את תוצרתה לארצות הברית ומינפו את הטקילה אל על. הנחת פסי הרכבת באזור עזרה מאוד לפיתוח וליצוא, וכמובן גם תקופת היובש בארצות הברית שהפכה את הטקילה לאחד המשקאות שהוברחו בכמויות הגדולות ביותר למסבאות המחתרתיות שמעבר לגבול.

מכירות הטקילה גברו בשנות ה־50, כשקוקטייל המרגריטה, המבוסס על המשקה, התחיל להתפרסם. מנהגים חדשים הופיעו, כגון שתיית הטקילה עם לימון ומלח – המלח נועד להקטין את צריבתה של הטקילה על ידי הפרשת רוק

אחרי מלחמת העולם השנייה החלו להכיר את הטקילה במקומות נוספים בעולם. המכירות גברו בשנות ה־50, כשקוקטייל המרגריטה, המבוסס על טקילה, התחיל להתפרסם. מנהגים חדשים הופיעו, כגון שתיית הטקילה עם לימון ומלח – המלח נועד להקטין את צריבתה של הטקילה על ידי הפרשת רוק, והלימון משפר את הטעם. את המלח בוזקים על גב כף היד, מלקקים, שותים את שוט הטקילה בלגימה אחת ומוצצים או אוכלים את פלח הלימון – שילוב טעמים מנצח.

מתכוני מרגריטה מנצחים

קוקטייל המרגריטה הוא אחד מהקלאסיקות העולמיות. אגדות רבות נשזרו סביב הקוקטייל הזה, סיפורים מגרים לא פחות מהמשקה עצמו. הקוקטייל הומצא כנראה בשלהי שנות ה־30 של המאה הקודמת. הסיפור המוכר ביותר מדבר על השחקנית מרג'ורי קינג, שבתקופת היובש בארצות הברית (סוף שנות ה־20 ותחילת ה־30) נהגה לחצות את הגבול מקליפורניה למקסיקו כדי ללגום את המשקאות האסורים. יום אחד ישבה הכוכבת במסעדה בטיחואנה שבמקסיקו והודיעה שהיא אלרגית לכל משקה אלכוהולי מלבד טקילה, ואז זכתה בקוקטייל על שמה.

מרגריטה קפואה

מרגריטה קלאסית