יינות לבנים מלוחים: המלווים המושלמים לסתיו
תשכחו מארומות של אפרסקים ופרחים, צוף ואננס. מה שאתם צריכים בסתיו הקרוב הוא להכיר את הלבנים המלוחים
אם תבקשו מסומלייה מיומנת שתמליץ לכם על יין לבן מלוח, היא תבין מיד על מה אתם מדברים. זוהי בעצם מילה אחרת לאותו מונח חמקמק הקרוי מינרליות, מונח שרובנו למדנו לדקלם ושאוגד בתוכו קשת של ארומות (בעיקר) וטעמים (קצת) כגון אבק שרפה, אבן צור, ריחות של חלוקי נחל רטובים ומלח ים. נשמע ביזארי אבל בעצם מדובר ביינות לבנים מרעננים, עם גוף שיהיה לרוב קל או בינוני, אלכוהול מתון וחמיצות נאה. יינות שמתאימים לסביצ'ה קיצי או לסשימי על הקרח, אבל גם לאוכל מתובל היטב ולפעמים אפילו למטבח הים תיכוני. אז מאיפה מגיע המלח הזה שאנחנו מרגישים בצדי הלשון כבר עם הלגימה הראשונה?
מקרקע גירית או וולקנית
ישנם כמה סוגי קרקעות אשר עשויים לתת לנו את הטעם המלוח. בבורגון למשל ובייחוד בשבלי, ממלכת השרדונה, האדמות מתאפיינות בתכולת גיר גבוהה ובמשקעים ימיים (מאובנים). דוגמה נוספת היא אדמת הסילקס בסנסר ופואי פומה, המניבה את יינות הסוביניון בלאן הנהדרים של עמק הלואר. אדמות וולקניות תורמות גם הן למליחות ביין. בהר האתנה בסיציליה גדלים כרמי קריקנטה וקטראטו על מורדות הר הגעש הפעיל ומפיקים את יינות האתנה ביאנקו החומציים, מלוחים ומינרליים. גם יינות העשויים מענבי אסירטיקו מהאי סנטוריני ביוון נהנים מקרקע וולקנית ומקרבה למליחות הים, והם מושלמים למי שאוהבת טעמים מלוחים ביין שלה.
מזני ענבים עם נטייה למליחות
יש זני ענבים אשר באופן טבעי מניבים יינות בעלי חומציות גבוהה התורמת לתחושת המליחות ביין. כאלו הם הריזלינג, השרדונה, האליגוטה, המלון דה בורגון של יינות מוסקדה והאסירטיקו היווני. אם גם אתן התאהבתן במליחות המרעננת הזאת – חפשו אותם.
מן הים
סיבה נוספת, אפשר לומר טריוויאלית, היא קרבה לים. אזורי יין השוכנים לצד גופי מים גדולים כגון ימים ואוקיינוסים, סופגים את מלח הים הנישא על ידי הרוח. המלח נספג בקרקע ואף נדבק לדופנות ולקליפות הענבים, ויש האומרים שמשפיע על טעם היין ומפיק יינות בעלי מליחות עדינה. דוגמה קלאסית לכך הם יינות מאזור גליסיה בצפון מערב ספרד על גבול האוקיינוס האטלנטי כגון יינות מזן האלבריניו, ויינות המוסקדה מצדו המערבי של עמק הלואר (שידוך מושלם לצלחת אויסטרים טריים) ויינות שרי מנזנייה מאזור סנלוקאר דה בראמדה שבאנדלוסיה.
מחשיפה מבוקרת לחמצן ושימוש בשמרים מיוחדים
שיטות עשייה ייחודיות כמו אלו האופייניות ליינות ריוחה לבנים, שבהם ענבי הוויורה (Viura) עוברים התיישנות ארוכה בחביות עץ עם חשיפה מבוקרת לחמצן, יוצרות יין עם קשת של ארומות המזכירות אגוזי מלך ושקדים מלוחים. יינות שרי פינו ומנזנייה מדרום ספרד עוברים התיישנות תחת שמר הנקרא פלור, והוא יוצר יינות יבשים ומלוחים עם ארומות של שמרים, שקדים ואפייה.