נלחמים על השום הישראלי

אמל"ק: אם לא נגדיל באופן משמעותי את מכירות השום הישראלי בחודש הקרוב – לא יהיה לנו ממנו בכלל בארבע־חמש השנים הבאות. לפחות. נאלץ להסתפק בשום סיני, שהוא הרבה פחות טרי ובעיקר הרבה פחות טעים.

ועכשיו, באריכות: במרץ 2021 בוטל לחלוטין המכס על יבוא שום לישראל, מכס שעמד לפני כן על סכום של כ־8.6 שקלים לק"ג. הפחתת המכס המוחלטת – שנעשתה מהיום למחר וללא כל התראה מוקדמת – נעשתה בניגוד למצגי משרד החקלאות, שלפיהם הייתה אמורה הקטנת המכסים להיעשות באופן הדרגתי, מה שהיה אמור לאפשר לחקלאים העוסקים בגידול השום לארגן את עסקיהם ולייעל אותם, כך שיוכלו להתמודד עם השינוי בתנאי השוק.

תהליך גידול שאורך כשש שנים שום ישראלי | צילום: טל סורסקי

"סין שולטת היום שליטה אדירה בשוק השום בעולם", מסביר ערטל טובין, חקלאי והבעלים של "שום ישראלי". "הסינים מנהלים מסחר כוחני ובמדינות מערביות כמו ארצות הברית, קנדה ומדינות מסוימות באירופה, 80 אחוזים מהשוק הם שום סיני. בישראל, לעומת זאת, כ־50 אחוז ממה שנמכר הם שום סיני ו־50 אחוז הם שום ישראלי. הרפורמה במכס גרמה לכך שהחקלאים הישראלים לא יכולים להתחרות בעלויות של השום הסיני, שמיובא לארץ ב־5 שקלים לק"ג. עלות הייצור של שום בישראל היא 8־10 שקלים לק"ג, ואף אחד לא ירצה לגדל בהפסד".

טובין מסביר שגידול של שום לא נעשה מזרעים, אלא מחומר עיבוי – תהליך שלוקח חמש עד שש שנים עד שהוא נושא פרי. לכן, אם יפסיקו החקלאים הישראלים לגדל שום – ייקח עוד לפחות חמש עד שש שנים עד שיהיה לנו פה שום ישראלי חדש.

על שום מה

בשבועות האחרונים יצא טובין למאבק ציבורי מטעם מועצת הצמחים וענף הירקות במועצה, כדי להילחם בתופעה של הותרת המדפים ברשתות לשום מיובא מסין, המהווה פגיעה במגדלי השום הישראלי: "אנחנו נהיה תלויים בשום הסיני, וזה אומר כמה דברים: ראשית, אם הסינים יעלו את המחיר – אנחנו נשלם יותר, כי לא תהיה לנו ברירה. שנית, אם תהיה איזו תקלה בגידולים בסין, אם ימצאו משהו לא תקין בשום הסיני או אם מאיזושהי סיבה אחרת יופסק היבוא מסין – אנחנו נאלץ לחיות כאן ללא שום, בכלל".

מה בעצם ההבדל בין שום סיני לשום ישראלי?
"כשהשום הסיני מגיע לישראל הוא כבר ישן", מסביר טובין. "בשום יש תרכובת אורגנית שנקראת 'אליצין', שהיא זו שמקנה לו את הריח ואת החריפות שלו, וגם הרבה מהערכים התזונתיים שלו. בשום הסיני אין כמעט אליצין. לשם השוואה – בשן אחת של שום ישראלי יש יותר אליצין מאשר בראש שלם של שום סיני.

יותר אליצין בשן אחת מאשר בראש שלם של שום סיני שום ישראלי | צילום: טל סורסקי

השום הישראלי עובר פיקוח הרבה יותר מחמיר, לפי הנורמות שנהוגות בישראל. כשמייבאים חומר גלם הפיקוח נעשה על פי הנורמות במדינה שממנה הוא מגיע, ובסין כידוע הן לא גבוהות. "ועדיין, לא הגענו לדבר על הטעם: השום הישראלי הוא ללא עוררין יותר טעים. יש מוצרים שאפשר להתווכח לגביהם – למשל, אם היין הישראלי יותר טוב מהיין הצרפתי או האיטלקי – אבל בנוגע לשום אין ויכוח. השום הישראלי הוא חד משמעית יותר טעים, יותר ארומטי, יותר חריף, וההבדל מורגש ומשמעותי.

עד שלא טועמים לא מבינים את ההבדל. זה כמו שפעם חשבנו שפטריות מקופסת שימורים הן טעימות, כי לא היו פטריות טריות וזה מה שהכרנו. היום אף אחד לא יגיד שפטריות משימורים הן טעימות יותר מפטריות טריות. אותו דבר לגבי השום הסיני והשום הישראלי".

הסיכוי היחידי הוא להגדיל את המכירות שום ישראלי | צילום: טל סורסקי

טובין ומגדלי שום נוספים בארץ טוענים שאם הצרכן הישראלי לא יתעורר ויתחיל לצרוך יותר שום ישראלי – לא נוכל ליהנות ממנו בכלל בשנים הקרובות. מדוע? מכיוון שלמגדלים ישראלים לא משתלם לגדל שום, אם אף אחד לא קונה אותו. בהנחה שרוב השום בחנויות וברשתות יהיה סיני – המגדלים יפסיקו לגדל אותו, כי פשוט חבל על המאמץ. אם תהיה התגייסות משמעותית לצריכה של שום ישראלי – לא רק עכשיו, אלא גם בהמשך – לחקלאים תהיה סיבה להמשיך להתאמץ ולגדל עבורנו את התוצרת המקומית האיכותית.

"בניגוד לענפים גדולים כמו מועצת החלב, אנחנו ענף קטן", מסביר טובין. "אין לנו כספים להחזיק אנשים בכנסת או לממן לובי שיפעל בנושא. לכן הסיכוי היחידי הוא להגדיל את המכירות של שום ישראלי. אנחנו תלויים בציבור הרחב".

איך מבדילים בין שום סיני לישראלי?
על פי רוב, השום הסיני נמכר ברביעיות של ראשים שמגיעות ברשת. השום הישראלי נמכר כראשים בודדים בתפזורת. "כל אחד צריך לעשות מה שהוא יכול כדי לרכוש ולהשתמש כמה שיותר בשום ישראלי, אחרת בקרוב מאוד אנחנו נישאר בלי שום בכלל", מסכם טובין.

שום ישראלי אפשר להשיג בשווקים, במעדניות או בחנויות ירקות עצמאיות. פרטים נוספים באתר ארגון מגדלי הירקות