החומרים טבלת מידות ומשקלות
לחביתיות:
למלית:
להגשה:
אופן ההכנה
מכינים את החביתיות:
1
מערבלים את כל הרכיבים לבלילה חלקה ומצננים במקרר שעה לפחות.
2
מחממים מעט שמן במחבת בינונית. יוצקים למחבת כ-3/4 מצקת מן הבלילה ומנערים קלות, כך שתתפזר באופן אחיד על פני המחבת. מטגנים עד שמתחילות להיווצר בועות. הופכים ומטגנים עד שגם הצד השני מזהיב קלות. מכינים כך את כל החביתיות.
מכינים את המלית:
3
מחממים מעט שמן בסיר על להבה בינונית ומטגנים קלות את הבייקון. מוסיפים בצל, מטגנים עד הזהבה ומערבבים פנימה פפריקה. מוסיפים חזה עוף ומעט מים, מנמיכים את הלהבה ומבשלים 5 דקות.
4
מוסיפים פלפלים ועגבנייה. יוצקים פנימה כוס מים, ממליחים לפי הטעם ומבשלים מכוסה חלקית במשך כ-40 דקות, עד שהעוף רך. מוציאים את פיסות העוף מהסיר, קוצצים ומחזירים לסיר.
5
מערבבים קמח עם שמנת מתוקה בקערה נפרדת. מוסיפים לסיר ומרתיחים עד שנוצרת עיסה סמיכה. מסירים מהאש ושומרים בצד כ-1/3 מכמות המלית.
6
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מרכיבים, אופים ומגישים:
7
מניחים במרכז כל חביתית כף גדושה מן המלית ומגלגלים ליצירת בלינצ’ס.
8
מסדרים את החביתיות בתבנית פיירקס, יוצקים מעל מן המלית ששמרנו ואופים כ-5 דקות להזהבה. מגישים עם שמנת חמוצה.
סלעי היסוד של המטבח ההונגרי:
פפריקה עד היום, בטרם יתחילו לבשל, משליכות הסבתות ההונגריות אל הסיר מנה הגונה של שומן, מוסיפות כמה בצלים ומפדרות בפפריקה לוהטת. אז, ורק אז, יחככו בדעתן מה יכינו לאכול. השילוש הזה הוא הבסיס לרוב מנות המטבח ההונגרי. ההונגרים אוהבים לספר כי הפפריקה הגיעה להונגריה עם הנוודים המדיארים, שכבשו בסערה את היבשת במאה התשיעית ועל שפתותיהם שאריות התבלין הארגמני. לאמיתו של דבר, ההונגרים גילו את הפלפל החריף באמצעות התורכים רק במאה ה-16, וטחנו אותו לראשונה לאבקה 200 שנה מאוחר יותר. מאז הפך הפלפל לסמלה של האומה, ואפילו דגל הלאום נמשח בצבעיו: ירוק כעליו, לבן כפרחיו ואדום כפירותיו. שמנת על כל מנה, החל במרק וכלה בקינוח, משליכים ההונגרים, בחיוך שבע רצון, “שלאק” של שמנת חמוצה. כשלעיטור הלבן קדם בישול איטי וממושך של בשר, פלפלים ועגבניות – התוצאה בהתאם.
נקניקים ההונגרים מאמינים כי בארץ שופעת כמו שלהם אפילו מוטות הגדרות עשויים מנקניקים (כך לפחות הם מספרים לילדיהם). הקבנוס או הקולבאס, הסלאמי רווי המשמנים ואפילו הפריזר הוורדרד המשובץ גבינה הם גאווה לאומית ופריט חובה בכל ארוחת בוקר.
יין הרומאים נטעו באדמת הונגריה את הכרמים הראשונים, שהפכו ברבות השנים לאחת מתעשיות היין המשובחות בעולם. בהונגריה יש כיום 22 אזורי יין ותרבות שתייה שלא הייתה מביישת גם את הצרפתים. המפורסם ביינות הונגריה הוא כמובן הטוקאי. את יין הקינוח הזהוב הזה מכינים באזור הנושא את שמו בצפון-מזרח המדינה. לא הרחק משם שוכנת העיר אגר (Eger), שנבנתה על רשת צפופה של מרתפי יין ומחילות מסתור. בעת המצור העות’מאני על העיר במאה ה-16, הורה ראש העיר לחייליו לפתוח את מרתפי היין וליהנות ממה שעוד נותר. התורכים, שהבחינו בהונגרים שותים מהיין האדום, היו משוכנעים כי הם לוגמים דם שוורים. בהלה אחזה בהם והם נמלטו לכל עבר. מאז מכונה היין Egri Bika Ver — דם השור מאגר. יין יבש זה מורכב מענבים הייחודיים להונגריה וצבעו אדום כהה.
פאלינקה כדי לאזן את כמויות השומן באוכל, שותים ההונגרים פאלינקה — ברנדי מפירות העונה, שרמת האלכוהול בו היא 38% לכל הפחות. דרך נפלאה לפתוח את היום.