טוויסט על האלי-אוליו האהוב והמוכר. תהליך העישון די פשוט ונותן תוצאה טובה, אבל יוצר המון עשן. אז אל תשכחו לעבוד עם חלונות פתוחים.
החומרים טבלת מידות ומשקלות
אופן ההכנה
מעשנים את המולים:
1
כדי להגן על המחבת מפני התהליך מניחים בתחתיתה יריעת רדיד אלומיניום כפולה. כדאי להשתמש במחבת גדולה, שתכיל את המולים בנוחות (לחילופין אפשר לעשן בשני מחזורים) ותהיה בעלת מכסה תואם. מניחים אורז, זרעי שומר, מרווה, תימין ואורגנו על רדיד האלומיניום. מחממים על להבה בינונית עד שהאורז מתחיל לעשן.
2
מוסיפים מולים, מכסים ומנמיכים את הלהבה. מעשנים כ-7 דקות עד שהצדפות נפתחות ומתגנב לתוכן טעם מעושן. אם נדמה לכם שהמחבת מעשנת יותר מדי, אפשר לכבות את האש אחרי 5 דקות ולא לפתוח את המכסה במשך 3-2 דקות נוספות. מוציאים את המולים וזורקים את כל השאר (כולל מולים שלא נפתחו).
מכינים את התבשיל:
3
מבשלים את הפסטה בסיר עם שפע של מים רותחים מעט מומלחים עד לדרגת אל-דנטה. מסננים ושומרים בערך כוס מנוזלי הבישול.
4
מחממים שמן זית במחבת גדולה, מוסיפים שום ומטגנים על להבה נמוכה כדקה עד שעולה ניחוח. מוסיפים פלפל חריף ויין לבן ומבשלים עוד דקה. מוסיפים את המולים, הפסטה, את נוזלי הבישול ששמרנו ופטרוזיליה. מערבבים היטב, ממליחים ומגישים.
כמובן שהכי טעימה והכי איכותית היתה ותהיה תמיד התוצרת הטרייה, אבל לפעמים המציאות והתקציב מכתיבים שימוש גם בסחורה קפואה, וכדאי לדעת מתי זה אפשרי ומתי התוצאה תהיה מאכזבת.
שרימפס אפשר להשתמש בבלאק טייגר מוקפאים לא קלופים — הגרסה המוקפאת הקלופה פחות טובה משמעותית והחלוטה (הוורדרדה) — ממש רעה.
קלמרי המוקפאים השלמים שצריך לנקות ולחתוך לא רעים, אבל בצורת טבעות הם תמיד מאכזבים.
מולים יש טריים כל הזמן ובמחירים טובים, אז אין סיבה להתעסק עם המוקפאים.
סרטנים הטריים נפלאים ואין להם ממש תחליף, ודאי לא בנוכחות שלהם על הצלחת, אבל במקרים רבים כמו בקציצות, מרקים ותבשילים, בשר הסרטנים המוקפא נותן תוצאה לא רעה.
מולים — הוראות תפעול
שוטפים היטב במים קרים ומוודאים שהצדפות שלמות וסגורות. נתקלתם בצדפה פתוחה? הקישו איתה על שולחן פעם-פעמיים והמתינו שהיא תיסגר. לא נסגרה? לפח!
גוזרים את קווצת השערות התלויות על הצדפה (הן מחברות את הצדפה לאשכול שעליו היא גדלה). רצוי לגזור במספריים ולא לתלוש, כדי שהרכיכה לא תיקרע.
בסוף הבישול/העישון נפטרים ממולים שלא נפתחו.