אם יש ירק שלא מקבל את הכבוד המגיע לו, זוהי הצנונית. למרות שהיא חיננית להפליא, צבעונית, מתוקה-מרירה ורעננה, היא זוכה להיות שם גנאי לאנשים משעממים ומדכדכים. ברוסית סובייטית, "צנונית" היא כינוי לאדם צבוע: "אדום" מבחוץ, אבל "לבן" מבפנים. השלטון הקומוניסטי אמנם חלף, אבל כינויי גנאי לא נעלמים כל כך מהר.
הירק שאנחנו נוהגים לאכול הוא למעשה התעבות השורש של הצמח, אבל גם את העלים הירוקים אפשר לנצל ולהוסיף אותם לסלט ירוק רענן.
הצנונית מסתדרת מצוין במאכלים אוריינטלים: טיפה שמן שומשום, קצת רוטב סויה – והנה צנונית יפנית. תמצאו אותה בסלטים קרים, במחמצים מזרחיים, וכשהיא מונחת על לחם שחור עם גבינה לבנה – אין ישראלית ממנה. עונת הצנוניות נמשכת כמעט כל השנה, אבל עכשיו הן מתאוששות ומתרעננות לקראת החורף.
החומרים טבלת מידות ומשקלות
להגשה:
אופן ההכנה
1
מבשלים את הצנוניות בציר מתובל במלח, צ'ילי ואניס כ-5 דקות, עד שהצבע זולג מהן והן מתרככות מעט, אבל עדיין שומרות על פריכות.
2
מעבירים לצלחת, יוצקים מעט מן הציר ומוסיפים סומאק ושמן זית.