פג תוקף? קמפיין חדש מנסה למגר את התופעה

כל מי שמבקר בסופר מכיר את התופעה המתרחשת מול מקררי הגבינות ומוצרי החלב. אחרי שכבר מצאו את המוצר המועדף עליהם, יחלו הקונים לרוב בחיפוש בעומק המקרר, אחר המוצר עם תאריך התפוגה הרחוק ביותר. כן, גם אם מדובר במוצר שבכוונתם לצרוך כבר היום או מחר. מדובר אמנם בתופעה שנראית לנו הגיונית, אולם היא אחד מהגורמים המשמעותיים לבזבוז המזון ברשתות השיווק בישראל. המוצרים שאינם נמכרים 'בזמן' ותאריך התפוגה שלהם מתקרב, יוסרו מן המדף ויועברו, אחר כבוד, לפח האשפה, וזו כבר בעיה אקוטית.

תמחור דינמי יאפשר לנו, הצרכנים, לצרוך בעלות נמוכה יותר מוצרים שמתקרבים למועד פג התוקף שלהם – בדיוק כמו מחירי סוף עונה באופנה – במקום שיושלכו לפח. בהפעלת מערכת שכזו כולם מרוויחים

נתחיל בקצת נתונים: כמות המזון שנזרקת בישראל מדי שנה היא כ־2.5 מיליון טון (מתוך דו״ח לקט ישראל, BDO ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה, 2019). כמחצית ממזון זה היה טוב למאכל בעת ההשלכה. עלות השלכת המזון למשק נאמדת בכ־20.3 מיליארד ש״ח לשנה, ולפחות 3,200 ש״ח למשק בית ממוצע. אחת הסיבות המרכזיות להשלכת מזון היא תאריכי התפוגה. בעוד בבית אנחנו משליכים לא מעט מזון בשל תאריך התפוגה שעבר, הסופרים ויצרניות המזון בישראל משליכות את המזון עוד לפני שמגיע לתאריך התפוגה שלו, לעיתים אפילו שבוע ויותר לפני שמגיע התאריך הגורלי.

התוקף עומד לעבור – למה לזרוק אם אפשר לשלם פחות?

תופעת בזבוז המזון היא עצומה והשלכותיה על חיינו מגוונות וקשות: בהיבט הסביבתי – כאשר משאבים רבים מוכחדים בשל גידול, שינוע, אחסון, מכירה והשלכה של המזון, ובהיבט החברתי־כלכלי – כאשר המזון שאנו משליכים בסופרים וברשתות השיווק יכול היה להקל על רבים את יוקר המחיה, ולאפשר גם למי שחי מהיד לפה להנות מצריכה זולה יחסית של מוצרי מזון טובים למאכל.

>> זה מה שנשאר: כך מנצלים שאריות מזון במטבח

צריכה בעלות נמוכה

אז איך מצמצמים את הבזבוז הנרחב? באמצעות תמחור דינמי. תמחור זה יאפשר לנו, הצרכנים, לצרוך בעלות נמוכה יותר מוצרים שמתקרבים למועד פג התוקף שלהם, במקום שיושלכו לפח. בהפעלת מערכת שכזו כולם מרוויחים: יצרן המזון שלא צריך לטפל בהשמדה ובשינוע, הסופרים שמוכרים את המזון במקום להחזירו, והצרכן שמחיר המזון מוזל עבורו. ֿזאת, בנוסף ליתרון הסביבתי שבאי השלכת המשאבים שנדרשו לגידול, שינוי, אחסון אותו פריט המזון.

רשתות השיווק מעדיפות להסתיר את נתוני כמות המזון המושלכת ואף את ההשלכה עצמה, אם בשפיכת אקונומיקה על המוצרים, בהפעלת דחסנית או באיומי פיטורין על עובדים המצילים מזון מהשלכה

אלא שבישראל, הסופרים בינתיים מסרבים למהלך, למרות שבעולם הדבר מוטמע ומצליח. בשנים האחרונות, שבהן ניהלנו מגעים עם כלל הסופרים הגדולים בישראל, שמעתי שוב ושוב כי אין להם עניין להחיל תמחור דינמי. מאחר ומרבית הסופרים מזכים על המוצרים ללא כל מאמץ, כביכול כרגע אין להם סיבה להפסיק להשליך מזון ולשלב תמחור דינמי. רשתות השיווק מעדיפות להסתיר את נתוני כמות המזון המושלכת ואף את ההשלכה עצמה, אם בשפיכת אקונומיקה על המוצרים, הפעלת דחסנית או באיומי פיטורין על עובדים המצילים מזון מהשלכה.

כולנו מפסידים. מזון מושלח לפח

הנחות סוף עונה

ושלא תבינו לא נכון – מערכות תמחור דינמי אינן דבר חדש. בדיוק כפי שבעולם האופנה וההנעלה יש הנחות סוף עונה, אין סיבה שלא נהנה ממחיר מוזל לקראת סוף התקופה של יוגורט, חומוס או מעדן תות. אם בכל עולמות הצריכה אנו דואגים שהמוצרים יימכרו ולא ילכו לפח הדבר חשוב שבעתיים בעולמות המזון, שבלעדיו אין לנו אפשרות להתקיים.

כל עוד הצרכן הישראלי לא דורש מחירים יותר זולים למוצרים לקראת התוקף שלהם – והרגולטור לא מפעיל שום חוק שאוסר על ההשלכה או תמרוץ שמסייע להתקדם לעבר מודלים מעודכנים יותר – המשק הישראלי בסטגנציה מוחלטת. והמפסידים? כולנו!

האם אנחנו, הצרכן הישראלי, מוכנים לשינויים המוצעים? בוודאי! מסקר שערכנו לאחרונה ב־The Natural Step ישראל, לא רק שאנחנו מוכנים אנו גם נשמח לעודד רכישה במקומות שבהם מוצע תמחור דינמי. אבל, כל עוד הצרכן הישראלי לא דורש מחירים יותר זולים למוצרים לקראת התוקף שלהם – והרגולטור לא מפעיל שום חוק שאוסר על ההשלכה או תמרוץ שמסייע להתקדם לעבר מודלים מעודכנים יותר – המשק הישראלי בסטגנציה מוחלטת. המפסידים? כולנו!

זכרו כי לנו, כצרכנים, יש כוח עצום ואת הזכות לבחור היכן לרכוש. לכן, זו זכותנו וחובתנו לדרוש תמחור דינמי בסופר. הצטרפו לקמפיין שלנו תחת הכותרת "דורשים תמחור דינמי" והצטרפו לעצומה.

*הכותבת היא ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית וממייסדי ארגון The Natural Step ישראל

#דורשים_תמחור_דינמי, להצטרפות: thenaturalstep.co.il, לדף הפייסבוק של The Natural Step

>> לחתימה על העצומה בדרישה לתמחור דינמי