המנה ששווה נסיעה צפונה ועוד דברים שעשו לנו את השבוע
מנות דגים פשוטות אבל גאוניות, פיתה טבעונית שמתחבאת בין שיפודים ונקניקיות ועוד דברים שאהבנו השבוע
פלמידה כבושה – תלפיות, חיפה
זאת מנה של חומרי גלם טריים וטובים נטו, פשוטה ולא מתחכמת – וזה בדיוק מה שהופך אותה לטעימה כל כך. נתחי פלמידה לבנה כבושים במשך חצי שעה בלבד במלח – מה ששומר על המרקם הנגיס־נמס הנפלא של דג הים – מושרים בפלפל חריף, בצל סגול ולימון. הנתחים מוגשים על סלט מרענן ומדויק מאוד של ג'רג'יר, רוקט, קולרבי ובצל סגול שמקבלים קצת מלח ים אטלנטי, שמן זית ולימון (68 ש"ח). חובה לאכול עם לחם וחמאה. ירים למנה: סוביניון בלאן של יקב קובל הסלובני.
[מרב סריג – עורכת ראשית]
דבש פרחי זעתר של מכוורת צוקרמן
לא מעט דובר על הקושי למצוא דבש ישראלי אמיתי, שלא נמהל בדבש מיובא (שכן על פי התקן – דבש "ישראלי" יכול להכיל עד 70% דבש מיובא), ועל אחת כמה וכמה דבש זני, המכיל 80 אחוז צוף מאותו הזן. בדיוק בגלל זה שמחתי לגלות את הדבש של מכוורת צוקרמן, שמייצרת דבש זני לא שגרתי כמו דבש פרחי דרדר, אשל, שיזף וזעתר. כשלוקחים צעד אחורה ומסתכלים על המדף, רואים שלכל זן אופי משלו – גוון, צלילות וסמיכות שונים, וגם טעמים מובחנים (בניגוד לאחידות המאפיינת דבש תעשייתי). דבש פרחי הזעתר הוא זהוב וסמיך, מתיקותו מעודנת בהרבה לעומת זנים אחרים ומלווה בטיפת חמצמצות וריח פראי של דבש. והכי משמח: אפשר למצוא את הטוב הזה בקלות יחסית. הזנים ה"רגילים" (הדרים ופרחי בר) נמכרים בשופרסל, והרפרטואר המלא בחנויות "עדן טבע", במחיר של כ-50 ש"ח לקילו. נותר רק לקוות שהוא יישאר כאן כל השנה, ולא רק בתקופת החגים.
[לי גיל – עורכת משנה]
פימפינלה, תל אביב
לפעמים מתחשק לשבת על דרינק במקום שהאוכל בו לא גונב את ההצגה, אלא רק משלים אותה. בר האניסים פימפינלה פועל מתחת לרדאר באזור לוינסקי כבר תקופה ארוכה ומפיץ ניחוחות ערק ידידותיים לכל עבר. גם מי שאניס הוא לא כוס המשקה שלו ימצא קסם באווירה השכונתית השוררת כאן. לצד האלכוהול נעים לנשנש כאן מנות שאת חלקן בנה שף יוגב ירוס: יש פה "חומוס" עדשים צהובות, מולים באניס, מטיאס עם מלפפון כבוש ביצה קשה וחלה, סופריטו דג ועוד מנות שמרפדות את הבטן לקראת הכוסית הבאה, וגם קינוח מיני-מגנום ביתי, מתוק למראה ולחיך.
[גרדה גלזר – עורכת משנה]
מעורב טבעוני – כרמל, תל אביב
דווקא בין מרגזים, פרגיות, שקדי עגל, לבבות עוף ושאר חלקי פנים שמגישים ב"כרמל", דוכן הפיתות המורחב של האחים אייל ושי קיצ'ס (דה באן וצ'יינה קלאב לשעבר), מצאתי את אחת מהמנות הטבעוניות הכי כיפיות שיש. ממש לא פשרה עגומה כמו שיש בתפריטים של הרבה שיפודיות בשריות (מנה שלרוב נמצאת שם רק כדי שלנודניקים שלא אוכלים בשר לא יהיה על מה לקטר) אלא פיתה אוורירית, עדינה, מלאה בירקות צלויים בגריל: כרובית נגיסה, פרוסות עגבניות חרוכות, מתוקות ועסיסיות ופרוסות חציל שמנמנות ובשרניות. בין הירקות ממלאים את הפיתה בעשבים (פטרוזיליה, נענע, כוסברה), טחינה, עמבה (מעולות שתיהן), קצת בצל בסומק וכרוב טרי קצוץ דק. המחיר – 25 שקל, הוא עוד סיבה להתאהב בה.
[יונית נפתלי קו-אל – עורכת משנה]
סשימי טונה אדומה – אלנה, תל אביב
זו אינה מנה קבועה בתפריט, אך היא מפציעה בכל פעם שהמטבח מצליח לשים יד על נתח איכותי של טונה אדומה. לכאורה, מנה פשוטה למדי עם מספר מצומצם של מצרכים – הבולטים בהם הם שמן זית, גרידת ליים, צ'ילי וג'ינג'ר – אבל מדוייקים ואיכותיים כל כך שהשילוב ביניהם הוא לא רק הרמוני אלא גם אינטלגנטי וגורם להתפתחות של טעמים בפה. לא זול – 82 שקלים למנה שמתפקדת כראשונה – אך מדובר בהנאה צרופה ומתמשכת.
[מתן שופן – עורך משנה]
