סופר קלאסיקו: הקוקטיילים הקלאסיים הטובים בתל אביב

השעה מאוחרת, הבר אפלולי ואני שקועה בתוך כסא קטיפה, מתענגת כל כולי על הקרירות של הטיפות האחרונות בכוס המשקה שלי בדיוק כשהברמן מתוודה שההנאה הכי גדולה שלו היא כאשר מגיעה הזמנה לקוקטייל קלאסי. ההבנה הזו שמאחורי ההזמנה יש אדם שמבין עניין מדרבנת אותו להכין את הדרינק הכי טוב שלו, הוא אומר, ומחייך בעייפות קלה של סוף ערב בעודו מסיים למזוג לי את האולד פאשן השני.

בעולם שבו התואר "ברמן" כבר לא מתייחס לגברבר מסוקס בגופייה שמפלרטט עם הלקוחות אלא לחנון בשלייקעס שיודע להכין צירים וסירופים, מתעוררת כמיהה לפשטות, לקוקטייל של שני מרכיבים וקרח – בסיסי, אבל איכותי ועמוס בסטייל.
אולי הפתיחות של הבאטלר (של המיקסולוג אריאל לייזגולד) ושל הגסט רום (של המיקסולוג יובל סופר), מבשרות על שינוי בעולם הקוקטיילים: שני המקומות החדשים מתיימרים להתבסס אך ורק על קוקטיילים קלאסיים נטולי מיני עלים שרופים ומשקאות בכוסות זהב נוצצות ונותנים כבוד לבסיס. אז זוהי אכן סנונית ראשונה והקלאסיקה חוזרת למחוזותינו, מצאנו עבורכם היכן מתחבאים כמה מהקוקטיילים הקלאסיים הטובים ביותר בעיר, עם טוויסט קטן.

נגרוני // צ׳יקטי

למרות שמדובר בדרינק שמבוסס על כהילים בלבד, מדובר באפריטיף כיפי ולא תוקפני שבקלות אפשר לחסל כמה ממנו בצהרי יום לוהט. כמו לכל קלאסיקה, לנגרוני יש אינספור גרסאות יצירתיות, מנגרוני לבן ועד נגרוני עם טקילה ושוקולד.  באופן לא מפתיע, את אחד הנגרוני הטובים ביותר מצאתי בבר איטלקי, וכמו האיטלקים – הוא דווקא לא מנסה להתחכם.
Thyme to Negroni – הנגרוני של צ׳יקטי נשאר נאמן למרכיבים הקלאסיים: ג'ין שכאן משרים אותו עם תימין, ורמוט אדום שמשתנה בהתאם לחשקיו של קאשי הבעלים, קמפרי וקוביית קרח ענקית. הנגרוני של צ'יקטי מריר, עדין ועשבוני ופשוט קשה לא לחסל אותו בחמש דקות. הבחירה המשתנה של הורמוט מייצרת נגרוני שונה מעט כל פעם אבל איכשהו לא מייצרת אף פעם נגרוני כבד ומתוק.

לא לפספס // בלאדי מרי- בלי טיפת ויכוח הוא אחד הטובים שתשתו. הוא על בסיס טקילה וודקה עם 3 סוגי טבסקו כולל טבסקו הבנרו ומעט חומץ שרי שיעיפו אתכם לעולם שכולו טוב.
צ'יקטי [יהודה הלוי 58]

אולד פאשן // אימפריאל

היום נראה לנו הכי טריויאלי לשתות קוקטיילים על בסיס ויסקי אבל עד לא מזמן המועדון הסגור של חובבי הויסקי היה מתחלחל מעצם המחשבה שמישהו חילל את טוהר הנוזל היקר. האולד פאשן מבוסס על אותה נוסחה בת 200 שנה של אלכוהול, ביטר וסוכר. את מעמדו כקלאסיקה האולד פאשן חב לסרטים הוליוודים וסדרות מפורסמות, בראשם מד-מן, שם הוא נשתה כמו מים.
באימפיראל – אחד מברי הקוקטיילים החזקים בעיר – אפשר למצוא כ-7 סוגי אולד פאשן כולל אחד המבוסס על ויסקי שהושרה בטונקה, אבל המרתק מביניהם לדעתנו הוא הסטורמי אולד פאשן: 3 סוגי סינגל מאלט סקוטים מעושנים, ביטר וסוכר שנרקחים לכדי משקה חזק , מעושן אבל עם רמיזות מרירות, כזה שנלגם לאט ומקבל את הכבוד הראוי לו.
לא לפספס // לואיזיאנה בריז – שוב המשחק עם הביטרים והתיחכום בשילוב: מרטיני ביטר, אנגוסטורה ביטר, שרטרז ירוק, אננס וליים. קלאסיקה במיטבה.
אימפריאל [הירקון 66]

מרגישים לרגע ב"מד מן" | צילום מתוך עמוד הפייסבוק של האימפריאל

פינק ליידי // באטלר

האגדה מספרת שהמשקה הורוד הזה הוגש בבר המפורסם של הסבוי בתחילת המאה ה-20. הוא תויג כמשקה של נשים בגלל המראה המתקתק שלו, אבל נשתה בהיחבא על ידי גברים שכינו אותו ״הקוקטייל הסודי", בזמן שנשותיהם, שלא הורשו באותה תקופה להכנס לאותו בר-מועדון גברי, המתינו להם בחוץ על כוס שמפניה וכריכי מלפפונים.
הפינק ליידי של הבאטלר הוא שילוב מושלם של ג׳ין, קלבדוס, גרנדין וחלבון ביצה. הוא נשאר בצבע ורוד לוהט, אבל מקבל התאמה לחיך הישראלי במינונים: שילוב של ג'ין קליל מול קלבדוס קלוי ואדמתי ואיזון בין הגרנדין המתוק ללימון החמוץ. הבר החדש של אריאל לייזגולד ממוקם בחדר מסתורי בנבכי הבל בוי, אבל לגברים כבר אין צורך להתחבא כשהם רוצים ליהנות מהורוד-ורוד הזה.
לא לפספס // הפונץ', אותו קוקטייל קלאסי, עשיר ומבושם מ-1882, מוגש בבאטלר בכוס חרסינה עדינה ששולחת אותך 200 שנה אחורה ומגיע עם סיפור מעניין על לוויתן – אל תשכחו לשאול.
באטלר [בתוך בל בוי, מלון ברדיצ'בסקי]

גברים, אתם לא חייבים להסתתר בנבכי הבל בוי עם הדרינק הורוד שלכם | צילום: אנטולי מיכאלו

מרטיני // סרווסריה

על בסיס ג׳ין או וודקה, בתוספת מסורתית של זית או של בצלצלי פנינה, למרטיני קלאסי (מלוכלך) היה תמיד סקס אפיל שלא דהה ולא לרגע ואיגד תחתיו קהל מעריצים שסירב לשחרר.
אין מקום שלא יגיש לכם מרטיני אם תבקשו אבל לא תמצאו הרבה מקומות שמתייחסים אליו בחרדת קודש כמו הסרווסריה – הבר הספרדי בבן יהודה, שמתפאר בתפריט מרטיני ובמעל 50 סוגי ג׳ין שנותנים חוויה שונה בכל מרטיני שתשתו.
"מרטיני סרווסריה" משלב ג׳ין, לילט לבן שמרכך קצת את החדות של הג׳ין, ביטר אורנג׳ וזיתים התוצאה היא מרטיני משובח, חזק, אלכוהולי ובועט עם מליחות עדינה וניחוח הדרי.
מה עוד לשתות // ג׳ין וטוניק כמובן, בלאדי מרי מהטובים בעיר ונגרוני מיושן.
סרווסריה [בן יהודה 48]

מרטיני, סקס אפיל על-זמני

סזראק // פרנץ' 57

הסזראק הומצא סביב שנת 1800 על בסיס קוניאק בשם סזראק שהשילוב עם הביטר הפך אותו לפופולרי ביותר, ומי אנחנו שנתווכח- זה אכן טעים. הגרסה היותר מוכרת שלו היא מויסקי שיפון שהחבר׳ה בניו אורלינס יצרו ושאר העולם אימץ. בלואיזיאנה יש תחרות מיוחדת לסזראק הטוב ביותר, אבל גם הבר הכי סליזי יידע להכין לכם סזראק משובח.
בפרנץ' 57, המביא את תרבות השתייה והאוכל הסוערת של ניו אורלינס לצומת הרחובות אלנבי ברנר, יצרו תפריט שחור וסודי שכולו קוקטיילים מרירים למביני עניין בלבד. אחרי שתחתמו על המסמך הסודי תוכלו להגיע אל ה״סזראק ביטר״- ורסיה אפלה ומענגת לסזראק הקלאסי. עושר של ברבן ושילוב של פרנה ברנקה, אמארו מונטנגרו, ורמוט אנטיקה וליקר מרסינו יספקו לכן צלילה לעולם של בלוז שחור מלטף גדוש בעשבי תיבול ומרירות קליפות הדר. בהחלט אחד הטובים
לא לפספס // כמעט הכל בתפריט השחור
פרנץ' 57 [ברנר 2]

אל תפספסו את התפריט השחור | צילום: תומר יפת

בלאדי מרי // בוטניקה

אם בטיסה לניו יורק או בבראנץ' של בוקר, מתברר שמכל הקוקטיילים – אנשים לוקחים את הבלאדי מרי שלהם הכי ברצינות.
שבוע של סיבובים ותשאולים גילו לנו שיש בתל אביב לא מעט גרסאות מענגות לבלאדי מרי: בצ׳יקטי הוא על בסיס טקילה, לסרווסריה יש גירסה ירוקה ולוהטת, בהוטל מונטיפיורי ובאימפריאל נצמדים לקלאסיקה ובבסטה מגישים את הגירסה האלמותית של יועזר. אבל משהו בגרסה של הבוטינקה – אותו בר נסתר ודי חדש בירקון – תפס אותנו ואולי לא נוכל להצהיר שהוא הכי טוב אבל הוא בהחלט אחד המתוחכמים והטעימים.
Yellow Mellow, גרסת הבוטניקה לבלאדי מרי, מבוסס על יין ריזלינג שמחליף את הוודקה ועגבניות שרי צהובות, עדינות ולא משתלטות עם קולורבי. אליהם מצטרפים כמה סוגי צ׳ילי ותערובת סודית של עשבי תיבול שאין לגלותה וטא דא! להלן בלאדי מרי סמיך ועשיר בטעמים קצת פרחוניים אבל מפתיעים.
לא לפספס // The Black Pearl משקה אפל ושחור על בסיס וויסקי שיפון, סמבוק שחור, סירופ דבש וג‘ינג‘ר עם קצף סמבוק ואשכוליות ואת ה- Paid In Peanuts – שילוב מטורף של וויסקי ברבן מושרה בחמאת בוטנים עם ורמוט איטלקי וקציפת תפוח- מייפל
בוטניקה [הירקון 78]

כן כן, מדובר בלאדי מרי. אל תתנו לצבע לבלבל אתכם | צילום: דנה כספי