זמן אוויר: סיור בין חמישה ייקבים בגליל המערבי

אשקר

ממרפסת ביתם החמים של אמירה וניעמי אשקר הממוקם במעלה כפר יאסיף ובקצהו הדרומי־מערבי, נשקפים דונמים רבים ומרהיבים של מטעי זיתים שבהם גדלים פירות בעיקר מזן סורי. בקומת המרתף של הבית בן שלוש הקומות ממוקם היקב שבבעלותם, שהוקם לפני כעשר שנים, מייצר כ־17 אלף בקבוקים בשנה וזוכה להצלחה במסעדות תל אביביות נחשבות (בהן הבסטה, טוטו, ברוט, דוק וצפון אברקסס). היינות מיוצרים לפי תפיסות העולם הישן, באופן טבעי, עם התערבות מינימלית בתהליך – והם קשורים קשר הדוק לסיפורו של היישוב הערבי־נוצרי איקרית. משפחת אשקר היא מעקורי איקרית ("נשוב לשם יום אחד", מבטיח ניעמי), הענבים שמהם עשוי היין הם מאזור איקרית ותווית היקב היא תמונת שחור־לבן של הכפר טרם הריסתו ב־1948; "היא צולמה על ידי יהודי ב־1932 ונמצאה 40 שנה מאוחר יותר", מסביר ניעמי בשקט מהפנט ומוזג לנו קברנה סוביניון עמוק ועוצמתי מבציר 2013.
יין מומלץ – אשקר, Doe'r 2014: בלנד של קברנה סוביניון, מרלו וסירה, עם ריחות גליליים אופייניים של עשבי תיבול טריים ויבשים, פירות אדומים, קפה ומחטי אורן. למרות ההשפעה הבולטת והמרירה של היישון הארוך בעץ, הטעמים הרמוניים והסיומת ארוכה ומתובלת (110 ש"ח).

קשר הדוק לסיפורו של היישוב הערבי־נוצרי איקרית. יקב אשקר. צילום: אנטולי מיכאלו

יקב אשקר, כפר יאסיף, 5484016־054

יפתחאל

בכניסה ליקב יפתחאל שבאלון הגליל נטוע כרם קטן וסימבולי של ענבי קברנה, מרלו, שיראז וסנז'ובזה. "זה רק בשביל להיכנס לאווירה", מסביר הבעלים צביקה אופיר, "הכרם הגדול יותר נמצא ליד מחלף זרזיז, על כביש 77". אופיר הוא בכלל דבוראי, דור שני ליצרני דבש, וזה מקור הפרנסה העיקרי שלו (המותג שלו, דבש אופיר, מתמחה בדבש מאזורים שונים בגליל; נסו את דבש השיזף המצוין). בחיידק היין הוא נתקף כשהגיע עם משפחתו לאלון הגליל ב־1984. "חיפשתי לעשות כאן משהו עם שורשים לאדמה, אז נטענו כרמים – תחילה עם ענבי מאכל ובהמשך עם ענבי יין. במשך שנים מכרתי ענבים לאנשים אחרים. יום אחד אמרו לי: 'הענבים שלך טובים, למה שלא תעשה יין בעצמך?' אמרתי: וואלה, ננסה. ב־1999 זה קרה. עד אז אפילו לא שתיתי יין, אבל מהרגע שהג'וק נכנס בי, הוא לא יצא".

הג'וק הזה גרם לו להקים מבקרים קטן בבקתת עץ אלון קסומה שנבנתה במקור ב־1840 בהרי האפלצ'ים שבארצות הברית על ידי מהגרת סקוטית (היא פורקה והובאה לארץ על ידי יהודי שרצה עלייה) ולייצר כ־5,000 בקבוקים בשנה – הכל בעבודת יד, תוך התמחות ביינות זניים שעשויים 100 אחוז הזן. "הרעיון הוא להראות מה הכרם יודע לעשות ולא מה אני יכול לעשות עם היין", הוא אומר. מלבד שבעה יינות זניים מייצר היקב יין לבן אחד (רוסאן), רוזה וקת פורט, "בשביל העניין", צוחק אופיר.

יין מומלץ – יפתחאל, מרסלאן 2016: השם מרסלאן החל להופיע בשנים האחרונות על תוויות של יקבים מסחריים במסגרת החיפוש שלהם אחרי זנים ים תיכוניים. המרסלאן של יקב יפתחאל הוא ניסיון יפה להתמודד איתו בקנה מידה קטן. יין בשל, מחוספס ולא מאוד מאוזן אבל עם הרבה אופי (105 ש"ח).

יינות זניים, יקב יפתחאל. צילום: אנטולי מיכאלו

יקב יפתחאל, אלון הגליל, 9861466־04, 2824644־052

כישור

כישורית הוא יישוב קהילתי קטן ויפהפה השוכן על רכס הגליל המערבי העליון, מקום משכנם של כ־170 בוגרים בעלי צרכים מיוחדים. המפעל החשוב הזה שהוקם לפני 20 שנה – כמובן לאחר מסע ביורקרטי מפרך – על ידי שוקי לוינגר ויעל שילה, מונה 12 ענפי תעסוקה שונים, בהם גן ירק, דיר עזים ומגבנה, מאפייה, כרם ויקב – כישור.

ב־2007 ניטעו על אדמת קיבוץ כישור הכרמים הראשונים במטרה לייצר יין בוטיק. כעבור שלוש שנים, עם הבציר הראשון, נחנך היקב, והיום הוא מייצר 55 אלף בקבוקים בשנה בשתי סדרות יין עיקריות: סדרת כרם כישור (לבן יבש, רוזה, סירה ואדום) וסדרת כישור Savant (אדום, ויונייה וריזלינג). בכל יום שישי האחרון בחודש נערך במרכז המבקרים של היקב בראנץ' (קצת מאכזב חייבים לומר) שבו מוגשות מנות, מוצרים ומאפים מהמשק האוטרקי־אורגני של הכפר.

יין מומלץ – כישור, ריזלינג 2017: הריזלינג של כישור מוותר על הניסיון להגיע לעומקים ולמורכבויות שמאפיינים את הזן לטובת קלילות ורעננות. יש לו ריחות מאופקים של פירות לבנים טריים, תפוחים ירוקים ופרחים, טעמים מעודנים וסיומת חמצמצה. לקרר כמו שצריך ולשתות בלגימות גדולות (100 ש"ח).

קלילות ורעננות. יקב כישור. צילום: יח"צ

יקב כישור, כישורית, 9085198־04

לטם אורגני

לטם הוא אחד היקבים האורגניים היחידים בישראל. הוא הוקם ב־2002 על ידי איש ההייטק יניב קמחי ביישוב מעלה צביה שליד כרמיאל. ב־2009 הוא עבר ליישוב לטם, ובמהלך השנים הצטרף אליו היינן יונתן קורן, בוגר המסלול ללימודי יין במכללת אוהלו. השניים מייצרים כיום קצת יותר מעשרת אלפים בקבוקי יין בשנה, מכרם למרגלות הר מירון שבו הם מגדלים בשיטות אורגניות ענבי קברנה סוביניון, קברנה פרנק, שיראז, נביולו, פטי ורדו וסוביניון בלאן. הגישה הלא שגרתית שלהם לעשיית יין ממשיכה ביקב, שבו מושמעת ליינות מוזיקה במהלך תקופת היישון מתוך ההנחה שהיין מקשיב ומגיב לאנרגיות המוזיקליות. תחת התוויות של לטם מוצעים, נכון לרגע זה, שמונה יינות (רוזה, לבן, ארבעה יינות זניים ושני בלנדים). הם אמנם לא מאוד אחידים ברמתם, אך מצד שני אין מי שיטעם אותם ליד המנות המעולות שיונתן מכין למבקרים ביקב, אל מול הנוף הגלילי שנשקף ממרפסת היקב, בלי לרצות לקחת איתו בקבוק או שניים הביתה.

יין מומלץ – לטם, נביולו 2014: נביולו, הזן שמזוהה עם היינות הגדולים של פיאמונטה, גדל, כך מתברר, גם במזרח התיכון. הנביולו של לטם הוא יין בשל, עם מעט ריחות של פרחים ועשבי תיבול, חמיצות בולטת, מרקם מחוספס וסיומת עוקצנית (70 ש"ח).

יקב לטם אורגני, אזור התעשייה לטם, 6214972־04

שטרן

בתערוכות היין שעליהן הוא לא מוותר קשה מאוד לפספס אותו בין השאר מפני שהוא ג'ינג'י ענקי, וכי הוא לא מפסיק לחייך. ג'וני שטרן, שעלה מארגנטינה בתחילת שנות ה־70 ושיחק כדורסל בנבחרת הנוער של ישראל, התחיל לעשות יין בבית לפני כ־30 שנה ולמד לעשות יין גם במכללת תל חי, הקים בשנת 2004 את היקב הנושא את שמו בקיבוץ תובל. כיום הוא מייצר בסביבות 25 אלף בקבוקי יין בשנה מכרמים בגליל העליון וברמת הגולן. המון יינות יש בקטלוג של שטרן: חמישה אדומים זניים, שלושה בלנדים אדומים, לבן ורוזה. יהיה מי שיאמר שזה קצת יותר מדי תוויות בשביל יקב בסדר גודל כזה, אבל את שטרן, שמעורב אישית בכל הצדדים של עשיית היין, זה לא ממש מעניין. הוא מנהל את היקב בדרך שלו ועושה, ברוב מהמקרים, יינות טובים, מוצקים ובשרניים, וחלקם אפילו מביא הביתה מדליות מתחרויות יין בארץ ובעולם.

יין מומלץ – שטרן, קברנה פרנק 2015: ריחות של פירות אדומים בשלים, טבק, עלים יבשים ועשבי תיבול מובילים ליין מוצק מאוד, על גבול האגרסיביות, עם חמיצות גבוהה, מרקם קשוח, טעמים עשירים ומתובלים וסיומת ארוכה, מרירה מתוקה שתלך מעולה עם בשר צלוי (100 ש"ח).

בדרך שלו. יקב שטרן. צילום: אנטולי מיכאלו

יקב שטרן, קיבוץ תובל, 3034361־054