הפוך בצרפתית: כך תכינו טארט טאטן

טארט טאטן אפרסקים של רן שמואלי. צילום: אנטולי מיכאלו; סטיילינג: אינה גוטמן
טארט טאטן אפרסקים של רן שמואלי. צילום: אנטולי מיכאלו; סטיילינג: אינה גוטמן

קרמול, סידור, אפייה והיפוך — הטארט טאטן, שהתחיל כטעות של טבחית צרפתייה, הוא אחד המאפים הטריקיים בקונדיטוריה

15 ביוני 2017

אולי אני טיפוס חרדתי, אבל בכל פעם שאני הופכת טארט טאטן ליבי מחסיר פעימה. לכאורה מדובר בטארט פשוט עם קלתית של בצק פריך ותפוחים בקרמל, אבל בפועל יש בו המון דברים שיכולים להשתבש: הקרמל מתבשל יותר מדי, הבצק נקרע או גרוע מכל: המבנה כולו מתרסק על הצלחת תוך שהוא מותיר מזכרת של שפריץ קרמל דביק על ארונות המטבח ועל הבגדים. לעומת זאת כשמצליחים, זה שווה את כל החרדות: מרימים את הצלחת מהעוגה ההפוכה ומגלים טארט יפהפה, שזוף בקרמל בוהק, יצירה שיכולה לפאר ויטרינה של פטיסרי בפריז.

איך מגיעים לרגע הזה? מתאמנים קצת, לומדים מטעויות של אחרים (שלי למשל) ועוקבים אחרי שבעה כללי ברזל (בהמשך). עד מהרה תתאהבו ברעיון ותגלו עולם שלם של טאטֶנים, חלקם אפילו פשוטים יותר. תגלו, למשל, שאפשר להחליף את התפוחים בפירות אחרים שלא דורשים בישול כמו בננות או עגבניות; שאפשר להכין טאטן מלוח, שאפשר להמיר את הבצק הפריך בבצק עלים או בפילאס ואת התבנית הגדולה — בתבניות אישיות, שהרבה יותר קל להפוך.

המתכון המלא לטארט טאטן

כל המתכונים לטארט טאטן

טארט טאטן. צילום: דן פרץ | סגנון: עמית פרבר
טארט טאטן. צילום: דן פרץ | סגנון: עמית פרבר

טארט טאטן – 9 דברים שצריך לדעת

  1. התבנית חייבת להיות נמוכה כך יפחתו הסיכויים שהטארט ייקרע כשתהפכו אותו. הכי טוב: מחבת עם ידית חסינת חום, שגם משמשת לקרמול הסוכר ולבישול התפוחים. אין לכם מחבת כזו? מקרמלים את הסוכר בסיר נפרד ולפני הוספת התפוחים מעבירים לתבנית נמוכה ולא מתפרקת (אחרת הקרמל נוזל). בשני המקרים חשוב לכסות את התפוחים ברדיד אלומיניום או במכסה.
  2. הקרמל מחזיק את המלית ונותן את הטעם המתקתק הייחודי ואת המראה המשובב של הטארט. הסכנה הכי גדולה — שהוא יתבשל יותר מדי ויתן לכל הטארט טעם מריר. איך נמנעים מזה? מוסיפים לסוכר מעט מים, שמסייעים להמסה אחידה ומונעים מהקרמל להיחרך. אם צבעו של הקרמל הופך כהה מדי ואתם מריחים סוכר שרוף, סימן שבישלתם יותר מדי וצריך להתחיל מהתחלה.
  3. בישול או אפייה? אפשר לבשל את התפוחים במחבת עם ידית חסינת חום או לאפות בתבנית, ולכל אחת מן השיטות יתרונות משלה. הבישול במחבת מבטיח ניצול מכסימלי של הקרמל ובישול של התפוחים בקרמל עצמו ולא באדים. מאידך אפייה בתנור מבטיחה פיזור חום אחיד יותר. בכל מקרה בשתי השיטות חשוב להקפיד על כלל ברזל אחד: מכסים את התבנית או המחבת ברדיד אלומיניום, כדי שהחום לא יברח.
  4. המלית הקלאסיקה היא, כמובן, תפוחים, אבל כמעט כל פרי וירק יכולים להתאים. אם מדובר בירקות או פירות רכים יחסית כמו בננות או עגבניות, אין צורך לבשל אותם בתוך הקרמל. לטאטנים המלוחים אפשר להוסיף גבינות, עשבי תיבול ואפילו בשר מעושן. חשוב לצנן את המלית לפני שמכסים אותה בבצק, כדי שהחום לא ימֵס את הבצק.
  5. הבצק במקור פריך, אבל גם בצק עלים או פילאס יעשו את העבודה. את שלושתם קונים מרודדים, כך שבזמן ההכנה נותר רק לקרוץ דסקית בגודל המתאים, לחורר בכמה מקומות במזלג ולאפות. אם לא אופים מייד, שומרים את הדסקיות המוכנות במקרר ממש עד רגע השימוש. אל תשכחו להפשיר בצק עלים או פילאס הפשרה איטית במקרר בלילה שלפני השימוש.
  6. זמני האפייה זהים בכל הבצקים: 20 דקות לכלים אישיים בקוטר 10 ס"מ ו-35 דקות לתבנית גדולה בקוטר 24 ס"מ. רק הטמפרטורה משתנה: בצק פריך אופים ב-180-170 מעלות, בעוד בצק פילאס ובצק עלים אופים ב-200-180 מעלות.
  7. בתום האפייה מצננים כ-15 דקות לפני שהופכים את הטארט גם כדי שהקרמל הרותח לא יתיז וגם כדי שיתייצב ויחזיק טוב יותר את המלית.
  8. הכנה מראש טארט על בסיס בצק פריך אפשר לאפות עד יומיים לפני ההגשה וטארט על בסיס בצק עלים — עד יום לפני. בשני המקרים מאחסנים הפוך (כשהבצק למעלה), כי מרגע שמחלצים את הטארט מהתבנית הבצק נרטב ומאבד מפריכותו. לפני ההגשה מחממים את הטארט קלות, מצננים ורק אז הופכים.
  9. רוצים ללכת על בטוח? טארט אישי יותר קל לחילוץ מטארט גדול ומצריך זמן אפייה קצר יותר.

טעות משמחת

הדעות חלוקות לגבי השאלה מי משתי האחיות, שניהלו את מלון Tatin בחבל סולאנג' שבצרפת, אחראית לעוגה המפורסמת, אך יש הסכמה, שלידתה היתה כרוכה בתאונה. לפי הגרסה הרווחת בשנת 1889 התכוונה סטפני טאטן, שפית המלון, להכין טארט תפוחים מסורתי עם תפוחים מבושלים בחמאה וסוכר, אבל שכחה את התפוחים על האש. כשהריחה שהם נשרפים, כיסתה אותם מהר בבצק כדי לקרר אותם והכניסה את המאפה כולו לתנור. לפי גרסה חלופית דווקא קרולין טאטן היא זו שקרמלה ובישלה טארט הפוך בטעות. כך או כך, אורחי המלון אהבו את התוצאה, ומשגיאה מצערת היא הפכה למנת דגל. האחיות טאטן מעולם לא ביקשו לעצמן את הפרסום, לא כתבו מתכון מסודר ולא הפיצו את שמה של העוגה. היא קיבלה אותו מ"נסיך הגסטרונומים", מוריס אדמונד סאיאן, שנודע בשם העט קורננסקי ונחשב לסופר הגסטרונומי המפורסם ביותר בצרפת במאה ה-20. בתחילת שנות ה-30' היא צצה בתפריט של מסעדת "מקסים" הפריזאית בבעלותו של לואי וודאבל, שטעם אותה כילד והתמכר.