סל וחומר
כרובי משפחה
כיום כבר אפשר למצוא מרבית מבני משפחת הכרוב לאורך כל השנה, אבל רינת צדוק סבורה שבעונתם המקורית הם נפלאים אפילו יותר, ומוכיחה זאת עם שלל מתכונים לעונה הקרה
משפחת המצליבים היא משפחה מיוחסת וענפה במיוחד. היא משגשגת בעונה הקרה, ובקרב בני משפחתה אפשר למנות תפרחות כמו הכרובית או הברוקולי, גבעולים מעובים כדוגמת הקולרבי, שורשים כמו הלפת וגם, כמובן, עלים – הלוא הם הכרובים המככבים במטבחים מסורתיים רבים מסביב לעולם, נאים, כבושים, מבושלים או צלויים.
הקונוטציה הראשונית כשחושבים עליהם היא הכרוב הלבן או הסגול, אך בפועל זו קבוצה מגוונת במיוחד: כרוב הניצנים גדל על גבעולים עבים וזקוק לקור רב ולכן מתקשה להתאקלם בארץ; כרוב הסאבוי מרובה עלים עבים ומחוספסים המסודרים בצפיפות גדולה וצבעם כהה; הכרוב הערבי, המכונה מלפוף על שם הממולאים שמכינים ממנו במטבח האזורי, הוא כרוב בהיר, פחוס וגדול; יש גם קייל, המונה שישה־שמונה סוגים שונים לפחות, כרוב סיני ועוד.
הכרוב נחשב לירק מקרר המרגיע גירויים ומשכך כאבים, ונוסף על כך – עשיר בתכונות בריאותיות רבות כגון כמות גבוהה של ויטמין C, ויטמין K ומינרלים שונים. כדי למצות את הפוטנציאל הבריאותי הרב שלו רצוי לאכול את הכרוב כשהוא טרי, כבוש או מוקפץ קלות. ואיך בוחרים כרוב ראוי? חשוב לבחור אחד שעליו טריים, מבריקים ופריכים וכזה שמשקלו כבד – סימן לכך שהוא מלא בנוזלים, משמע טרי ונקטף לאחרונה. בבית רצוי לשמור את הכרוב במקרר, עטוף בניילון נצמד, עד שלושה שבועות.