החזרה הביתה

בכל הכתבות שפרסמתי, ניסיתי לצייד את הקוראים בכלים שימנעו טעויות בדרך לכיכר לחם טובה. התעכבתי על כל אחד מהשלבים בתהליך: הכנות מקדימות, לישה, תסיסה, חלוקה למנות, עיצוב, תפיחה, חריצה, אפייה וצינון. ניג'סתי לכם עם ירידה לפרטים עד לרמת הגרם, למרות שידעתי שזה עלול לעצבן את "אנשי הכוסות-כפיות".

עכשיו, אני מניח לרגע בצד את פרויקט הלחם הגדול וחוזר אל האוכל מהבית, כזה שמודדים בכוסות ובכפיות. ואפילו שחם, ואפילו שרוצים להידחק לבגד-ים ויוון זה כאן, פתאום עכשיו, פתאום היום, נכין סמבוסק.

במתכון של הסמבוסק לא תמצאו גרמים, נשבע. כשדיברתי עם הדודה שלי, סוהם, והזכרתי את המילה "כמויות" היא חוותה כנראה חירשות זמנית. מה שאילץ אותי להפוך לרגע לילדה בכיתה ו' שיושבת בשורה הקדמית בכיתה וכותבת כל מה שיוצא למורה מהפה. אז לא שורה הקדמית אלא הליכה אחרי דודה סוהם עם פנקס תוך תיעוד קפדני של כל מה שהיא מכניסה לקערה (וניסיון לתפוס גם כל זיכרון, צחוק ובכי שהעלתה תוך כדי ההכנה) רק כדי להביא לכם מתכון מסודר עם שלבי הכנה וכמויות כמו שצריך.

מה שגוזל זמן במתכון הזה הוא דווקא לא הבצק אלא החומוס. בבצק אין שמרים, אין התפחה והוא ידידותי למשתמש. בסופו של דבר המתכון הזה נורא פשוט. כל כך פשוט שנלחצתי, אולי שכחתי משהו לעשות. זינקתי בפראות לכאן ולשם כמו שחקן פוטבול סכיזופרני, ועל מה? על לא מאומה. למען הסדר הטוב, נחלק את ההכנה לשלוש: הטיפול בגרגרי החומוס, הכנת המילוי והכנת הבצק.

החומוס: אני הכנתי את הבצק מגרגרי חומוס מסוג "הדס. למה? לא יודע, לא מבין בזה. הם היו קטנים בהשוואה לאחרים וזה נראה לי הגיוני שהם יותר טובים. חוצמזה הם גודלו בארץ וזו סיבה מספיק טובה.
את גרגרי החומוס משרים למשך 24 שעות בהרבה מים. את המים יש לרענן 3-4 פעמים. לא צריך סודה לשתיה. כמו שאני לא משתגע על קיצורי דרך בלחמים, כך גם בשאר מאפים או מאכלים זה מיותר בעיני.

המילוי: כשמכינים את המילוי חשוב לזכור שהמטרה היא לקבל  גרגירים במרקם נגיס – אנחנו לא מכינים ממרח חומוס שבשבילו צריך גרגרים רכים ומלטפים שממש כמעט ומתפרקים, למילוי של הסמבוסק צריך כשעה וחצי של רתיחה.

הבצק: זה בצק שמעדיף לישה ידנית. אז תנו למיקסר לנוח היום, זמן הלישה לא ארוך – עוצרים כשהבצק חלק, נעים למגע ולא דביק. אם הוא דביק מעבירים למשטח עבודה מקומח קלות ומעבדים מעט. זה יסתדר. אחרי הלישה צריך לתת לבצק לנוח לפחות חצי שעה כדי שיהיה קל למילוי ובעל מרקם טוב אחרי הטיגון. הבצק נעים בצורה בלתי רגילה כך שאין צורך לקמח במהלך הלישה והמילוי, אתם יכולים לשמן את הידיים אם אתם מרגישים צורך. כל שתרדדו את הבצק דק יותר הסמובסק יהיה קליל יותר. 

למתכון: סמבוסק בטוואה עיראקי