רביבה אהובתי: נוף עתאמנה אסמעיל במחווה לרביבה אפל ז"ל

פעם המדור שלי שונה מכל המדורים שהיו עד כה. הוא אישי וקרוב מתמיד – מדור געגועים לחברות עמוקה שכבר איננה והיא חסרה לי מדי יום.

ההיכרות שלי עם רביבה אפל ז"ל החלה לפני שש שנים. היא נמנתה עם צופי התוכנית "מאסטר שף" וביקשה מדורית גבירצמן, עורכת התוכנית, ומעדי בנדן, המפיק הקולינרי, שיכירו בינינו. קבענו פגישה ברביבה וסיליה עוד לפני שהבנתי עם מי אני נפגשת. כשראיתי אותה רעדו לי הברכיים. סיפרתי לה שאני מעריצה גדולה שלה ושהספר שלה רוב הזמן אצלי על השיש ולא על המדף. בתוך דקות אחדות שקענו בשיחה ולא ראינו ולא שמענו אף אחד מסביב. דיברנו המון על העבר שלי ושלה כביולוגיות, על קונדיטוריה ערבית, על פטיסרי בפריז, על הילדים שלי ושלה ובעיקר על החיים. הייתה זו תחילתה של ידידות עמוקה. מאז היא ליוותה אותי בכל החלטה שהייתי צריכה לקבל, על כל צעד שעשיתי היא רצתה לשמוע, רצתה לעזור ובעיקר – להיות שם לצדי.

פלורנטין שומשום וקצח של נוף עתאמנה אסמעיל ומיכל פינקלמן. צילום: דניאל לילה

העברנו שעות יחד במטבח של רביבה וסיליה, ולימדתי אותה למשל להכין מעמול. עמדנו וצבטנו מגשים בהנאה גדולה תוך כדי סיפורים על העבר ועל העוגות שאפתה בתחילת דרכה מהבית. דבר לא נעלם מעיניה בזמן צביטת המעמול: היא ראתה את המלחייה הריקה בשולחן בפינה, את הפרת הסדר המופתי של ויטרינת המאפים או את הבעתם של הלקוחות כשהם נגסו במה שהוגש להם. היא אהבה לעבוד, אהבה את המקום שלה והייתה גאה בכל פרט ופרט בעסק שהיא בנתה והרחיבה במשך השנים.

הכינו בעצמכם קינוחים צרפתיים לבנטיניים:

פלורנטין שומשום וקצח

מנדיאנטים של כנאפה

פריז ברסט ממולא קרם קפה והל עם תמרים

פחזניות מלבי עם מי ורדים

טארט תפוזים וסולת

עוגת גבינה בקלאווה

המתוקים ליוו את החברות בינינו כחוט השני; פעם יצאנו יחד לטיול בירדן ואכלנו בקונדיטוריות הכי טובות בעמאן, ואני לא אשכח את המקרונים שהייתה מביאה לי כל הדרך מפייר הרמה בפריז והחזיקה אותם בשקית ביד כדי שלא יישברו בטיסה. הייתה לנו עוד תוכנית לסייר בקונדיטוריות בפריז, לקנות המון קינוחים, לקחת אותם איתנו לחדר במלון ולטעום את כולם. אפילו הצחוק שלנו על התוכנית הזדונית הזו עדיין מהדהד בראשי. צללנו לא פעם לפנטזיות על חיבורים בין פטיסרי ערבי לצרפתי – החיבור בינינו טבעי כל כך, אז למה שהקינוחים האלו לא יתחברו גם באופן טבעי?

מנדיאנטים של כנאפה של נוף עתאמנה אסמעיל ומיכל פינקלמן. צילום: דניאל לילה

ליקום היו תוכניות אחרות, לצערי. לא זכינו לעשות את הטיול המדובר ולא זכינו להכין קינוחים ערביים־צרפתיים יחד, אבל לכבודך, חברה אהובה שלי, חברנו אני ומיכל פינקלמן מבית הספר לבישול "דנון" ויצרנו פרויקט כמו שחלמנו. מיכל, המכירה את רביבה עוד מילדותה, למדה בכלל בישול והייתה טבחית כמה שנים עד שבסוף עשתה הסבה והצטרפה בשנת 2002 לצוות של רביבה וסיליה, שם היא עבדה במשך עשר שנים בתור מנהלת הקונדיטוריה.

פריז ברסט ממולא קרם קפה והל עם תמרים של נוף עתאמנה אסמעיל ומיכל פינקלמן. צילום: דניאל לילה

רביבה, קראתי את כל ההתכתבויות שלנו עכשיו. ההומור שלך, שכנראה מעטים זכו להכיר, התמונות של הנכדים והילדים, ברכות החג, ההמתנות מורטות העצבים לתוצאות הבדיקות שלך, החיבוק והתמיכה שנתת לי אחרי שנפטר אבי, הארוחות אצלך בבית, ימי ההולדת, הבדיחות שלך על האופי הפולני שלי. אני רק רוצה שתדעי שעל אף הכאב העצום שבפרידה, אני מודה בכל יום על הזכות שנתת לי בלהיות החברה שלך ומקווה שתהיי גאה במה שיצרנו לזכרך, רביבה אהובתי.