כרם יפתח של הרי גליל. צילום: עמית גירון
כרם יפתח של הרי גליל. צילום: עמית גירון

בהרי גליל, יקב הבר קיימא המוביל בישראל, מאמינים שענבים בריאים יותר, באדמה בריאה יותר, יניבו יין טוב יותר, שהולך עם הטבע ולא נגדו

4 ביוני 2019

"יש לנו אחריות בעולם הזה, לעצמנו, לסביבה, לילדינו. הקיימות היא לא רק ססמה, היא דרך חיים. זאת תפיסת עולם. אני כבר לא רוצה אחרת", אומר מיכה ועדיה, היינן הראשי של הרי גליל, היקב המסחרי הראשון בישראל ששם על השולחן – ולאחרונה גם על הבקבוקים עצמם – את נושא הקיימות. ההגנה על ערכי הטבע והסביבה הפכה בעשורים האחרונים לנושא המועדף על לא מעט תאגידים גדולים, שלפעמים מתקשים ליישם את האג'נדה במלואה, אולם יקב הרי גליל עושה זאת הלכה למעשה.

חמישים אחוז מהכרמים לא מרוססים בחומרי הדברה נגד עשבייה כרם מקיים של הרי גליל. צילום: עמית גירון
חמישים אחוז מהכרמים לא מרוססים בחומרי הדברה נגד עשבייה כרם מקיים של הרי גליל. צילום: עמית גירון

החדר הנעלם
את חדר החביות של הרי גליל קשה לראות בעין בלתי מזוינת. הוא מכוסה בשכבת אדמה מבודדת, שמורידה את הטמפרטורה שבו ועל הדרך משמשת בית גידול לצמחייה טבעית. "רצינו שחדר החביות יהיה נעלם. משהו תחום ובנוי אבל פראי", אומר ועדיה. בדרכינו לכרמים של היקב אנחנו חולפים על פני חדר החביות הנעלם, הולכים כמה צעדים על שביל עפר ומגיעים לרחבה מוצלת, מוקפת טראסות אבן מקומיות, שבמרכזה ניצב עץ אלון. "לא היה כאן כלום", נזכר ועדיה, "את כל העבודה, הניקיון והטראסות עשינו בעצמנו. עכשיו אנחנו שולחים לכאן את המבקרים עם בקבוק יין וסלסילות פיקניק. אנחנו משתמשים בפינה הקטנה הזו כדי לחבר בין המטיילים לבין המקום. נקודה ירוקה לעצור בה רגע, חוויה, טעימת כוס יין מרעננת".

מיכה ועדיה, יינן ראשי הרי גליל: "בעבר דיברנו בעיקר על איכות היינות ועל איך מנהלים את המפגש עם הטבע. לאחרונה השיח השתנה. היום שואלים איך פוגשים את הטבע ואיך רותמים את המקומיות לקבלת חיוניות ואיכות לאורך זמן"

הקשר הזה שבין בני אדם לבין המקומות שבהם הם חיים, עובדים ומטיילים הוא אחד מיסודות הקיום של הקיימות. "התחלנו עם דברים ראשוניים כמו טיפול בבור שפכים", משחזר ועדיה כשאנחנו עולים לרכב שלו ונוסעים לכרם יראון. שפכים הם לא הנושא הכי מרגש שאפשר לדבר עליו עם יינן בדרך לכרם, אבל אין מה לעשות: ייצור יין, כמו כל יצור תעשייתי, יוצר שפכים שבהם צריך לטפל. "התחלנו עם מערכת להפרדת נוזלים במקור שהורידה משמעותית את ריכוז השפכים לטיפול, ובנינו מערכת טיהור שמטפלת בכל השפכים עד לרמה שניתנת להזרמה למט"ש (מכון טיהור שפכים) המקומי שבברעם. בהמשך בנינו מערכת לטיהור והיום אנחנו מטפלים בכל השפכים בבית".

יראון לבן של הרי גליל הוא יין שאפשר להתגאות בו

מילון לייננות סביבתית

מערכת החשמל הסולארית הוסבה לכזו שמסוגלת לספק ליקב מים חמים גם בימים מעוננים ולצמצם את צריכת החשמל. מערכת המיזוג והקירור של המפעל שונתה למערכת רזה ויעילה בחשמל, חומרי הניקוי ביקב והחומרים שמשתמשים בהם בתהליכי היצור הוסבו לחומרים ידידותיים לסביבה.

חדר החביות מכוסה בשכבת אדמה מבודדת יקב הרי גליל בקיבוץ יראון. צילום: עמית גירון
חדר החביות מכוסה בשכבת אדמה מבודדת יקב הרי גליל בקיבוץ יראון. צילום: עמית גירון

כחלק מתפיסת הקיימות הכוללת שלו היקב משתדל לרכוש מוצרים משלימים ושירותים נלווים מספקים מקומיים, גם אם הם יותר יקרים. הודות להחלטה הזאת היקב מצמצם את תופעות הלוואי המזהמות של הובלה למרחקים ארוכים, מספק עבודה לתושבי האזור ומחזק את הקשרים הקהילתיים. הוויתור על מחיצות הקרטון שמפרידות בין הבקבוקים בתוך הארגזים הוא עוד פתרון ידידותי לסביבה, וכך גם חביות היין אשר השיק היקב בשנת 2016 שמאפשרות למסעדות למזוג יין לכוסות ברמת טריות גבוהה מתוך חבית נירוסטה לשימוש חוזר – שיטה שמחליפה את בקבוקי הזכוכית ואת הארגזים וחוסכת את כל הפעולות הכרוכות בטיפול בהם.

במקביל לשדרוגים הטכנולוגיים ולפעולות הללו, היקב משקיע גם במשאב האנושי שלו בתהליך מקיף ועמוק. את העובדים ביקב – מעובדי הייצור עד המנהלים – לא היה קשה לגייס למאמץ המקיים; אחרי הכל, מי לא רוצה להשאיר לילדים שלו עולם בריא יותר? הם מפרידים אשפה, מגדלים ירקות במתחם לארוחות העובדים שאותן הם אוכלים על שולחנות מעץ ממוחזר בארוחת הבוקר, מקבלים הדרכות שוטפות בנושא קיימות מגופים מקצועיים, משתתפים בצוותי חשיבה ויוצאים לפעולות משותפות של תרומה לקהילה.

מיכה ועדיה, יינן ראשי הרי גליל: "היסטורית, הפרדנו בין הטבע לחקלאות, אבל היום אנחנו יודעים שכל המגוון הביולוגי בכרם חשוב – מהקרקע, דרך בעלי החיים עד הצמחים השונים הגדלים שם. לכל אחד מהם יש תפקיד"

"כאן", מצביע ועדיה כשאנחנו מגיעים לכרם יראון ועומדים בין שורות הגפנים שמתחילות להתכונן לבציר 2019, תחת השמש הגלילית, "יש המון עבודה". חמישים אחוז מהכרמים של הרי גליל לא מרוססים בחומרי הדברה נגד עשבייה. "צריך לנהל את זה ויש לזה מחיר", הוא מוסיף, אבל כנראה שזה ישתלם לכולנו. המעבר לריסוס באוזון – חומר הדברה ללא תופעות לוואי, שהוא מהלך פורץ דרך וחדשני – צמצם לדברי ועדיה בשמונים אחוז את השימוש בחומרי ההדברה המסורתיים והמגדלים מקבלים אותו בשמחה. "בן אדם השתמש שנים, כל יום, בזרחן אורגני. אתה מאפשר לו לוותר על זה, הוא נושם לרווחה ואני נושם לרווחה", הוא אומר בחיוך.

"יש לנו אחריות בעולם הזה, לעצמנו, לסביבה, לילדינו" מיכה ועדיה, יינן ראשי הרי גליל. צילום: יח"צ
"יש לנו אחריות בעולם הזה, לעצמנו, לסביבה, לילדינו" מיכה ועדיה, יינן ראשי הרי גליל. צילום: יח"צ

סדרת תצפיות וסקר שהוביל היקב בשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע עורך למגדלים היכרות מחודשת עם הצמחייה ובעלי החיים שמקיפים אותם. הסקר מאפשר לכל כורם לדעת אילו ציפורים, יונקים ובעלי חיים אחרים חיים בסביבתו (המטרה הסופית היא להנגיש את הידע הזה לציבור הרחב). "היסטורית", אומר ועדיה, "הפרדנו בין הטבע לחקלאות, אבל היום אנחנו יודעים שכל המגוון הביולוגי בכרם חשוב – מהקרקע, דרך בעלי החיים עד הצמחים השונים הגדלים שם. לכל אחד מהם יש תפקיד, וככל שאתה ער לכל מה שקורה בכרם ולפעולות שאתה עושה, אתה רואה כמה זה מרתק וכמה הכל בטבע הוא חלק מתמונה גדולה, מתוזמנת, חיה וסינרגטית".

מגרש המשחקים
אנחנו נפרדים מכרם יראון, שבמרכזו מבנה אבן ערבי עתיק ויפהפה, וממשיכים לעבר חלקות הגפנים שבחוות מתתיהו הסמוכה. "הסיפור שאנחנו מאמינים בו הוא שהיין מבטא את המקום", מספר ועדיה תוך כדי נהיגה. "בעבר דיברנו בעיקר על איכות היינות ועל איך מנהלים את המפגש עם הטבע. לאחרונה השיח השתנה. היום שואלים איך פוגשים את הטבע ואיך רותמים את המקומיות לקבלת חיוניות ואיכות לאורך זמן".

את העובדים ביקב לא היה קשה לגייס למאמץ המקיים הם מפרידים אשפה, מגדלים ירקות במתחם לארוחות העובדים שאותן הם אוכלים על שולחנות מעץ ממוחזר בארוחת הבוקר, מקבלים הדרכות בנושא קיימות ויוצאים לפעולות משותפות של תרומה לקהילה

חוות מתתיהו, המכונה בפי ועדיה "מגרש המשחקים" של היקב, מאפשרת לו ולצוות שלו להתנסות במועדי נטיעה שונים, בשיטות הדליה מגוונות ובטכניקות חקלאיות נוספות שיאפשרו לו לגדל ענבים בריאים יותר באדמה בריאה יותר ולעשות יין טוב יותר, המשקף את האיכות המקומית באופן מיטבי לאורך זמן, שהולך עם הטבע ולא נגדו.
אחרי כמה שעות של קיימות ביקב הרי גליל, גם הציניקנים הגדולים ביותר ייאלצו להודות שאי אפשר אחרת.