סוגרים מעגל

לאחת קראו אביבית, לאחרת דנה והייתה את עזיזה הצחורה ואת נהריה שנקראה על שם עיר הולדתה, וגם נבחרת מאוד פופולרית של גבינות גרמניות מלאות נוכחות כמו בל פאזה או לימבורגר. "עד תחילת שנות ה-90, על המדפים בישראל היה אפשר למצוא מגוון גדול של גבינות קשות וחצי קשות מתוצרת שטראוס, עם שמות מעוברתים מעלי חיוך כמו אביבית (גבינה בנוסח קממבר), דנה (גבינה צהובה) עזיזה (בנוסח סנט מור), בירנית (בסגנון ברי) ועוד", מספר מוטי סגל, מנהל מחלקת מחקר ופיתוח ארוך טווח במחלבת שטראוס שעובד בחברה זה 43 שנים. "הייצור של הגבינות המיוחדות בשטראוס הלך והתמעט החל משנות ה־70 ונעצר לגמרי בשנות ה־90, בעיקר כי בישראל של אותה תקופה קשה היה להשיג את כמות החלב הנדרשת לייצור גבינות קשות. בשביל לייצר 10 ק"ג גבינה קשה צריך 100 ליטר חלב (!) ואת זה היה מאוד קשה להשיג בהתמדה".

מוטי סגל, שטראוס: "ההיכרות המעמיקה שלנו עם עולם הגבינות והאיכות הבלתי מתפשרת שלנו במוצרים מאפשרת לנו לאצור מגוון גבינות מובחרות מסורתיות מהארץ ומהעולם ולהנגיש אותן לקהל בסופר הקרוב לביתם"

כעת, עם השקת סדרת האנסמבל, שבה ארבע גבינות מיוחדות (קשות וחצי קשות) ממחלבות מתמחות בארץ ובעולם, המשתמשות בשיטות מסורתיות, מתרחשת בשטראוס מעין סגירת מעגל היסטורית. "ההיכרות המעמיקה שלנו עם עולם הגבינות והאיכות הבלתי מתפשרת שלנו במוצרים מאפשרת לנו לאצור מגוון גבינות מובחרות מסורתיות מהארץ ומהעולם ולהנגיש אותן לקהל בסופר הקרוב לביתם", מסביר סגל. בשנה האחרונה ליקטו הגבנים ומומחי הטעם של שטראוס בעבודת אוצרות קפדנית את גבינות הסדרה באירופה (מנצ'גו ספרדית, גאודה הולנדית ופטה יוונית); כולן קיבלו את תו ההגנה האזורית של האיחוד האירופי, מה שמבטיח שהן אותנטיות ונאמנות למסורת הייצור המקומית.
הנציגה הישראלית בסדרה היא כאמור גבינת ענבר, גבינת צאן חצי קשה ממחלבת שירת רועים. "יש בארץ מחלבות ישראליות קטנות שעושות גבינות נהדרות", אומר סגל, "אבל לא תמיד יש להן את הכלים להגיע לכל בית בישראל, אנחנו יכולים לעשות את החיבור ומקווים לצרף לנבחרת שלנו עוד גבינות ישראליות בקרוב".

להנגיש מחדש גבינות איכותיות מחלבת שטראוס בשנות ה-30 . צילום: ארכיון שטראוס