ביצה חייכנית

שלום , קוראים לי ניבה, ואני מומחית להכנת בנטו.
בנטו היא ארוחת טייק אווי שנאכלת מתוך קופסה, וקוראים לה בשם מוזר כזה כי מקורה ביפן. ומייד, כדי לברר אחת ולתמיד את הסוגיה אז לא, לא נולדתי ביפן ומעולם לא בקרתי ביפן.
לזכותי (?) ייאמר שפעם, כשהייתי ילדה, קראו לי יפנית, סינית, נוריקו סאן. היו לי עיניים מלוכסנות כאלה, קצת מוזרות בנוף הישראלי. בכל אופן, כדרכם של ילדים – גדלתי, והמראה האקזוטי נגוז.
טוב, אז אם אני לא יפנית, מה לי ולבנטו? איך הפכתי למומחית בנטו?
בגלל הילדים שלי.
יום אחד (בהיר? אני לא זוכרת) הבנים שלי, אז בני 11 ו-13 באו ובקשו: ״אמא אולי תכיני לנו בנטו?״.
עכשיו, אני כמובן לא ידעתי אז דבר וחצי דבר על בנטו, אובנטו, וכל המילים האלה ביפנית. הבנים שלי, שצופים באנימות (סרטי קומיקס בסגנון יפני), אמרו שראו שם אנשים שהולכים עם קופסאות יפות של אוכל, שקוראים להן בנטו. או אובנטו. כי ככה אוכלים ביפן. מייד אמרתי שאני מסכימה להכין להם את הדבר הזה. איך אמרתם? הא, כן, בנטו.
נו, האמת שלא ידעתי איך עושים בנטו, ומה יש בו, אז פתחתי בתחקיר. בהתאם לכללי עריכת תחקיר מעמיק, סרקתי קודם כל את הרשת. ווואווו סונוורתי מכל הצבעים האלה.
והציורים. זה אמיתי, זה? אמהות יפניות הן כלכך מסורות שהן אשכרה מפסלות ככה באוכל? מה? כל יום?! ״זללתי״ מאמרים על מאמרים, הדפסתי ומירקרתי. מרבית הטורים והרשומות, שנכתבו מן הסתם דרך עיניים מערביות, ציירו אמהות יפניות שנמצאות במלכוד חברתי עמוק, שרויות בתחרות סמויה ותחת ביקורת נוקבת ומתמדת.
אני ממש רוצה לאמץ את זה? אממ… NOT!

לרגע אחד קצת נבהלתי מגודל המשימה שלקחתי על כתפיי, אלא שבמבט שני ומהיר על התמונות, הבנתי מיד שיש כאן פוטנציאל להתחיל להאכיל את הילדים של באופן בריא, קופסאות האוכל המקושטות הכילו המון ירקות. החלטתי לממש את הפוטנציאל (חבל שהמורה למתמטיקה לא רואה אותי). הרעיון להתחיל להכין להם ארוחות בנטו הסתדר לי טוב גם בגלל שתמיד חיפשתי משהו בריא וגם משום שעניין איכות הסביבה הטריד אותי כבר אז, ועצם היותו של הבנטו שרוי בתוך קופסת פלסטיק רב פעמית העניק לו מליון נקודות זכות מראש.
החלטתי ברגע אחד עטוף רומנטיקה וראייה אופטיטמית (אופייני לי) שמקסימום אני אהיה אמא יפנית מטורפת, רק בלי הלחץ החברתי (פייייייייייי.. מזל!), ושאני הולכת על זה. קניתי אצות נורי, ומחצלת גלגול, ושימורים של תירס גמדי. והתחלתי לתכנן. אם יש משהו שאני מקפידה עליו עד היום זה התכנון המוקדם, כנראה שכבר אז זיהיתי שזה מפתח לחיסכון בזמן.
עכשיו אני לוקחת צעד אחד אחורנית כדי להסביר את עומק השינוי התפיסתי שהבנטו הביא אל ביתנו: כשאני אומרת שתמיד רציתי להאכיל את הילדים באוכל בריא, אני מתכוונת לתפיסה שלי מה בריא ומה לא מפעם. כשרציתי אז להאכיל אותם באוכל בריא הייתי קונה איזה גבינה כמו צפתית או גבינה צהובה, לפעמים פסטרמה, לצבע חסה ועגבניות, וגם לחם מלא מהסופר. אז חשבתי שזה אוכל ממש ממש בריא, אבל כמעט אף פעם לא הכנתי ממנו כריך לבית ספר. למה? כי תמיד, תמיד כשהגיע הבוקר הכל היה משתבש: הצעיר לא מוצא את הקלמר, הבכור מתעכב בקימה, הקטנה מבקשת לינוק בדיוק כשכולם הכי צריכים אותי… והנה שוב, אנחנו מאחרים, וכן, אז שוב שמים חמאת בוטנים על הלחם ויאללה לבית ספר.
אז זהו, שאחרי שהתחלנו עם טקסי הכנת הבנטו הכל השתנה. כי יחד עם הבנטו יש תורה שלמה של כמה אוכל יש בארוחה אחת, לפי גילאים, מה ההרכב התזונתי שלה, ובעיקר איך
היא צריכה להראות. וההרגלים הקודמים שלנו לא יכלו להכנס לתבנית הזו.
כאן זה המקום והזמן להודות בכל האמת כולה: הבנטו הראשון שלנו היה די מכוער, ולמרבה הפלצות הוא נעשה בתוך קופסה של גלידת ״קרמיסימו״ (אני מאלה ששומרות קופסאות, איכות סביבה וכל זה, תתרגלו). בכל מקרה, מה שחשוב זה שאז, אחרי שעה וחצי במטבח (בערך) הסתכלנו על שלושת הבנטואים החדשים שנחו להם שם והם נראו לנו כמו הדבר הכי מדהים בעולם. אני, וגם הילדים היינו מרוצים ממש.
בטור שלי, אני הולכת לכתוב לכם הרבה על בנטו, קצת על המשפחה שלי, אני אתן לכם מתכונים ואראה לכם צילומים אותנטיים של דרך הכנה.
אני מצלמת את המנות ואת הדרך בה אני מכינה אותם בטלפון סלולרי, במטבח הפרטי והלא מהודר בעליל בבית השכור בו אנחנו גרים, בלי לעשות סטיילינג. זה חלק מהאג׳נדה שלי, להנגיש את הבנטו להורים.
בעצם ככה אני אומרת: ״כל אחד יכול״.
אנחנו משפחה ממש קונבנציונאלית, לא שאנטי ולא מחבקי עצים, ואני בסך הכל אמא די רגילה (נדמה לי), ואחרי שנתיים וחצי של הכנת בנטו, יום יום אני יכולה לומר לכם בלב שלם – זה
אפשרי, זה חסכוני, זה בריא, זה קל וזה כדאי.
כל הרעיון שלי בכתיבה כאן, ובבלוג שלי, ובדף הפייסבוק שלי, הוא להראות לאנשים שלהכין בנטו זה באמת לא סיפור כזה גדול. ובעיקר אם אתם הורים, ממש כדאי לכם לאמץ את השיטה.
כל הציניקנים שבא להם לטקבק ״איזו אימא מעצבנת, בטח יש לה מלא זמן פנוי בחיים״ מוזמנים להתחיל לתרגל ראשונים!

והיום, הסבר איך להכין ביצה קשה מחייכת, באמת קלי קלות