באחד הערבים החופשיים הסתובבנו בבריסל, ובחלון הראווה של אחת הקונדיטוריות הבחנתי בסלסילה עמוסה בפטריות. אמרתי לעצמי שהבלגים הם עם מוזר – למכור ירקות בתוך קונדיטוריה? אבל מבט מקרוב גילה לי, שמדובר בפטריות מרנג שנראות אמיתיות לאללה. לקראת פסח החלטתי לנסות לשחזר את הקסם בבית, וגם אתם תצליחו ואפילו די בקלות. כל מה שצריך זה קצת מיומנות בעבודה עם שקית זילוף. בפטרייה החמישית כבר תשלטו בטכניקה בלי בעיה.
החומרים טבלת מידות ומשקלות
לקישוט:
אופן ההכנה
1
מחממים תנור ל-120 מעלות.
2
מערבבים חלבונים וסוכר (לא מקציפים). מניחים את הקערה מעל ביין מארי: סיר עם מים רותחים (למים אסור לגעת בקערה), ומחממים על אש קטנה תוך ערבוב מדי פעם, עד שהסוכר נמס והתערובת חמה מאוד למגע.
3
מעבירים את התערובת החמה לקערת מיקסר ומקציפים 10 דקות, עד שדפנות הקערה כבר לא חמות והקצף מבריק.
4
מעבירים את הקצף לשקית זילוף עם פייה רחבה, ומזלפים כיפות בקוטר הרצוי על תבנית מרופדת בנייר אפייה. אם נוצר שפיץ בקצה, משטחים אותו בנגיעה קלה באצבע רטובה במים קרים. מזלפים את בסיסי הפטריות למקלות עומדים (קצת רחבים יותר בבסיס) על תבנית נפרדת. מפזרים מעט אבקת קקאו על שתי התבניות ואופים כשעה עד שעה וחצי, עד שהמרנג מתנתק בקלות מנייר האפייה. מצננים.
5
ממיסים שוקולד בסיר ומוסיפים לו חמאה. מערבבים עד שהחמאה נמסה. מצננים מעט.
6
מורחים שכבה נדיבה של שוקולד מומס על התחתית של כל כיפה, מצמידים את הרגל ומעמידים את הפטרייה על הראש. מרכיבים כך את כל הפטריות ומכניסים למקפיא לקירור של 10 דקות או עד שהשוקולד מתייצב. מעמידים על הרגל ומגישים.
המראה הפטרייתי מתקבל בזכות אבקת קקאו שמפזרים מלמעלה. חשוב לפזר את האבקה לפני האפייה ולא אחריה, כך הקקאו “נדבק” לפטרייה ולא יימרח כשתערמו את הפטריות יחד. מה שעוד תורם לפטרייה להיראות אמיתית הוא שכבת השוקולד המרוחה בתחתית הכיפה. הכי טוב להשתמש בשוקולד מומס מטומפרר, אחרת הוא מאבד מהברק והופך עכור עם הזמן. מתוקף עצלנותי, אני פשוט מוסיפה לשוקולד מעט חמאה. הוא, מצידו, לא מתקשה לחלוטין אלא בקירור. לכן יש לצנן קצרות את הפטרייה לפני ההגשה – ועדיף במקפיא, כי במקרר המרנג עלול לספוח לחות.