מה ההבדל בין סובה לאודון? מדריך למטבח היפני

אודון: אטריות עבות מקמח חיטה עשויות מבצק גמיש. יכולות להיות מוגשות צוננות או חמות במרק.

אוקונומיאקי: משמעות השם ביפנית הוא "מה שאתה רוצה – על האש". מדובר בבלילה מקמח של שורש עמילני וביצים שהופכת על המחבת למעין פנקייק עם מבחר תוספות: ירקות, קלמרי, נקניקים ועוד.

גיוזה: כיסונים מבושלים/ מטוגנים ובבטנם מבחר של מליות, מחזיר קצוץ ועד רכיבים מן הצומח.

דונבורי: פירוש המילה הוא "קערה"; הכוונה היא לקערת אורז עם תוספת (נתח חזיר או עוף, ביצה ועוד).

טאייקי: מעין עוגה יפנית בצורת דג, עשויה קמח חיטה שנהוג למלא בממרח שעועית אזוקי מתוק.

טונקטסו: נתח בשר חזיר עטוף בפירורים ומטוגן; דומה לשניצל.

טמפורה: ירקות, דגים או בשר עטופים בבלילה ומטוגנים בשמן עמוק.

טפינאיקי: שיטת צלייה של בשר, פטריות וירקות על פלטה לוהטת.

יאקיטורי: שיפודים קטנים על הגריל, במקור מכוון לשיפודי עוף.

נאבה: תבשילי קדרה – או ארוחה בסיר אחד.

סאנדו: כריך יפני עשוי מלחם.

סובה: אטריות מקמח כוסמת (בישראל הן בדרך כלל מכילות גם קמח חיטה).

סושי: אורז מוחמץ ודג. המנה באה בצורות רבות, כגון ניגירי (כדור אורז קטן ועליו פרוסת דג) וצ'יראשי (קערת אורז עם תוספות של דג, ירקות, פטריות וכו').

סשימי: פרוסות דקות של דג או בשר נאים.

צוקמונו: ירקות כבושים ומוחמצים המיועדים לפתיחת התיאבון.

קארה רייסו: קארי יפני (דומה להודי רק בטעם עדין ומתקתק יותר) המוגש עם אורז.

ראמן: מנה של אטריות בציר בשר/ דגים מתובל ברוטב סויה או במיסו ובתוספות חזיר ואצות. אמורים לאכול את האטריות תוך השמעת קולות שליקה.

רובאטאיאקי: נתחים (לפעמים על שיפוד) צלויים בגריל יפני מיוחד בצלייה איטית.

שאבו שאבו: הוט פוט – תבשיל של בשר וסויה. לתבשיל המבושל מוסיפים ברגע ההגשה ירקות טריים, טופו, אטריות ופרוסות בשר.