אוכלים בשבת בבוקר: בראנץ' תימני

מי שלא התעורר בבוקר שבת בבית תימני לא יודע אושר מהו. על הפלטה מונח סיר אלומיניום תמים למראה, והרמז היחיד לעונג העתיד לבוא הוא ריח בצק שממלא את הבית.
אז פנו את הסופ"ש שלכם לפרויקט אפייה מרגש במיוחד, ובבקשה – תנו כבוד לקובנה ואל תשתמשו בעגבניות מרוסקות מקופסה!

איך מכינים חילבה בבית?

יש לה טעם מעט מריר ומרקם צמיגי, ובכל זאת התימנים מתקשים להעביר ארוחה בלי חילבה – בת הזוג הרשמית של הסחוג. כותשים זרעים של גרגרנית יוונית (כך נקרא צמח החילבה) וטוחנים לאבקה. משרים בהרבה מים, כדי להיפטר מהטעם המריר וכדי שהחילבה תפתח את המרקם הצמיגי-ג'לטיני שלה. אחרי לילה האבקה תהפוך לקריש צמיגי. שופכים את המים הצלולים בזהירות ומקציפים את התערובת הצמיגית עד לקבלת מרקם של מוס. מתבלים במלח, פלפל חריף ומיץ לימון.
איך מגישים? מערבבים 2 כפות חילבה מוכנה עם 2 עגבניות מגוררות, שום, קימל והל.

מגלים את הסמנה

פעם לא היתה מרגרינה. ודאי לא בתימן. את הבצקים הטעימים של המטבח התימני הכינו בעיקר על בסיס הסמנה, המוכרת לנו מהמטבח הערבי. זוהי חמאה מזוקקת וצלולה, שמכילה מינימום מוצקי חלב (או בכלל לא) ולכן עמידה לאורך זמן ללא כל צורך בקירור.
קונים סמנה מוכנה (או בשמה ההודי גהי) בקופסת פח במכולת הודיות ובתי טבע.
מכינים בבית ממיסים חמאה בטמפ' נמוכה לסף רתיחה, מקפים את הקצף שנוצר, מצננים ומקררים. כתוצאה מהתהליך החמאה נפרדת לחומר חלבי עכור (מוצקי החלב) ולחומר צלול וזהוב – הסמנה.