הצלם שהופך את הגוף האנושי לחלה

במאי 2020 , בעיצומו של הסגר הראשון, כשהכול נעצר, פרסם צלם האוכל חיים יוסף פוסט, שפנה לבעלי עסקים קטנים שהחלו למכור אוכל מהבית. בפוסט הוא הציע את שירותיו – בחינם – כדי לסייע להם לקדם את העסק שלהם בימים מורכבים של אי ודאות. פנייה אישית דומה הוא עשה גם לקרן שחר, חברת אינסטגרם שלו, סטודנטית למשחק שאופה ומוכרת חלות נהדרות. "את לא רוצה שאעזור לך למכור את החלות שלך?", הוא שאל אותה. "אני לא בטוחה", היא ענתה לו, "אבל בוא ניפגש".

חיים יוסף: "במעבר מצילום פנים לעירום מלא, האור התחיל לעבוד וראינו את התנועה של הגוף מול התנועה של הבצק: את המעברים בין אור לצל, שמזכירים מאוד את מעברי הצבע שיש בחלה"

המפגש הזה, שכלל סיעור מוחות ממושך בנוגע לאופן שבו יצולמו החלות שלה, הוליד בסופו של דבר פרויקט צילום יפהפה, שמתחקה אחר תנועת החלה. הוא נקרא "חלה'ס", על שם מותג החלות של שחר ("המילה הזאת, שמקורה בערבית, מייצגת רגע בעיניי. רגע שבו אנחנו מסכימים להגיד לעצמנו: 'מספיק. מספיק עם הדפוסים, עם הבחירות המסוימות, עם מה שידענו עד עכשיו ופעלנו על פיו'. זה אמיץ, מטלטל", מסבירה שחר את בחירת שם המותג, שאותו אף בחרה לקעקע על גופה).

לקדש גם את הגוף מתוך פרויקט "חלה'ס" | צילום: חיים יוסף

"מהר מאוד", ממשיך יוסף, "הבנו קרן ואני שאין צורך לצלם את החלה כמו שהיא, כמוצר; בשביל זה לא צריך אותי. גם לצלם פורטרטים של אנשים מחזיקים חלה או אוכלים משהו עם חלה היה נראה לנו מטופש. לכן, הלכתי למקורות ההשראה שלי, נברתי בהם קצת, ופתאום צץ לי פריים של ריצ'רד אבדון, אחד הצלמים שאני הכי אוהב ומושפע מהם. יש לו תצלום מפורסם של אזרח אמריקאי קירח, בלי חולצה ובלי שיער פנים וגבות, עטוף כולו בדבורים. מיד שלחתי אותו לקרן. 'תסתכלי על זה', אמרתי לה, 'האיש הזה הוא חלת דבש'. באותו רגע הבנו שאנחנו צריכים לצלם אנשים – כאילו הם חלה".

מסע לחקר החלה קרן שחר, מתוך פרויקט "חלה'ס" | צילום: חיים יוסף

ואכן, הסדרה מציגה פורטרטים בשחור־לבן, מתצלומי פנים בלבד ועד תצלומי גוף מלא. המצולמים, רובם עירומים, מופשטים מבגדיהם, אך מצופים בחומרים שמצפים את החלה בדרך כלל – שומשום, פרג, קצח, גרעיני חמנייה. "רצינו להדגיש את הדמיון בין הגוף האנושי לחלה ואת עוצמת החיבור ביניהם", מסביר יוסף. "החלה, כמו הגוף האנושי, נושאת איתה קצב, מעברים, מרקמים ותנועה. היא צמה קלועה, מתפתלת, עם ציפוי שמגן על העור העדין שלה והופך אותה למחוספסת".

חיים יוסף: "בחלה, כמו בגוף האנושי, יש שיפולים, וכל אחד אוהב בה משהו אחר – את הקשה, את הרך. החלה היא לחם מורכב, גם בנראות שלה וגם בטעם, והיא מתחברת לכולם – היא בית"

והעירום הוא אמצעי שנועד להעצים את הקשר בין החלה לגוף האנושי?
"תחילה צילמנו רק פנים. הראשונה שבחרה להתפשט שינתה את התפיסה שלנו לגבי הפרויקט. החלטנו לזרום, לבוא בראש פתוח; עברנו תהליך עם המצולמים בסטודיו. רק שם, במעבר מצילום פנים לעירום מלא, נולדה התנועה. באחד מימי הצילום אחת המצולמות התחילה לרקוד, לזוז, במעין תנועה אטית כזאת, ופתאום האור התחיל לעבוד וראינו את התנועה של הגוף מול התנועה של הבצק: את המעברים בין אור לצל, שמזכירים מאוד את מעברי הצבע שיש בחלה – חלקים שבהם היא אפויה יותר, חלקים שבהם היא אפויה פחות. בחלה, כמו בגוף האנושי, יש שיפולים, וכל אחד אוהב בה משהו אחר – את הקשה, את הרך. החלה היא לחם מורכב, גם בנראות שלה וגם בטעם, והיא מתחברת לכולם – היא בית".

קרן שחר: "המילה 'חלה'ס', שמקורה בערבית, מייצגת רגע בעיניי. רגע שבו אנחנו מסכימים להגיד לעצמנו: 'מספיק. מספיק עם הדפוסים, עם הבחירות המסוימות, עם מה שידענו עד עכשיו ופעלנו על פיו'. זה אמיץ, מטלטל"

וביהדות היא גם הדבר שמבדיל בין קודש לחול.
"בדיוק. כשאתה לוקח מישהו ומפשיט אותו מהבגדים שלו, מהיומיום שלו, מההרגלים שלו, ומלביש אותו בציפוי של חלה – אתה בעצם מנתק אותו לגמרי מהקונטקסט שלו והופך אותו לחומר, לאובייקט. כיוצר, אם אני רוצה לחבר אדם לחומר, אני חייב לנקות אותו – להפשיט אותו – כדי להלביש אותו בסיפור שלי. זה נכון גם ברמה הפרקטית וגם ברמה הרוחנית. המעבר הזה – מהלבוש היומיומי לעירום – הוא גם מעבר בין קודש לחול. החלה מכניסה את השבת. היא חגיגית, נערכים אליה. בפרויקט הזה האדם מקדש את הגוף שלו. הוא עומד עירום בסטודיו מול שני אנשים זרים שמצפים אותו – סיטואציה לא שגרתית; זאת לא סיטואציה של חול".

בהשראת הצלם ריצ'רד אבדון מתוך פרויקט "חלה'ס" | צילום: חיים יוסף

איך נבחרו האנשים לפרויקט?
"רצינו לעבוד עם בני אדם, לא עם דוגמנים. הראשונות שהגיעו היו חברות של קרן. אחר כך הגיעו אנשים מן היישוב שהתחברו מאוד לסיפור של החלה, אנשים שהחלה היא עניין עבורם מהבית; היה מעניין לגלות איך לכל אחד מהמצולמים יש את הסיפור האישי שלו עם חלה. היו גם כאלה שאופים חלות או שבאו כדי לאתגר את עצמם פיזית ולהצטלם בעירום. העירום היה מסננת רצינית".

מתחשק לכם לאפות?

לכל מתכוני החלות שלנו

מתכון לחלת הקינמון המושלמת של קרן שחר

ומה עומד מאחורי הבחירה האמנותית לצלם בשחור־לבן?
"הצילום בשחור־לבן מעצים את המעברים. כשאתה מעבד תמונה בשחור־לבן, אתה בעצם מגרד ממנה איזו שכבה של מציאות, אתה הופך אותה קצת לפנטזיה, קצת ללא ממשית; זה מעצים את הכוח של הצילום ומוריד ממנו ריאליזם. בפורטרט שחור־לבן האנשים הופכים להיות ספק דמויות ספק אובייקטים, וזה מה שקורה בפרויקט הזה: בוא, תוריד את כל הסממנים היומיומיים שלך, ננקה אותך לגמרי, נצפה אותך במשהו אחר – ועוד נעבד את זה בשחור־לבן, עם תאורה מתאימה. כך המרחק בין האדם לתוצאה הסופית הוא גדול מאוד, ובמובן הזה אתה הופך אותו לחלה".

תהליך משותף עם המצולמים בסטודיו מתוך פרויקט "חלה'ס" | צילום: חיים יוסף

לרכישת עבודות: halasproject.com
להזמנת חלות של קרן שחר: halasisreal.com