ברי יוגב
תחנת קמח
אופה. בעל מאפייה בניו ג'רזי וחי על אוכל מטוסים. מאמין גדול בלואו-טק וחולה על תהליכים מורכבים. מונע על ידי כל מה שעדיין לא גיליתי ומאמין שמחר יהיה טוב יותר.

לחם אקסטרים חריף במיוחד

אל תתנו לחזות התמימה שלו להטעות אתכם, מדובר בלחם חריף עם גוונים חרוכים מעושנים - התפרצות וולקנית של טעמים

27 במרץ 2019
לחם פלפל שרוף וגבינה מעושנת של ברי יוגב.צילום: שרון ויין
לחם פלפל שרוף וגבינה מעושנת של ברי יוגב.צילום: שרון ויין

אני אומר לכם, יש איזה קטע עם חריף, אין עוד טעם שמעורר כל כך הרבה חילוקי דעות כמו החריף…

המלוח, הקלאסי שבטעמים, אהוב על כולם ונמצא בכל מאכל (אפילו בעוגות שוקולד). אלה שאומרים לנו כל הזמן שאנחנו אוכלים יותר מידי ממנו, רק מאשרים עד כמה רחב הקונצנזוס לגביו. מה נאמר, הגלגל"צ של הטעמים. המתוק, אויב העם. גם ממנו אנחנו אוכלים יותר מידי. היחידים שנהנים ממנו באמת הם הילדים שעדיין לא אולפו לפתח רגשות אשם ביחס אליו ולכן רק כשיגדלו יוכלו להגיד ש"העוגה טעימה א-ב-ל מתוקה מידי" (זאת עוגה, ראבק, היא אמורה להיות מתוקה מידי). מר, לאליטיסטים בלבד. ולא, קליפות פומלית שבושלו בשני קילו סוכר, זה לא נחשב. אני מודה, לי יש חולשה לקמפארי און דה רוקס עם לימון. ללא התערבות של מיצים. ככה, מר כמו המוות וטעים.
לא מלוח, לא מתוק ולא מר- מתכון ללחם חריף עם גבינה מעושנת

חריף וחרוך – מטמיים הפתעות בתוך הלחם
חריף וחרוך – מטמיים הפתעות בתוך הלחם

חמוץ, טוב, חמוץ זה חמוץ. בתור אופה אני מחכה לסוף הביס של הלחם בשביל להרגיש את ה"טעם שאחרי" המעיד על אחוז המחמצת שהכניסו לבצק (גם מתכוני מחמצת יגיעו, לא לדאוג, וגם קמחים מלאים – סבלנות). בתור אחד האדם, חמוץ זה לימון בסלט וזה מרענן יופי-יופי.
ויש את החריף… יבואו המדקדקים ויגיעו שזה בכלל לא טעם אלא כוויה. בקלות אפשר למצוא את אלה שלא יאכלו אותו עוד לפני שבכלל העזו לטעום, ומהצד השני, אלו שרק מחכים להזדמנות להוכיח את גודל גבריותם דווקא בקוטן הפלפל – כמה קטן ככה מפיל (הפלפל, כן?). ואני חושב שיש כל מיני סוגים של חריף. את החריף המפיל שלי אכלתי בשנת 1998 ברכבת בהודו. גססתי מרעב וקניתי מאחד המוכרים שהסתובבו סמוסה. אז זהו, שזו לא הייתה בדיוק סמוסה. זה היה פלפל חריף מטוגן בבלילה כך שייראה כמו סמוסה. בפגייה באיכילוב לא בוכים כמו שבכיתי שם, וזה היה החריף הראשון הטעים שאכלתי. בכיתי וטרפתי את כולו… והנה, לכבוד שבועות נולד לחם עם טעמים חזקים מאוד, עם פלפל ירוק טרי וחריף שנחרך על הגז, גבינה מעושנת וקצת דבש. אני מתריע, זה לחם אקסטרים וממש כמו ה"חריף" יכול להרתיע את מי שלא מעז. מי שאוהב, מוזמן להתאהב. שבועות שמח.