תחנת קמח
לחמניות סלק
לחמניות סגולות אדומות, רכות ומתקתקות שמרוממות את הסלק למעמד של כוכב. חצי הדרך לכריך מושלם
לחמניות סלק לכריך מדהים -המתכון
הסלק לא תמיד נהנה ממעמד מכובד בשולחן האוכל. אצלנו, רק בפסח עשו לו סוג של כבוד – וגם זה בעיקר כדי לצאת ידי חובה, למען קיום מצווה. יש יותר משפיל מזה? אז זהו שיש. לפני לא כל כך הרבה שנים, הסלק נחשב כמזון לבהמות. עם השנים הוא טיפס קצת בסולם, והתאזרח בסירים פשוטים של תבשילי "עניים".
אצלנו בבית למשל שידכו אותו לבת דודתו, הלפת, שמו בסיר ונתנו להם לדבר עם עצמם, המושפלים שבשורשים, כל הלילה ליד הסיר של הטבית. אני דווקא מאוד אוהב "שלרם", ככה קוראים למה שיצא מהסיר (עוד מאכל שנכנס לקטגורית הגעגועים הקולינרית שיכולה לפעמים להפתיע בעוצמת הכאב שלה).
למרבה המזל, הזמנים השתנו, וכמו רבים מהמאכלים שנחשבו כאוכל ל"עניים" גם הסלק התגלה מחדש וקיבל מעמד מכובד. בזכות הטרנד הבריאותי הוא מככב במיטב המטבחים בכל עוז טעמיו. הסלק מלא בוויטמינים, יש לו צבע משגע (מישהו אמר קובה אדומה?), מרקם שמאפשר לשחק איתו והכי הכי חשוב הוא טעים בטירוף.
החיבור של הסלק למאפים נראה לי טבעי לחלוטין. סך-הכל העניין די פשוט: לוקחים סלק, קולפים, מרככים אותו (בצלייה בתנור או בבישול במים) שולחים למעבד מזון עד שמתקבלת מחית חלקה ומשתמשים בה במקום המים בבצק. כמה פשוט ככה מתגמל. הפעם נכין לחמניות. רכות, נעימות ומחכות שיפרסו אותן באמצע כדי להוסיף גבינה, שמן זית וכמה גבעולים של רשאד. טעים.
עוד מתכוני אפייה בבלוג של ברי יוגב