פחזניות או לא להיות

אין לכם זמן, הא? אין שום הבדל במספר שעות היממה שיש לך מאלו שהיו לליאונרדו דה וינצ'י, אלברט איינשטיין ותומס אדיסון. את הציטוט החכם (והמקטין) הזה של ג'קסון בראון קראתי בטמבוריה (נשבע לכם) ברחוב בן יהודה בתל אביב. הרבה זמן לא כתבתי (עבודה, ילדים, אתם יודעים) והנה נפלה החלטה לכתוב פוסט עכשיו, בלי תירוצים– קונים מצרכים, מתאמים לו"ז עם הצלמת היפה, מנסחים רעיון כללי לסיפור שעוטף ויאללה לפחזניות.

היה לי ברור שאכתוב על פחזניות. נו אז מה אם תחביבי העיקרי (כבולאנז'ר) הוא להקניט קונדיטורים על עיסוקם בקרמים ומוסים ושאר מרעין בישין… בצק רבוך וקרם פטיסייר הם הא'-ב' של הג'-ד' של כל בולאנז'ר. זה מצרך בסיסי.

להכין בצק רבוך זה מהיר, ידידותי ולא דורש מיומנות מיוחדת. כל מה שצריך זה זמן ותשומת לב – כי יש מספר מלכודות בהן עלולים ליפול. הרשת מלאה במתכונים והשוני ביניהם הוא ממש בניואנסים. לשם כך נתכנסנו לפוסט הנ"ל.

נתחיל בבצק עם השם המקסים בצרפתית Pâte à choux (פאט א שו) שזכה אצלנו לקבל את השם המעוך – בצק רבוך(!) ונמשיך למילוי: קרם פטסייר קלאסי. 

ארבעה טיפים לבצק מושלם:

1. כשמכינים את הבצק חשוב להכין את החומרים מדודים ומכונים מראש, ההכנה מהירה ואם תרוצו באמצע להביא קמח ותתחילו למדוד זה יכול לפגוע בבצק.
2. לפני שמוסיפים את הביצים לבצק, מערבבים מעט את הבצק במיקסר, זה יצנן ויאוורר אותו ויבטיח שהביצים לא יקרשו. את הביצים מוסיפים אחת-אחת ומחכים להטמעת ביצה אחת לפני שמוסיפים את הבאה. כשמסיימים להוסיף את כל הביצים מערבלים כשתי דקות נוספות ואז בודקים: צובטים את הבצק עם שתי אצבעות ומושחים, אם מצליחים למתוח חוט גמיש ואלסטי הבצק מוכן, אם לא, מערבלים עוד קצת. אל תחפפו – זה מבטיח פחזניות רכות. 
3. לפני האפייה מפזרים מעל הפחזניות אבקת סוכר, היא תתקרמל, ותתן לפחזניות גוון שחום ופריכות עדינה.
4. אסור! אסור! אסור! לפתוח את דלת התנור במהלך 20 הדקות הראשונות של האפייה – הבצק פשוט יצנח לו מייאוש ותשארו עם פחזניות פיתה בלתי אפשריות למילוי.