האגרונומית עדי אוקסנברג אוהבת את ההתרחשות התמידית שבאדמה

עדי אוקסנברג
אגרונומית, משק חביביאן, מושב הודיה

עדי אוקסנברג מתהלכת בשדות משק חביביאן, במושב הודיה שליד אשקלון, כאילו הייתה ילדה בחנות ממתקים. בעצם זה מה שהיא רצתה מלכתחילה. אחרי קריירה קצרצרה בקונדיטוריה הבינה שהרומנטיקה נמצאת בשדה יותר משהיא מקופלת במאפי חמאה ותופיני שוקולד.
למה התחלת מקונדיטוריה?
"כי רציתי להזין. הרגשתי שיש משהו מאוד מספק בלהאכיל אנשים, אבל בפועל זה לא קורה בקונדיטוריה. המטבח תמיד היה מאוד מרוחק ומעולם לא פגשתי את האנשים שהאכלתי. זה ניתק אותי לחלוטין מכל העניין. לא מצאתי את הרומנטיקה שרציתי לקום איתה בבוקר. אני רק עדיין קמה באותן שעות".

החקלאיות החדשות:

הכירו את הייננית והכורמת נעמה סורקין

הכירו את יצרנית שמן הזית המוערך איילה נוי מאיר

הכירו את הדירנית והגבנית עדנה חפר

הכירו את הדבוראית נוגה ראובן

ההתמחות שלך היא בחיטה, אז לא לגמרי התנתקת מרעיון האפייה.
"נכון. עבודת הגמר שלי בתואר בפקולטה לחקלאות עסקה באבולוציה של שורשי החיטה. בכלל, החיטה היא אהובתי, הרי ממנה הכל התחיל. היא מאד בסיסית וחשובה בעיניי. היא כל כך ראשונית ומאפשרת לי להבין את עצמי ואת הסביבה. זה גם מה שאני מרגישה בחקלאות האורגנית. זה סוג של חקלאות שמאלצת אותי לקחת צעד אחורה מכל הגישות הטכניות שלמדתי ולהקשיב לגידולים כפי שהם בבסיס שלהם".

אני רוצה להזין אנשים עדי אוקסנברג במשק חביביאן. צילום: נטלי שפריר

אז למה את לא מגדלת חיטה בחביביאן היום?
"במשק אורגני כמו שלנו אנחנו מגדלים מגוון עצום של יבולים שונים. אני בתחילת דרכי בחביביאן ובכל יום אני לומדת המון על הירקות השונים שאני מגדלת כאן. זה לא יבול אחד שאת לומדת אותו היטב וזהו. אני עושה תוכניות שתילה שיש בהן כ־30 יבולים וניטור מזיקים. אני הרי מכירה את החיטה על בוריה, אז כרגע אני מתמקצעת בדברים חדשים. אולי באופן תת מודע אני אפילו נמנעת מלגדל אותה, כי זה ללכת לאן שנוח לי וזה קל מדי".
היא עוברת בין חלקות המשק, מכירה ובה בעת מסוקרנת מכל חלק ב־130 הדונמים סביבה.
כאגרונומית מצאת את הרומנטיקה האבודה שייחלת לה?
"ממש. בשטח יש כל הזמן התרחשות. כל יום הוא חדש וקורים בו אינסוף דברים שאני לא יכולה לחזות. זה עדיין מצריך ממני את הסדר והדיוק מעולם הקונדיטוריה, אבל זה גם דורש ממני פוקוס ויצירתיות שלא מצאתי באפייה. עכשיו אני גם לא מנותקת כל כך מהצרכן הסופי. יש לנו שוק במשק והרבה לקוחות מגיעים לכאן. יוצא לי לחוות את האנשים שאוכלים את מה שאני מגדלת. תראי, אנחנו מטיילות במשק רק שעה, וכבר טעמת צנוניות, עגבניות, מלפפון ופול, ואת כל הזמן מחייכת", היא צוחקת ומושיטה לי עוד צנונית ורודה.